לא רק בלב: לחץ דם גבוה פוגע גם במוח

ידוע לכל כי לחץ דם גבוה עשוי להוביל להתקף לב, אולם גם המוח נמצא בסכנה. כיצד יתר לחץ דם לא מאוזן מעלה את הסיכוי ללקות בשבץ מוחי, שיטיון ואלצהיימר?

הוא מכונה "הרוצח השקט": יתר לחץ הדם יכול לפגוע בנו קשות גם מבלי שיתרחש אירוע חד ודרמטי כמו התקף הלב או שבץ מוחי, אך גם בהתדרדרות קוגניטיבית איטית כאלצהיימר ושיטיון. כל חלקי גופנו תלויים באספקת הדם שמגיעה אליהם ונפגעים כתוצאה מיתר לחץ דם לא מאוזן, גם אם אנחנו לא מודעים למחלה. אחד האיברים שנמצא בסיכון הגבוה ביותר להיפגע הינו המוח.

לחץ דם גבוה, זיכרון קצר

מחקרים מראים באופן ברור שלחץ דם גבוה פוגע במוח, ככל שאנו מתבגרים, ומחמירים את ההתדרדרות הטבעית של המוח. עם הגיל ישנה ירידה טבעית ביכולות הקוגניטיביות, ביניהן ביכולת הזיכרון וכאשר ירידה זו גדולה מהמצופה לגיל, אך אינה ברמה של מחלת שיטיון, המצב מכונה "הפרעה קוגניטיבית קלה" (MCI=Mild Cognitive Impairment). הסיכון לפתח מחלת שיטיון בקרב מבוגרים שסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה מגיע עד ל-15% מדי שנה. לכן, רבים רואים בהפרעה זו סוג של מצב מקדים למחלת שיטיון.

חשוב להבין שלחץ דם גבוה בעורקי המוח לאורך זמן עלול לגרום לאוטמים "שקטים". מדובר באוטמים קטנים מאוד המכונים בשפה הרפואית "אוטמים לקונרים" (כיוון שבהדמיה נראים כמו אגמים קטנים ברקמת המוח). 

לאוטמים אלה אין בהכרח סימפטומים גלויים. כלומר, אנחנו עשויים שלא לשים לב כלל לכך שעברו סוג של שבץ קטן, מכיוון שלאוטמים מסוג זה אין הופעה דרמטית, שכוללת צניחת שפה או שיתוק גפה. עם זאת, אוטמים רבים כאלו לאורך זמן יוצרים פגיעה מצטברת ברקמת המוח ועלולים להוביל לשיטיון שמכונה "שיטיון על רקע וסקולרי".  

סיכון גבוה ב-77% לפתח שיטון 

מחקרים מהתקופה האחרונה מצאו קשר בין לחץ דם גבוה לבין הפרעה קוגניטיבית קלה, שיטיון על רקע וסקולרי ואפילו נמצא קשר בין לחץ דם גבוה למחלת האלצהיימר. מהמחקרים עולה כי גם לערכי לחץ הדם הסיסטולי (ערך לחץ הדם הגבוה יותר) וגם לערכי לחץ הדם הדיאסטולי (ערך לחץ הדם הנמוך יותר) השפעה על הסיכון לפגיעה קוגניטיבית. בנוסף, מדובר באפקט מצטבר מאחר וככל שערכו של לחץ הדם גבוה יותר וככל שמשך הזמן שבו לחץ הדם היה גבוה ממושך יותר, הסיכון עולה בהתאם.

רוב המחקרים בנושא מתמקדים באוכלוסייה מבוגרת יחסית, הנחשבת כבעלת סיכון. מחקר מקיף, שבדק 2,505 גברים בגילאים 71 עד 94, מצא שגברים עם לחץ דם סיסטולי גבוה מ-140 מ"מ כספית היו בסיכון הגבוה ב-77% לפתח שיטיון לעומת גברים עם לחץ דם סיסטולי הנמוך מ-120 מ"מ כספית. 

אך עם זאת, הסיכון אינו מוגבל לגיל השלישי: מחקר נוסף שבדק את הקשר בין לחץ דם גבוה לתפקוד קוגניטיבי מצא שלחצי דם סיסטולים ודיאסטולים גבוהים היו קשורים להתדרדרות קוגניטיבית לאורך השנים גם באוכלוסייה בגילאי 47 עד 83 אבל גם באוכלוסייה צעירה בגילאי 18 עד 46.

האם טיפול מונע התדרדרות?

העובדה שיש קשר בין לחץ דם גבוה לבין סיכון מוגבר לשיטיון אינה מספיקה כדי לקבוע שאיזון לחץ הדם מוריד את הסיכון לשיטיון. מחקר אירופאי שערך השוואה בין אוכלוסייה עם לחץ דם גבוה שטופלה בתרופות לאיזון לחץ הדם לבין אוכלוסיה עם לחץ דם גבוה שלא קיבלה טיפול כזה, גילה שבקבוצה שטופלה בתרופות לאיזון לחץ הדם חלה ירידה של 55% בסיכון לשיטיון. מחקר נוסף שבוצע בארה"ב מצא שהטיפול מוריד את הסיכון ב-38% ועבור כל שנה שבה לחץ הדם מאוזן ישנה ירידה של 6% בסיכון לשיטיון, בהשוואה ללא מטופלים. 

אף פעם לא מאוחר מדי

כאמור, איזון לחץ הדם מפחית את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית אבל מה עם אותם אנשים שכבר סובלים מ"הפרעה קוגניטיבית קלה"? האם איזון לחץ הדם בקרב אנשים אלו יעזור במניעת נזק נוסף? זה בדיוק מה שבדק מחקר ראשוני שבוצע באיטליה. במחקר עקבו אחר 80 מטופלים עם הפרעה קוגניטיבית קלה במשך שנתיים וגילו שאלו שטופלו בתרופות לאיזון לחץ הדם היו בעלי סיכון מופחת ב-80% להתפתחות של מחלת אלצהיימר לעומת אלו שלא טופלו. אומנם מדובר במחקר אחד ובאוכלוסית מחקר קטנה יחסית אבל התקווה היא שמחקרים נוספים שעתידים להתבצע יחזקו את הממצאים המעודדים העולים ממנו.