יוצאים לחופש: איך נפרדים נכון מהגננת והמורה

שנת הלימודים עומדת להסתיים, ובאוויר כבר עולה ריח הים, הכלור בבריכה והשמש המתחממת. עם הקיץ אנו נפרדים גם מהמסגרות השונות: מהגננת או המחנכת, נפרדים מבית הספר, מסיימים חוגים, קורסים וכדומה.

הפרידה חשובה עבורנו, כמעבר בין תקופות. מחשבה מודעת על הפרידה מאפשרת עבודה עצמית. כך אנו יכולים לבחון את התקופה על הצדדים הטובים והמצמיחים בה, ולחדד לעצמנו את חלקים שהיינו רוצים לשנות. זהו מבט לאחור (רפלקציה), המאפשר לנו להסתכל על עצמנו ועל הסובבים אותנו, לעצור לרגע את המשימות היום-יומיות ולהביט על התמונה הכללית יותר. 

קראו עוד: האם לתת לילד ריטלין גם בקיץ?

היום, בהיותנו הורים, תפקידנו מתרחב גם לחינוך ילדנו לתהליך פרידה מובנה. זו ההזדמנות ללמד את הילדים, גם הקטנים שבהם, להתייחס לעצם הפרידה, להשקיע בה ובאנשים שאנו צפויים להתרחק מהם מחשבה. ללמד אותם  לעשות רפלקציה על הזמן המשותף, על התרומה של התקופה עבורנו ועל מילות הערכה שהיינו רוצים להביע. 

חשוב לזכור כי פרידות הינן חלק מתהליך טבעי של כניסה ויציאה ממסגרות, לאורך כל מעגל החיים. היכולת להתעכב על הפרידה בצורה מודעת תורמת לכל הצדדים הנפרדים, הן תחושה שהתקופה הסתיימה בהשלמה והן הזדמנות לקבל פידבק חיובי ולקחת משהו מהפרידה ומהיחסים - הלאה. 

כולנו צריכים תזכורת שהפרידות עומדות בפתח. לעתים ילדינו נוטים להתעלם מהן, עד שהן ממש מתרחשות. במקרים אלה הפרידות מתבצעות בחטף ומותירות לעתים תחושה של קטיעה והחמצה. זו ההזדמנות שלנו, כהורים, להקנות להם הרגל חשוב: להתכונן לפרידה, להתעכב עליה, לתת משהו מעצמך בפרידה ולמצוא מה לקחת לעתיד. בדרך היפה הזו, סביר שהם גם יקבלו חיזוקים על יוזמות הפרידה ויחושו את הכוח בנתינה. 

ההכנה לפרידה: מסר ברור, עם מקום לביטוי רגשות

ראשית, רצוי להתחיל את תהליך הפרידה בהכרה שאנו עומדים בתחילתו של תהליך כזה. מגיל שנתיים (ולעתים אף לפני כן), אפשר לשבת ולהסביר לילד מה בדיוק הולך לקרות ומתי ומהן ההשלכות של הפרידה הצפויה. כך, למשל, כשמדובר בילד בגיל הגן, בן ארבע-חמש שנים (ולעתים אף לילדים בגילאי בית ספר) ניתן לומר לו "כששנת הלימודים תסתיים הגננת רבקה תצא לחופשה. אנחנו נמשיך ללכת לקייטנה של הגן, אך ניפרד מרבקה".

רצוי להאיר את הפרידה באור "רך" ולא דרמטי, כדי שהפרידה לא תקבל צבע "סופי, מוחלט וקר", ומצד שני, שהמסר יהיה ברור ולא מבלבל. ניתן לומר, למשל: "בשנה הבאה אנחנו נלך לגן אחר, גן של גדולים, בו נכיר גננת חדשה. אבל בימי שישי נוכל מדי פעם לבקר את רבקה, לספר לה מה קורה בגן החדש ולהראות לה כמה אנחנו גדלנו".

בהסבר לגבי הפרידה ניתן כבר לרמוז מה יתרחש במקום השגרה המוכרת לנו. בדוגמה שנתתי כבר נרמז כי תהיה גננת חדשה וגן חדש. 

בשלב ההסבר סביר שהילדים יעלו שאלות הקשורות במה שאמרנו או יביעו תחושות כלשהן. זו ההזדמנות הראשונה המסודרת עבור הילד להבין מה צפוי - ולהגיב לכך. חשוב שבשלב זה ניתן לילדים להביע כל תחושה שתהיה להם, ולעודד אותם להיפתח ולפרט מה הם מרגישים על ידי שאלות. חשוב לא להתווכח או לבטל את דבריהם.

קראו עוד: כאבי בטן בילדים: מה הסיבות - וכיצד מטפלים

ניתן לסיים את השיחה בכך שנזמין את הילדים לחשוב ולתכנן איך היו רוצים להיפרד, האם הם רוצים לתת או להכין משהו. ילדים מסוימים ישתתקו ואחרים יזרקו אינספור רעיונות. כל ילד מעכל את הפרידה בקצב אחר וכאן אנו, ההורים, צריכים "לקרוא את המפה", כלומר לנסות לחוש באיזה קצב הילד שלנו צריך לעבד זאת. ייתכן שהחלק המעשי, למשל, הכנת מתנת פרידה, תידחה לזמן אחר.  

בהמשך רצוי לתכנן עם הילד (ואף לממש) את הפרידה בדרך שתתאים לו. קניית תשומת לב היא אפשרית אך לא הכרחית: ניתן להכין עבודת יצירה מעניינת, להכין מזכרת עם תמונה, להתבטא בכתב על ידי ברכה, שיר וכדומה. ילדים גדולים יותר, על סף כניסתם לגיל ההתבגרות (גילאי תשע ומעלה) ייטו אולי להכין דבר מה במשותף עם חברים או לרצות לבטא בפרידה את כשרונותיהם (בנגינה, ריקוד וכו'). 

במקרים רבים ייתכן ותהליך הפרידה יגרום גם לכם, ההורים, לרצות להוסיף כמה מילים משלכם. תוכלו לחוש על ילדכם האם הוא ירצה ויקבל את הרעיון שמילותיכם ישולבו בפרידה שלו, או שמא יעדיף לשמור לעצמו את "הבמה" ושתמצאו דרך אחרת, נפרדת, לבוא לידי ביטוי.