בלאק אאוט: למה זה קורה - ומתי הוא מסוכן

למי מאתנו זה לא קרה: אתם מנסים להיזכר בכל הכוח איך קוראים לגננת של הילד, למרות העובדה שאתם פוגשים אותה בכל בוקר; למדתם למבחן בשקדנות רבה, והחומר פשוט ברח לכם מהראש בזמן שהייתם צריכים לשלוף אותו; אתם חייבים לצאת מהבית, אבל לא מצליחים להיזכר איפה הנחתם את המפתחות.

ראשית, אפשר להירגע. רוב הסיכויים שאתם לא מפתחים סניליות, אלא סובלים מתופעה נורמלית לחלוטין. "בלאק אאוט הוא אובדן זמני של היכולת שלנו לקלוט אינפורמציה, לעבד אותה ולהוציאה לפועל כתגובה המתאימה לסיטואציה הרלוונטית", מסביר ד"ר גיא רפאלי, נוירולוג ומצנתר מוח בכיר בבית החולים "בילינסון". "למעשה מדובר בדרגה קלה ביותר של הפרעת קשב וריכוז, ולעתים אף בחוסר הכרה זמני. לכל אדם בריא שמור מידע במצב תודעתי בזיכרון, אך בעקבות מצב נתון הוא עלול לאבד את היכולת לעשות שימוש באותו מידע, ונותר ללא תוכן זמין לשליפה מהזיכרון".

הגורמים לבלאק אאוט: ממצב נפשי ועד עומס במטלות

"ישנם מספר גורמים שיכולים להוביל לבלאק אאוט", מציין ד"ר מיכאלי:

מצב נפשי: לחץ, חרדה ומתח נפשי יכולים לפגוע ביכולת הריכוז שלנו ולגרום לנו לשכוח משפטים או דברים שרצינו לעשות.

הפרעת קשב וריכוז: אנשים המאובחנים ככאלה המתקשים לשמור על ריכוז גבוה כאשר סיטואציה אחרת מתרחשת במקביל. 

פחדים: פחד במה, פחד ממבחן, פחד מטיסה ופחדים אחרים, יכולים להעמיד אותנו בסיטואציה שמראש מלחיצה אותנו וגורמת לנו להתרגשות ולפיזור דעת.

מולטי טאסקינג: מכירים את האנשים שגם כותבים מיילים, גם מדברים בטלפון וגם מסתרקים במקביל? אלה לרוב גם האנשים המועדים לשכוח חלק מהדברים שרצו לבצע, כיוון שהמוח שלהם עסוק במטלות רבות מדי כדי "לנהל" את עצמו באופן מושלם.

-מה הקשר בין בלאק אאוט לבין חוסר הצלחה בבחינות?

"כשלומדים למבחן, חשוב לוודא שהחומר אכן 'נקלט במערכת', ולא - הוא עלול לצוף בתוך הזיכרון ולא לעבור אחסון ורישום בזיכרון לטווח ארוך, ולכן לא יכול להיות מאורגן באופן שנוח לנו לשלוף", מסביר רפאלי ונותן טיפ לאלה מאתנו שלומדים: "לאחר שאתם מסיימים ללמוד, פשוט תבקשו ממישהו לבחון אתכם וכך תסייעו לחומר להיקלט טוב יותר ותמנעו מצב של בלאק אאוט בזמן הבחינה".

מהתקף אפילפטי ועד שבץ: הסכנות בבלאק אאוט 

"ברוב המקרים שבהם מתרחשת שכחה רגעית זמנית, והאדם ממהר להתעשת, אין באמת סיבה לדאגה", מרגיע ד"ר רפאלי. "לעומת זאת, אם התופעה מתרחשת בתדירות גבוהה, והסובל ממנה מתקשה לתפקד באותה העת, כדאי לבדוק את העניין אצל רופא, מכיוון שייתכן שהיא מרמזת על בעיה גדולה יותר.

"בלאק אאוט יכול להיות סממן ראשון להתקף אפילפטי, למשל, המאופיין בהתנתקות רגעית מהסביבה ואבדן הכרה רגעי, חוסר יכולת לקלוט מידע חדש וחוסר יכולת להגיב בהתאם. ואולם, בניגוד למצב רגיל, כאשר אכן מדובר בהתקף אפילפטי, לרוב הוא ילווה בסימנים נוספים  כגון בלבול, חזרה הדרגתית ולא מהירה למצב קודם או אפילו תנועות בלתי רצוניות".

חשש נוסף עליו עלול להעיד בלאק אאוט הוא שבץ. "כשהתופעה מלווה במבט בוהה, דיבור לא ברור והאדם לא משתף פעולה עם הסביבה, עולה החשש שמדובר בשבץ", מסביר ד"ר מיכאלי. "זה קורה בעיקר כאשר קיים רקע של מחלות לב וכלי דם, המהווים גורם סיכון לכך, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעות שומנים בדם, עישון כבד וכו'".

גם השימוש בתרופות מסוימות עלול לעודד את התופעה. "בין הבולטות הן התרופות להורדת לחץ הדם, העלולות להשפיע על אזורים מסוימים בגזע המוח שאחראים על רמת ההכרה.

מצבים חמורים יותר שיכולים לגרום לתופעה הם מקרים של זעזוע מוח, דלקת קרום המוח, חבלות ראש, ובמקרים קיצוניים יותר גם גידולים", קובע ד"ר מיכאלי ומוסיף כי גם אנשים הצורכים סמים ואלכוהול, הידועים בהשפעתם המזיקה למוח, מגדילים את סיכוי לסבול מהתופעה.