ליצמן: "יש לעודד הקדמת בדיקות הממוגרפיה לגילוי מוקדם"

בשורה לנשים בישראל: שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, אמר כי הוא רואה בחיוב הקדמת גיל הזכאות לממוגרפיה שגרתית בישראל, זאת בעקבות מגמה עולמית של הצערת גיל הבדיקה, המיועדת לגילוי מוקדם של סרטן השד. "יש לעודד הקדמת בדיקות הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד", אמר ליצמן. "גם אם העלויות גבוהות, נוריד את גיל הנשים שיבדקו".

קראו עוד: סרטן השד: האם הטיפולים הכימותרפיים פוגעים בפוריות?

את הדברים אמר ליצמן במסגרת ביקור שערך במכון "הלאה" - המכון לאבחון ובריאות השד ע"ש רחל נש בירושלים, בהשתתפות הנהלות קופות החולים ממחוז ירושלים ומנהלי בתי חולים באזור. ליצמן הודיע על הקמת ועדת מומחים מקצועית, אשר תבחן סוגיה זו, והדגיש כי המלצותיה יאומצו גם במחיר העלויות הגבוהות הצפויות. 

ממוגרפיה בגיל צעיר: 90% החלמה מלאה

בישראל מבוצעת בדיקת הממוגרפיה באופן יזום אחת לשנתיים, החל מגיל 50, בכדי לאפשר גילוי מוקדם ככל הניתן של גידולי סרטן השד. כיום רק נשים הנמצאות ברמת סיכון גבוהה, עקב היסטוריה משפחתית או סיבות אחרות, מבצעות בדיקות ממוגרפיה כבר מגיל 40. יצוין כי האיגודים המקצועיים ברחבי העולם חלוקים בסוגיית הגיל המומלץ לביצוע ממוגרפיה כבדיקת סקר: במדינות אירופה מבצעים את הבדיקה החל מגיל 50 ואילו בארצות הברית מבצעים אותה, כמומלץ על ידי האגודה האמריקאית לסרטן, כבר מגיל 40. 

בביקור שנערך במכון "הלאה", לרגל התרחבות המכון וחניכת אגף חדש הכולל יחידת נוספת לבדיקות טומוסינטזיס לשד ללא קרינה מייננת נוספת, הוצגו בפני השר נתונים המדגישים את היתרונות הרבים לביצוע בדיקות ממוגרפיה כבדיקת סקר שגרתית כבר החל מגיל 40. במכון "הלאה", שבדק בשנתיים האחרונות כ-37,200 נשים, נבדקו 3,540 נבדקות שגרתיות, כלומר נשים שאינן נמצאות ברמת סיכון גבוהה. הממצאים מראים כי בקרב נשים שאינן נמצאות בסיכון מוגבר, הקדמת הגיל ההתחלתי של האבחון תורמת באופן מכריע להצלת חיים. סטטיסטית, כ-25% מכלל הנשים המאובחנות מדי שנה בישראל עם סרטן השד הן צעירות מתחת לגיל 50. ממצאי המבדק מראים כי הגילוי המוקדם באוכלוסיית הסקר בגיל הצעיר מגיע ללמעלה מ-50%, בהשוואה לנשים מעל גיל 50, הזכאיות לבדיקת ממוגרפיה בסל הבריאות כיום.

ההתנגדות בקרב הקהילייה הרפואית האירופאית להקדמת גיל בדיקות הסקר בממוגרפיה נשענת על החשש מפני תשובה חיובית מוטעית (FALSE POSITIVE), דבר שיגרום למתח נפשי ולטיפולים מיותרים. בנוסף, לאור העובדה כי בנשים צעירות רקמת השד צפופה, רגישות בדיקת הממוגרפיה (SENSITIVITY) אינה אופטימלית. צוות מומחים במכון "הלאה", בראשות ד"ר ימין כהן, הגיע למסקנה כי שימוש בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת, דוגמת טומוסינטזיס, המפלחת את רקמת השד לשכבות דקיקות במודל תלת מימד, מצמצמת משמעותית את התשובות החיוביות המוטעות. 

טכנולוגיות טומוסינטזיס מעלה בכ-50% את הגילוי המוקדם של סרטן שד חודרני (INVASIVE CARCINOMA) ואינה מעלה את רמת הגילוי של ממצאים טרום סרטניים. אי לכך, אין בשימוש בטכנולוגיה זו דיאגנוזת יתר (OVER DIAGNOSIS). שימוש בטכנולוגית C-VIEW, הבנויה על אלגוריתם של הדמית אימפרוביזציה מובנית, גורם לכך שאין תוספת קרינה מייננת בביצוע טכנולוגיה זו בקרב נשים צעירות. בקרב הנשים הצעירות שנבדקו התגלו למעלה מ-77% ממקרי הסרטן בשלב מוקדם מאוד, כאשר הגידול קטן מ-1 ס"מ, ללא מעורבות של בלוטות לימפה ו\או גרורות מרוחקות. הגילוי בשלב כל כך מוקדם מאפשר החלמה מלאה ביותר מ-90% מהמקרים, ללא צורך בטיפול כימי עתידי.

פרופ' תמר פרץ, מ"מ מנכ"ל הדסה ומנהלת מכון שרת לאונקולוגיה אשר השתתפה באירוע ב"מכון הלאה", ציינה כי סרטן השד היא סיבת המוות המובילה כיום בנשים בישראל מעל גיל 60, בעוד גיל האבחון נמצא במגמת ירידה. הגיל הממוצע לאבחון סרטן שד בקרב יהודיות ילידות הארץ הנו כיום 46, ושבאינן יהודיות אף פחות מזה. לאור נתונים אלו והממצאים שהוצגו על ידי הנהלת מכון "הלאה", סבורה פרופ' פרץ כי יש לבחון מחדש את הגיל בו רצוי להתחיל בבדיקות סקר לסרטן שד בנשים שאינן נמצאות בסיכון מוגבר.    

מכון "הלאה" נחשב למתקדם מסוגו בישראל הן מבחינת פרוטוקול הבדיקות הזהה לזה הנעשה במכון לאבחון סרטן שד בבית החולים  SLOANE KETTERING MEMORIAL HOSPITAL בניו יורק והן מבחינת הציוד הטכנולוגי המתקדם ביותר בעולם.