המדריך המלא: כיצד מזהים ומטפלים בדיכאון אחרי לידה

לידה היא אירוע משמח ואושר גדול, כך לימדו אותנו מאז ומתמיד. זהו רגע מדהים שבו מגיח לעולם אדם חדש, פרי אהבתם של שני אנשים. אך מה קורה כאשר סיפורי האגדות והציפייה לאושר הגדול מתנפצים על מזח המציאות, ובמקומם מגיעים רגשות לא פשוטים של תסכול, עצב ואפילו דיכאון? מצבים אלו מוכרים היטב לרפואה המודרנית, ואחד העוצמתיים שבהם הוא דיכאון אחרי לידה. מדובר בסיטואציה קשה להתמודדות, אך כיום ישנן גם לא מעט דרכים להקל עליה ואף להעלימה לגמרי.

כך תבדילו: מתי מדובר ב"בייבי בלוז" ומתי בדיכאון אחרי לידה

ישנם כמה מצבים המוגדרים על ידי הרפואה המודרנית כתופעות פסיכולוגיות מוכרות וידועות הקשורות להריון וללידה. אחת מהן משותפת לנשים רבות, ופוקדת עד 80% מהן: ה"בייבי בלוז" או "דכדוך אחרי לידה". זוהי תופעה מינורית יחסית במישור זה, והיא לרוב מופיעה כמה ימים לאחר הלידה וחולפת מאליה. המומחים מייחסים זאת לשינויים ההורמונליים הרבים שעוברת האישה לאחר הלידה.

לעומתה, דיכאון אחרי לידה הוא עניין קשה הרבה יותר. ראשית, ישנם ממצאים המעידים כי אחת מכל 10 נשים סובלת מתופעה זו לאחר הלידה. שנית, מדובר בתופעה קשה יותר וארוכה יותר, שיכולה להופיע חודשים ספורים לאחר הלידה (ולעתים 'לצוץ' רק שנה לאחר מכן) ולהימשך אפילו מספר שנים.

דיכאון אחרי לידה מתאפיין בתסמינים רבים (חלקם אופייניים גם לדיכאון 'הקלאסי', כמובן), וביניהם:

-תחושת מועקה קשה אשר נמשכת זמן רב

-חוסר חשק כללי

-עייפות כללית

-חוסר עניין בתינוק

-חוסר עניין בתחומים שנחשבו מעניינים לפני הלידה

-ירידה משמעותית בהערכה העצמית ובביטחון האישי

-נדודי שינה וקשיים בהירדמות

-קשיים בריכוז

-מחשבות שליליות, קודרות ואובדניות

-עצבנות וכעס בלתי פוסקים

תקופת ההסתגלות לתינוק חדש נשמעת לנו כמו עניין טבעי ומקובל, אך בפועל הסביבה לא תמיד מאפשרת להורים להסתגל כראוי - מה שמעצים את התחושות הקשות ויוצר כדור שלג שהולך וגדל. התחושה של ההורה כאילו הוא אינו עומד בציפיות של הסביבה רק תעצים את תחושת הדיכאון - מה שיכול לאפיין, אגב, לא רק אימהות אלא גם אבות.

חשוב להבין: דיכאון אחרי לידה משפיע לא רק על האדם עצמו, אלא גם על הסובבים אותו. התינוק עצמו יהיה לרוב הראשון להיפגע, אם משום שאותו הורה לא מסוגל לטפל בו בשל הדיכאון הקשה שבו הוא שרוי, ואם משום ש'יזכה' להגנת יתר ולטיפול אובססיבי בשל חרדות שפיתח אותו הורה. אך גם ילדיו האחרים של אותו הורה, שחווים את השינוי המשמעותי באופיו ומקבלים ממנו לרוב את אותו יחס שזוכה לו התינוק, יתמודדו עם מצב לא קל. כמובן שגם בן הזוג יושפע מכך, משום שעליו להתמודד לא רק עם המצב החדש ועם גידול התינוק, אלא גם עם הטיפול בבן זוגו הדיכאוני.

כיצד מטפלים בדיכאון אחרי לידה?

מעל לכול יש להבין שדיכאון אחרי לידה מחייב טיפול. חשוב לשים לב להתנהגות חריגה ולאותן 'נורות אזהרה' שציינו קודם לכן, כדי להבין שמדובר בבעיה וכדי להבטיח שהטיפול יחל בהקדם. ניתן לפעול בכמה דרכים:

1. להתכונן מראש 

הכנה מתאימה לקראת ההריון ולקראת הלידה חשובה לשני ההורים ותאפשר להם להיערך ולהיכנס בצורה חלקה ככל האפשר לפרק החדש בחייהם. הכנה זו תפחית עד למינימום את תחושת הפער שעלולה להיווצר אחרי הלידה ובכך תקטין את הסיכויים להופעת דיכאון.

2. עבודה עצמית 

אדם אשר חווה דיכאון אחרי לידה יוכל לסייע לעצמו אם ינקוט בפעולות שונות לחיזוק הרגשתו האישית. הקפדה על שינה ועל אכילה מסודרת ככל האפשר, ביצוע פעילות גופנית, עיסוק בתחביבים אהובים ועוד כהנה וכהנה, יסייעו בוודאי לחיזוק ההרגשה ולשיפור מצב הרוח.

3. עזרה מהסביבה 

אנשים שחווים דיכאון זקוקים, מעל לכול, לתמיכה מהמשפחה הקרובה ומהחברים. בן הזוג, ההורים והחברים הטובים צריכים להקיף אותו, להיות נוכחים בחייו ולספק לו תמיכה (גם בטיפול בתינוק). כך הוא יוכל להתמודד טוב יותר עם מצבו האישי הקשה.

4. ייעוץ מקצועי 

כיום פועלים בשוק לא מעט מטפלים המתמחים במצבים אלו בדיוק. לצדם פועלות גם קבוצות תמיכה למתמודדים מדיכאון אחרי לידה. אחד מהכלים הללו, ואף שילוב בין שניהם יחד, יוכלו לסייע רבות לסובלים מהבעיה.

5. טיפול תרופתי 

כמו כל מקרה של דיכאון, גם במצב של דיכאון אחרי לידה יש לשקול קבלת טיפול תרופתי בידי פסיכיאטר מוסמך. תרופות כאלו יכולות לשפר את הרגשתו של המטופל ולסייע לו 'לקום מהקרשים' אט אט. כיום מוצעת למטופלים בדיקה חדשנית ומיוחדת בשם נוירופרמג'ן - בדיקה גנטית מבית כצט אשר ביכולתה להתאים את התרופה למטופל בצורה מדויקת, על סמך ה-DNA שלו. בדיקה כזו הופכת את בחירת התרופה המתאימה לקלה יותר ומבטיחה שזו תהיה אפקטיבית הרבה יותר, כך שתאפשר למטופל להתאושש מהדיכאון בהקדם.

הכתבה מוגשת מטעם כצט, המשווקת את ערכת הבדיקה הגנטית נוירופרמג'ן. הבדיקה מאפשרת התאמה תרופתית מדויקת לכל חולה על סמך בדיקת DNA פשוטה, ומקצרת משמעותית את תהליך התאמת הטיפול התרופתי על ידי הפסיכיאטר