הכירו: הטיפול החדשני שמאריך את חיי החולים במלנומה

בחודש מאי ציינו את "חודש המודעות הבינלאומי לסרטן העור" – מלנומה. המלנומה, כשמה כן היא, סרטן עור שמקורו בתאי "מלנוציטים" שנמצאים בעור ותפקידם לייצר את ה"מלנין" - אותו פיגמנט שמעניק גוון כהה לעור לאחר חשיפה לשמש. בעוד שהמלנומה מהווה רק כ-2% מכלל מקרי הסרטן, היא נחשבה עד לא מכבר לאחד מסוגי הסרטן המסוכנים ביותר עם אחוזי תמותה גבוהים, בעיקר בשלבים המאוחרים.

כמו בכל סוג של סרטן, הסיבה לממאירות היא טעויות ברצף הגנטי, או במילים אחרות "מוטציות", שגורמות לתא להתחלק ללא שליטה וליצור מסה של תאים זהים. עם התקדמות המחלה תאים בודדים יכולים להתנתק מהגוש המרכזי ולנדוד למקומות אחרים, דבר המכונה "גרורות". נהוג לדרג את התקדמות המחלה במספרים בין 0 (שינוי בתאים בודדים) ל-4 (מחלה מפושטת), כשגרורות מופיעות בשלבים 2-3. 

גורמי הסיכון העיקריים למלנומה הם בראש ובראשונה חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה (קרינת UV), בעוד שהמקור העיקרי לקרינה הוא השמש ולכן בקיץ הסיכון עולה משמעותית. כמו כן, בשנים האחרונות חלה עליה בשכיחות המחלה בעקבות הגברת השימוש במתקני שיזוף מלאכותי. מכיוון שהתאים "זוכרים" נזק מוקדם שנגרם להם, גם היסטוריה של כוויות שמש בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להופעת המחלה בבגרות. גורמי סיכון נוספים כוללים גוון עור בהיר, עיניים בהירות, עישון, ריבוי שומות (מעל 50), כשל חיסוני, גיל מתקדם והיסטוריה משפחתית של מלנומה או סרטן בכלל.

הקשר בין חשיפה לקרינת UV מהשמש ומלנומה ידוע כבר שנים ארוכות. מכיוון שכך, בעוד כשבועיים תעלה לדיון הצעת חוק ביוזמת ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) בשיתוף עם העמותה הישראלית למלנומה, שעיקרה התניית מתן רישיון לבניית גני משחקים בבניית תשתית להצללה, למען שמירה על בריאות הילדים במקום.

על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית בהיקף החולים במלנומה גרורתית. כבר יותר מ-30 שנה ששעורי ההיארעות של מלנומה בישראל ממשיכים לעלות, הן באבחון מוקדם (מלנומה ממוקדת) והן באבחון מאוחר (מלנומה גרורתית). רק בשנת 2013 אובחנו בארץ מעל ל-1,600 חולים חדשים, רובם גברים. הנתון המצער הוא שרק שליש מהחולים מאובחנים בשלב מוקדם של המחלה, ורוב החולים מאובחנים בשלב מאוחר, בו אפשרויות הטיפול מצטמצמות והטיפולים הופכים להיות קשים יותר. 

"השמיים נפלו עלי": סיפורה של ד"ר חדוה גונן

ד"ר חדוה גונן, בת 62, אמא לשלושה, היא ביוכימאית מהפקולטה לרפואה של הטכניון. במשך 24 שנים, משנת 1991 ועד לפרישתה בשנת 2015, ניהלה את המעבדה של פרופסור אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2004.

"נשלחתי למיון בעקבות מחלת חום שלוותה בכאבי בטן. בדיקות אולטרה-סאונד ו-CT הראו שמדובר בגידול מפושט בכבד, בטחול ובריאה השמאלית. ביופסיה שנערכה גילתה שמדובר במלנומה ממאירה בשלב 4, וכל זאת למרות שמעולם לא אובחנה אצלי שום שומה חריגה", מספרת ד"ר גונן. בעקבות האבחון התחילה ד"ר גונן בסבב של טיפולים ביולוגיים וכימיים, שגררו תופעות לוואי קשות: "הטיפול היה קשה מנשוא", היא מספרת, "הרגשה של שפעת קשה, חולשה וגרד בלתי נסבל של העור".

לאחר שהטיפול הפסיק להשפיע, ורגע לפני שנדמה שדינה נחרץ, פורסמו תוצאות ראשוניות של מחקר שנערך בארה"ב והציג שיפור בחולי מלנומה בעזרת טיפול אימונותרפי משולב. מכיוון שהתוצאות היו מעודדות ולבתי החולים בארץ לא היתה גישה למחקר בשלב זה, ד"ר גונן טסה לניו-יורק כדי לקחת חלק בניסוי קליני, בניצוחו של ד"ר ג'ד וולצ'וק. 

"תחת שרביטו של ד"ר וולצ'וק קיבלתי את הטיפול החדשני. נשארתי בניו-יורק שנה וחצי, ולאחר שאחת התרופות אושרה ונכנסה לסל התרופות בישראל המשכתי לקבל את הטיפול בארץ עוד כחצי שנה. הנגעים התכווצו משמעותית ולאחרונה אף מראים יציבות, ואני? אינני נוטלת יותר תרופות ואני למעשה מנהלת חיים בריאים לחלוטין".

לאחר שהחלימה, לקחה על עצמה ד"ר גונן לסייע לחולים אחרים שאובחנו עם מלנומה וכיום היא המנכ"לית של "העמותה הישראלית למלנומה" שפועלת להעלאת המודעות למחלה ומסייעת לחולים ובני משפחותיהם. "אני ממליצה לחולים חדשים להיכנס לאתר העמותה ולדף הפייסבוק שלה. למרות שהעמותה החלה את פעילותה באמצע שנת 2015 ואנחנו רק בתחילת הדרך –ערכנו לא מכבר כנס השקה והצלחנו להגיע לכ-100 מטופלים ובני משפחותיהם, והיד עוד נטויה".

טיפול אימונותרפי בהתאמה אישית: לגייס את מערכת החיסון למלחמה בסרטן

ד"ר ג'ד וולצ'וק, בן 51 מניו-יורק, הוא מנהל המכון ממוריאל סלואן קטרינג לחקר הסרטן (Memorial Sloan Kettering cancer center) בניו יורק. ד"ר וולצ'וק הוא רופא יהודי עם קשר מיוחד לארץ ישראל, והוא מעורב במחקרים הנערכים בישראל ואף מסייע לחולים ישראלים. הוא וצוותו טיפלו בד"ר גונן לאחר שאובחנה כחולת מלנומה, ובזכות המחקר שלו אלפי חולים ברחבי העולם נהנים היום מאיכות חיים מיטבית. 

קראו עוד: העתיד כבר כאן: הכול על רפואה מותאמת אישית

"העתיד נראה מבטיח", אומר ד"ר וולצ'וק. "טיפולים במלנומה בשנת 2016 הרבה יותר טובים מאלה שהיו לפני 5 שנים. יש לנו תרופות מאריכות חיים רבות, כמו שילוב של 2 תרופות אימונותרפיות המשפיעות על 60% מהחולים. יש תרופות ממוקדות מטרה, שבחולים המתאימים נותנות אחוזי הצלחה דומים. העתיד מנבא יותר שילובים, טיפולים אימונותרפיים חדשים, adaptive T cell therapy  יחד עם אימונותרפיה, וקומבינציה של סוגים שונים של תרופות אימונותרפיות. אנחנו בתקופה מרגשת מאוד בפיתוח תרופות חדשות למלנומה וזה אכן עידן של תקוה גדולה".

האם נמצאה תרופה לסרטן? 

כשד"ר וולצ'וק נשאל כמה אנחנו רחוקים מלמצוא תרופה לסרטן, הוא עונה כי זו שאלה שהוא נשאל רבות: "הכוונה ב'תרופה לסרטן' היא שאנו הורגים כל תא סרטני בגוף, וזה לא המצב. כשאדם שואל אותי אם הוא הבריא מסרטן – אין לי תשובה. האמת היא שאנחנו בסך הכל מנסים להדביר את הסרטן עד סוף החיים".

פן נוסף הוא שאין תרופת פלא אחת. מלבד הצורך הגובר במניעה (הפסקת עישון, הימנעות משתית אלכוהול וחשיפה חכמה לשמש) צריך לזכור שה"טיפול לסרטן" הולך למעשה להיות אוסף של המון טיפולים, מהסיבה הפשוטה ש"סרטן" היא לא מחלה אחת, אלא אוסף של אלפי מחלות עם אטיולוגיה שונה, מנגנון פעולה שונה וטיפול שונה.

כשנשאל האם ישנו חולה מסויים שהשפיע עליו, ד"ר וולצ'וק עונה בחיוך: "כל החולים שלי מיוחדים, זה כמו לשאול הורה איזה ילד הוא אוהב יותר. עם זאת, זכורה לי במיוחד חולה צעירה עם מלנומה מגיל 22. היא טופלה בכימותרפיה והקרנות למוח אך מצבה המשיך להידרדר והיא הייתה בסכנת חיים. הכנסנו אותה למחקר כפול-סמיות (מחקר שבו לא יודעים מי מהנבדקים מקבל את התרופה ומי מקבל פלצבו) כך שהיה סיכוי של 50% שהיא כלל לא תקבל את התרופה. לבסוף, לשמחת כולם, היא החלימה והשאלה הראשונה שלה אליי הייתה: 'מתי אוכל לחזור לחיות את שארית חיי'?. מסתבר שהיא רצתה להיכנס להיריון, ולמרות שאני חשבתי שזה עדיין מוקדם מדי – היא נכנסה להיריון כעבור 3 חודשים וילדה תינוק בריא. עבורי זה היה רגע מכונן, ומכיוון שאני יהודי מאמין אני מבין את חשיבות המשפט 'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו'. התמונה של התינוק תלויה עד היום על הקיר במחלקה, למרות שעברו כבר 10 שנים".

קראו עוד: מיפוי שומות: הכירו את הבדיקה השנתית שאתם חייבים לעבור 

ABCDE – כך תבצעו אבחון עצמי

האזורים השכיחים להופעת מלנומה שונים בין גברים ונשים: בעוד אצל נשים מדובר בעיקר על הידיים והרגליים, אצל גברים האזורים הנפוצים כוללים את החזה, הבטן, הגב, הצוואר והראש. למרות זאת – האבחון הראשוני הוא זהה וניתן לבצע אותו באופן עצמוני או בעזרת חבר או בן זוג (עבור האזורים שקשה לראות). שיטה נפוצה לאיבחון עצמי היא שיטת ה-ABCDE, ראשי תיבות לסימנים שאותם יש לבדוק כאשר בודקים שומה או כתם חדש על העור:

A – asymmetry  שומה סימטרית היא לרוב שפירה, ואילו שומה אסימטרית היא סימן מוקדם לסרטן.

B – border   גבול ברור וחד הוא סימן לשומה נורמלית, כאשר הגבול מטשטש – זהו דגל אדום.

C – color  לשומה בריאה יש צבע אחד. מספר גוונים באותה שומה הם סימן מוקדם לממאירות.

D – diameter  שומה גדולה או כזו שגדלה במהירות חשודה כסרטנית.

E – evolving  שומה שמשנה את גודלה, צורתה או צבעה עם הזמן, או שהיא מתחילה לדמם, לגרד או לייצר קרום – צריכה להיות תחת מעקב בגלל חשד ממאירות.

מסר לחולים חדשים: "יש תקווה"

גם ד"ר גונן וגם ד"ר וולצ'וק מסכימים שהמידע שזמין היום לרוב החולים, בעיקר במדיות שונות ומידע שלא הגיע מהרופא עצמו – אינו מעודכן. הטיפולים היום טובים ומגוונים הרבה יותר ממה שהיו לפני 5 שנים, והם רק ממשיכים להתפתח. 

לדברי ד"ר גונן, סל הבריאות היום כולל תרופות מאריכות חיים רבות, והרופאים המתמחים במלנומה יודעים להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לו. "חשוב לבחור אונקולוג המתמחה במלנומה ורצוי לבקש ממנו הסבר על המחלה ועל דרכי הטיפול בה, בדגש על טיפולים חדשניים ומותאמים אישית".

ד"ר וולצ'וק מסכים ומסכם: "בשנים האחרונות הצטבר ידע רב, ולכן מה שהיה נכון אתמול לאו דווקא נכון היום, וכך גם לגבי מחר. מחקרים חדשים מפורסמים לעתים קרובות וכל יום מתגלים טיפולים חדשים. הדבר החשוב ביותר הוא להיות מודעים, להחליט שממשיכים ולא לוותר. יש המון אופציות, יש המון טיפולים, יש תקווה!".