לא לשכוח סוודר: המדריך השלם למחלות "החורף" בילדים

החורף מגיע ואיתו מחלות הילדים השכיחות המאפיינות את העונה הקרירה. ביקשנו מד"ר משה אשכנזי, רופא בכיר ביחידה לריאות ילדים בבי"ח אדמונד ולילי ספרא, שיבא ורופא ילדים בקופ"ח מכבי, לעשות סדר במחלות השונות, בשיטות הטיפול והכי חשוב - בדרכי המניעה.

קראו עוד: אחת ולתמיד: באיזו דרך הכי טוב למדוד חום בילדים?

"חשוב לדעת כי בנוסף לגורמי הסיכון המפורטים בכתבה, קיים גורם סיכון משותף לכל המחלות הללו שהוא עישון סביבתי. ילדים החשופים לעשן סיגריות (גם אם ההורה אינו מעשן ממש ליד הילד) הינם בסיכון יתר לחלות בזיהומים השונים של דרכי האוויר ואף בסיכון יתר להתפתחות אסטמה!", מדגיש ד"ר אשכנזי, במטרה להעלות את המודעות לאחד הגורמים העיקריים למחלות דרכי אוויר בילדים – שההורים לא בהכרח מודעים לחומרתו.

אז מהן המחלות השכיחות ביותר בחורף וכיצד מתמודדים איתן? הנה הרשימה המלאה:

התקררות (The common cold)

זהו לא סתם מונח המשמש אמהות לאיום על ילדיהן שלא יצאו מהבית עם שיער רטוב, אלא מחלה מוכרת והשכיחה ביותר בכלל ובחודשי החורף בפרט. התקררות זו קבוצת סימפטומים הנגרמים בשל תגובה דלקתית לזיהום נגיפי (ויראלי) בחלל האף. ישנם יותר מ-100 נגיפים היכולים לגרום לכך. 

מה התסמינים? התקררות מתבטאת בנזלת, אף סתום, גרון כואב ולעתים שיעול לא יצרני (ללא ליחה). ייתכן חום. התסמינים נמשכים כשבוע-שבועיים.

מה עושים? אין שום טיפול להתקררות אשר הוכח במחקרים כי הוא אכן יעיל. לכן, בשל תופעות הלוואי, הטיפול בכל התרופות הללו אינו מומלץ. חשוב לציין שבניגוד למחשבה הרווחת שויטמין C ואינהלציות אדים חמים עוזרות, הן לא הוכחו כיעילות יותר מתרופת דמה (פלצבו).

מי בסיכון? ילדים עד גיל שש מתקררים בממוצע 6-7 פעמים בשנה. החדשות הטובות הן שהשכיחות פוחתת עם ההתבגרות. נתון מעניין הוא שילדים הנמצאים במסגרת במהלך השנה הראשונה לחיים, יחוו בשנה זו כ-50% יותר מקרי התקררות מילדים הנשארים בבית, אך ילדים אלו יסבלו מפחות התקררויות כשיכנסו לבית ספר, ככל הנראה בגלל שהם כבר מחוסנים לחלק מן הנגיפים.

איך אפשר למנוע? למרבה הצער, אין שום שיטה שהוכחה כיעילה במניעת התקררות (גם לא הקפדה על יציאה עם שיער יבש מהבית..) למעט הקפדה על היגיינת ידיים וצמצום העברת הנגיפים.

שפעת (Influenza) 

שפעת הינה מחלה נשימתית הנגרמת בשל וירוסי ה-Influenza. בילדים בריאים, לרוב השפעת חולפת לבד וללא סיבוכים. עם זאת, יש לזכור כי שפעת עלולה לגרום לתחלואה משמעותית ולתמותה. "חשוב לזכור", מדגיש ד"ר אשכנזי, "כי לאחרונה היו מספר מגיפות שפעת שפגעו בצורה לא קלה גם באנשים בריאים".

מה התסמינים? הסימנים והתסמינים נמשכים כשבוע וכוללים חום, שיעול, נזלת, כאבי ראש וכאבי שרירים. 

מה עושים? מנוחה, צריכת נוזלים בכמות רבה ושימוש במורידי חום. במקרה שהילד נראה אפתי גם כשהחום יורד, שיש חשד להתייבשות, שמופיעה פריחה או כאב ראש משמעותי, יש לפנות לרופא הילדים. תרופות אנטי-נגיפיות עשויות לעזור רק אם ניתנו בתחילת המחלה.

מי בסיכון? פעוטות וילדים עם מחלת רקע כגון חסר חיסוני או מום לבבי כחלוני נמצאים בסיכון לסיבוכי המחלה ולמחלה קשה.

איך אפשר למנוע? החיסון העונתי לשפעת מומלץ לכל הילדים ולמשפחותיהם, החל מגיל חצי שנה. השפעת מועברת מאדם לאדם דרך חשיפה להפרשות מזוהמות ממערכת הנשימה.

דלקת גרון (Pharyngitis)

חיידקים או נגיפים יכולים לגרום לדלקת גרון, כאשר הנפוץ והחשוב שבהם הוא חיידק הסטרפטוקוק מקבוצת A (GAS). 

מה התסמינים? הדלקת בגרון גורמת לשיעול, כאב גרון, כאב בבליעה וחום בינוני עד גבוה. כמו כן, שכיחות תופעות סיסטמיות כגון כאבי ראש, בחילות, הקאות וכאב בטן.

מה עושים? ללא קשר למחולל, רובן של דלקות הגרון יעברו - גם ללא טיפול, לאחר מספר ימים. טיפול מוקדם מקצר את מהלך המחלה בעד יום בלבד. המצב אחר כאשר מדובר בדלקת גרון סטרפטוקוקלית, אז חשוב מאוד לקבל טיפול מלא של 10 ימי אנטיביוטיקה על מנת למנוע סיבוך של  של דלקת ראומטית (Acute rheumatic fever) העלולה לגרום לפגיעה במסתמי הלב או תופעות נוירולוגיות נדירות. מכאן החשיבות לפנות לרופא הילדים לבדיקת נוכחות הסטרפטוקוק במשטח גרון והחלטה על אנטיביוטיקה בהתאם.

מי בסיכון? דלקות גרון נפוצות במיוחד בילדים בגיל בית ספר יסודי ושכיחותן הולכת ופוחתת עם הגיל.

איך אפשר למנוע? שמירה על היגיינה. פעמים רבות ישנה הדבקה של האחים או החברים משום שהנגיף עובר במגע קרוב עם הילד החולה. במקרים נדירים בילדים עם דלקות גרון חיידיקות חוזרות, ניתן להמליץ על כריתת שקדים.

"מבחינת החזרה למסגרת", מוסיף ד"ר אשכנזי, "יש לדעת כי 24 שעות לאחר התחלת הטיפול האנטיביוטי, הילד אינו מדבק יותר". 

דלקת חריפה של הסימפונות (Bronchiolitis)

ברונכיטיס נגרמת כאשר נגיף מתיישב בדרכי האוויר הקטנות של הילד וגורם לדלקת בהן. נגיף ה- RSV הינו הגורם השכיח ביותר לכך.  

מה התסמינים? בתחילה, המחלה מתבטאת כהתקררות קלאסית (שיעול ונזלת) ובהמשך מתקדמת לריאות וגורמת לנשימה קולנית, צפצופים, חרחורים וסימנים נוספים כגון חום נמוך ואי שקט. במחלה קשה יכולים להופיע אף גניחות וכיחלון. חשוב להבין כי דלקת סימפונות עלולה להיות מסכנת חיים ועל כן יש לפנות לרופא.

מה עושים? כעקרון הטיפול הוא תמיכתי. קרי, ניטור הנשימה, שליטה בחום, מניעת התייבשות, מתן חמצן וסילוק ההפרשות. אינהלצית מי מלח היפרטוניים (ריכוז 3%) הוכחה כיעילה, אין טיפול אנטי-ויראלי יעיל כנגד הוירוס. ישנן התוויות מסויימות המחייבות אשפוז, לכן חשוב לבקר אצל רופא הילדים שיבדוק את הילד. 

מי בסיכון? המחלה נדירה בילדים מעל גיל 5, שכיחה בעיקר בפעוטות. כמחצית מהילדים יחלו במהלך השנתיים הראשונות לחיים, בעיקר בטווח הגילאים של חודשיים עד חצי שנה.

איך אפשר למנוע? ישנו חיסון פסיבי בלבד ל-RSV אשר מומלץ לפעוטות המוגדרים בסיכון. החיסון הינו יקר מאוד ויש התוויות מי זכאי לקבלו. חיסון אקטיבי נמצא בשלבי פיתוח. דלקת סימפונות נגיפית היא מדבקת מאוד ועוברת במגע עם ליחה מזוהמת, לכן שוב – הכי חשוב זו הקפדה על היגיינה.

דלקת ריאות (Pneumonia)

נגיפים וחיידקים שונים יכולים לגרום לזיהום של דרכי האוויר התחתונות המערב גם את רקמת הריאות עצמן. 

מה התסמינים? התבטאות המחלה תלויה בגיל: בילודים חום יכול להיות סימן בודד, אפילו ללא שיעול. בפעוטות ובילדים בנוסף לחום יהיו צמרמורות, נשימה מהירה ושיעול. כשמחולל המחלה הוא נגיף, המחלה לרוב פחות קשה והביטוי העיקרי הוא שיעול וצפצופים. "המהלך הקלאסי של המחלה", מספר ד"ר אשכנזי, "הינו ילד שהיה חולה במחלה נגיפית קלה (התקררות למשל) ולאחר מספר ימים חלה החמרה משמעותית במצבו, זינוק בחום, החמרה בשיעול וירידה במצב הכללי".

מה עושים? הטיפול הוא תמיכתי וספציפי למחולל כתלות בחומרת המחלה ואף ייתכן צורך באשפוז. כיוון שדלקת ריאות עלולה להיות מחלה מסכנת חיים, ממליצים לרוב על מתן טיפול אנטיביוטי (נגד חיידקים), על מנת להיות בצד הבטוח. "לא חובה לבצע צילום חזה לשם האבחנה", מדגיש ד"ר אשכנזי.

מי בסיכון? דלקות ריאה נפוצות בכל קבוצות הגיל. גם כאן, ילדים בעלי חסר חיסוני, מום לבבי, פיגור שכלי והשוהים במוסדות נמצאים בסיכון יתר.

איך אפשר למנוע? החיסון לשפעת והחיסון לפנאומוקוק מומלצים ומפחיתים שכיחות דלקות הריאה ממחוללים אלו. חשוב לציין כי החיסון לפנאומוקוק מפחית גם שכיחות דלקות אוזניים.
 

לסיכום, בשל שיעורי ההדבקה הגבוהים בחורף, יש להקפיד עוד יותר על היגיינת הידיים, להקפיד לאוורר את החללים בהם שוהים ולהימנע ככל הניתן ממגע קרוב עם אנשים חולים והפרשותיהם. כמו כן, זו עוד סיבה למה מומלץ מאוד שלא לעשן ליד הילדים או בכלל.

שיהיה חורף חם ובריא לכולנו!