ניתוח שקדים (Tonsillectomy)

תשובה:

אין קביעה מוחלטת לגבי הגיל הרצוי לעבור את הניתוח, במידה והמטופל נחשב מועמד ראוי לניתוח (כלומר עונה על האינדיקציות המתאימות). נהוג להשתדל ולחכות עד אחרי גיל שנה, בתינוקות הסובלים מדלקות חוזרות או הפרעות נשימה עקב שקדים מוגדלים (“kissing tonsils”), למעט מקרים בהם אין ברירה אחרת. אין הכללה האם עדיף לנתח בגיל הילדות או הבגרות, אולם לרוב מנתחים כיום בגיל צעיר יחסית, בעיקר כיוון שהכאבים לאחר הניתוח הם לעיתים חמורים יותר אצל מבוגרים מאשר אצל ילדים.

תשובה: פפילומה היא גידול שפיר על העור או בקרום רירי, שמתפתח מן האפידרמיס. קוטרו 5-2 מ"מ. יבלות הן סוג של פפילומה, ונגרמות לרוב על ידי וירוס הפפילומה. תהליך זה מעלה את הסיכון לממאירות. ניתן לטפל בגידולים מסוג זה על ידי הסרה ניתוחית או על ידי טיפול מקומי באינטרפרון. באשר לטיפול המתאים לגביך, תצטרך להיוועץ עם מומחה בתחום, רופא אף-אוזן-גרון. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה:

הכינוי "שקד שלישי" או פוליפ, ניתן לרקמה לימפטית הנמצאת בחלל האף והלוע ונקראת- אדנואידים (adenoids). היא ממוקמת לרוב גבוה יותר בלוע מאשר רקמת השקדים הרגילה המוכרת, ויכולה לגרום להפרעות נשימה דרך האף אצל ילדים, עד כדי הפרעה חסימתית של מעברי האף לגרון, ירידה בשמיעה עקב הצטברות נוזלים באוזניים (חסימת הניקוז), נזלת כרונית ועוד. ילדים אלו מועמדים לניתוח כריתת אדנואידים, אשר במקרים בהם יש צורך אף בכריתת שקדים, ניתן לבצע את הפעולה הניתוחית בו זמנית.

תשובה: ייתכן בהחלט שבנך הוא "נשא" של חיידק הסטרפטוקוקוס. נשאים של חיידק זה נוטים לפתח דלקת גרון "קלה" יחסית בהשוואה לחולים אחרים. כאשר נמצאת תשובה חיובית לחיידק הסטרפטוקוקוס במשטח או בתרבית ימים אחדים לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי, ולאחר שמוודאים כי בכל אחת מהפעמים בהם ניתן הטיפול האנטיביוטי הוא ניתן בדיוק לפי הרופא המטפל (מינון נכון ומשך ימי הטיפול), ישנן שתי אפשרויות עיקריות: מרשם לאנטיביוטיקה בשם קלינדאמיצין אשר משמידה את החיידק אשר מקנן בגרון; או ניתוח להסרת השקדים (tonsillectomy). בניתוח בוחרים במיוחד במקרים בהם דלקות הגרון היו קשות וממושכות (יותר מ-7 מקרים במהלך שנה אחת או 5 מקרים במהלך שנתיים רצופות). בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה:

גודל השקדים משמעותי בהחלטה האם לבצע או לא ניתוח להסרת שקדים. מובן כי הסובלים מדלקות שקדים חוזרות, ללא קשר לגודל השקדים, הם מועמדים לניתוח להסרתם. אולם, גם הסובלים משקדים מוגדלים, הגורמים בעיה תפקודית כלשהי, כגון הפרעות נשימה, נחירות ונשימת פה, מהווים אינדיקציה טובה לניתוח, גם ללא נוכחות דלקת. בתינוקות וילדים קטנים, הפרעה נשימתית זו יכולה להפריע לגדילה ותפקוד תקין. הסכנה העיקרית היא חסימת נשימה חריפה. אצל מבוגרים, הפרעות נשימה עקב שקדים מוגדלים יכול לסבול מהפרעת נשימה בשינה (sleep apnea) הגורמת לעייפות כרונית במהלך היום, נחירות ליליות ועוד.

תשובה: ישנם אנשים הנושאים בלוע שלהם את חיידק הסטרפטוקוקוס, הגורם לדלקת הגרון החיידקית. אנשים אלה יכולים לסבול מהחמרות חוזרות ונשנות המתבטאות בזיהומים חריפים וחוזרים, אשר מצריכים טיפול אנטיביוטי מתאים בן 10 ימים. במקרים בהם השקדים מוגדלים עד כדי תחושת חנק ונחירות לילה, כדאי בהחלט לשקול ניתוח להוצאתם. אני מציעה שתפנה לרופא אף-אוזן-גרון להערכה. לעוד מידע ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_042607_3.asp

תשובה: השקדים הם איברים השייכים למערכת הלימפה בגופנו וממוקמים בתוך חלל הפה. ייתכנו מצבים בהם שקד אחד מעט גדול יותר משכנו, אך עם זאת אני ממליץ לכם לפנות לרופא א.א.ג על מנת שיתרשם ויוכל לתת חוות דעת נוספת. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה:

התשובה היא כן. רקמת השקדים היא אומנם רקמת לימפה עשירה בתאי מע' החיסון, המרכזת את הניקוז הלימפטי בחלל הפה, אולם אין היא מרכיב חיוני לחיים. ניתן להסתדר מבחינה חיסונית גם בלעדי השקדים, והגוף אינו הופך פגיע יותר למחלות. ההפוך הוא הנכון- מטופלים אשר סבלו מזה שנים מדלקות נשנות ופגיעות חיסונית עקב זיהומי הלוע והגרון, יכולים ליהנות מ"שקט" מבחינה חיסונית לאחר הוצאת השקדים הבעייתיים, והסובלים מבעיות נשימה עקב שקדים מוגדלים יכולים ליהנות משינה קלה ובעלת פחות הפרעות.

תשובה: במקרים של שקדים מוגדלים באופן כרוני הנוטים לדלקות חוזרות, הטיפול המומלץ הוא לרוב כריתת שקדים. זו פרוצדורה ניתוחית פשוטה יחסית, שלרוב פותרת את הבעיה (אם כי לא בכל המקרים). הניתוח מבוצע בתקופת ביניים, כאשר אין דלקת פעילה של השקדים. כדאי להתייעץ עם מומחה אף-אוזן-גרון. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: שיעול אינו תמיד סימפטום המכוון לבעיה בריאות כגון דלקת ריאות. ישנן סיבות אפשריות רבות מאד לשיעול חוץ מדלקת ריאות. אחת מהן היא אסתמה, מחלה של הסימפונות (דרכי האוויר). סיבה אחרת היא ריפלוקס (חזרה של חומצה מהקיבה לגרון). סיבות אפשריות נוספות הן סינוסיטיס או אלרגיות שבהן מופיעה נזלת שמקורה באף ובסינוסים, וכשהנזלת יורדת כלפי מטה בלוע, היא מגרה את הלוע ומובילה לשיעול. יש גם עוד הרבה סיבות לשיעול כרוני. המקרה של הילד שלך מאד מכוון לכך שהנזלת שלו מובילה לשיעול. הוא סובל מדלקת חריפה של האוזן, שהולכת אצל ילדים קטנים עם נזלת והצטננות. הנזלת והגודש באף, בסינוסים ובאוזניים מובילים לשיעול בעצמם, ללא מעורבות של הריאות. טיפול נגד הגודש, על ידי מי מלח או תרופות המפחיתות גודש, בעיקר בלילה, יכולות להקל על השיעול. לא ניתן לקבוע שאין לילדך דלקת ריאות על סמך המידע שסיפקת, אך אני מניח שהרופאה בדקה את הילד ומצאה שהריאות שלו נקיות, והחליטה שאין צורך לבצע צילום חזה. אם השיעול נמשך גם לאחר חלוף החום, הנזלת ודלקת האוזניים, יש צורך בהמשך הבירור. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד