דלקת ריאות נישנית בילדים

דלקות נישנות בדרכי הנשימה הן תלונה שכיחה בקרב ילדים, ועל כן חשוב לאתר את הילדים שאכן לוקים בבעיה ברמה משמעותית המחייבת בירור וטיפול ממוקד. הבירור הראשוני מתחיל בהיסטוריה של הילד: פגות או מומים מלידה יכולים להיות מלווים בדלקות נישנות בדרכי הנשימה כבר מגיל רך; מחלה כיסתית בריאות מאובחנת לעיתים כבר בעל-שמע טרום-לידה, או בצילום רנטגן מייד לאחר הלידה; חולשת שרירים ומחלות המלוות במתח שרירים נמוך, כמו גם בעיות מלידה בשלד בית החזה עלולים לגרום לקשיים באיוורור הריאה ולדלקות נישנות. 
מעבר לכך, הבירור מתחיל בסקירה מדוקדקת של דלקות הריאה, והשאלות העיקריות הן: האם אכן קיימים תסנינים בצילומי בית החזה, האם האירועים מלווים בחום ובממצאים אופייניים לבדיקות הדם? מה הטיפול אשר סייע לריפוי הדלקת? האם התסנינים הם קבועים בריאות, או נישנים? ואם כן, האם באותו מקום או באונות שונות של הריאות?

המחלה השכיחה ביותר המחקה דלקת ריאות נישנית היא אסתמה: אסתמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה, ומתבטאת במקרים רבים בשיעול ממושך וב"דלקות נישנות", וממצאי הצילום של בית החזה אינם חד-משמעיים. אם יש סיפור מחלה המעורר חשד לאסתמה, מבצעים בירור הכולל בדיקות לאלרגיה, לתפקודי ריאות ותבחיני תגר.


אם הדלקת נישנית באותה אונה של הריאות, יש לבחון אפשרות שנשאף גוף זר לדרכי הנשימה (בוטנים או גרעינים שכיחים מאוד), או שקיימת בעיה מבנית מלידה. לעיתים רחוקות תימצא חסימה של דרכי הנשימה נרכשת שהגורם לה הוא תהליך של שחפת בתוך הסימפון או גידול (נדיר מאוד). קיימים מצבים נדירים אחרים, מלידה, הגורמים לדלקת ריאות באותו מקום. אחד מהם, טבעת ואסקולרית, הנוצר עקב לחץ על הקנה של כלי דם במהלך בלתי תקין אשר מצריך לעיתים תיקון בניתוח.


דלקת ריאות ממוקמת נישנית יכולה להיות ביטוי לברונכיאקטזות, להתרחבות של הסימפונות, לרוב כתוצאה מזיהום קודם. מצב זה מלווה בדרך כלל בשיעול ממושך, מלווה בליחה, בעיקר בשעות הבוקר, וכן בממצאים שבהאזנה קבועים על פני הריאות.


אם הדלקת נישנית באונות שונות, יש לשלול תחילה מחלות מערכתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic Fibrosis - CF), הפרעה במנגנון ניקוז הריאה עקב פגם במבנה הריסים של דרכי הנשימה (Ciliary dyskinesia), או הפרעה מערכתית למנגנון החיסון של הגוף. במקרה זה תופענה דלקות נישנות גם במערכות אחרות כמו בעור ובמערות הפנים. בקרב ילדים אשר מערכת החיסון שלהם נחלשה כתוצאה מטיפול במחלות ממאירות, או לאחר השתלת לשד עצם, ייתכנו סיבוכים בריאה גם עקב דלקות זיהומיות נישנות וגם עקב תהליכים דלקתיים כרוניים שאינם ממקור זיהומי.


בירור של דלקת ריאות נישנית אצל ילד חייבת להתחיל בבירור מדוקדק של האירועים, לדוגמה: חשיפה לגרעינים ובוטנים ואם היה אירוע של השתנקות בעת החשיפה. בירור האפשרות שמדובר באסתמה, ובירור של היסטוריה משפחתית (כמו באסתמה או ב-CF). סקירה של כל צילומי בית החזה תסייע להגדיר האם אכן היו תסנינים דלקתיים משמעותיים, ואם כן האם היו ממוקמים או מפוזרים. השלב הבא, על פי הנתונים יכול לכלול ברונכוסקופיה גמישה: בבדיקה זו סוקרים את דרכי הנשימה באמצעות אנדוסקופ פיבר-אופטי בהסתכלות ישירה לתוך דרכי הנשימה, בהרדמה, ללא כאב, וברמת סיכון מזערית. ברונכוסקופיה גמישה מאפשרת זיהוי חסימות בדרכי הנשימה, עקב גוף זר, פקק ריר, לחץ חיצוני על דרכי הנשימה, או גידול. בעת הבדיקה ניתן לבצע שטיפה ולזהות בה את החיידק או הנגיף הגורם לזיהום, וכן לזהות על פי סוג התאים בשטיפה את גורם המחלה.


בירור נוסף יכול לכלול טומוגרפיה מחשבית של בית החזה (CT), אשר תסייע בזיהוי מומים מלידה בריאות, או תאפשר לזהות במדויק מיקום של אזורי ברונכיאקטזות. מיפוי ריאות הוא כלי נוסף לדימות של שלב זילוח הדם לריאות (פרפוזיה), ושל שלב האיוורור (ונטילציה), ובכך לזהות הפרעות בתפקוד של חלקי ריאה שונים.
הבירור לאיתור הסיבה לדלקת ריאות נישנית יכול לכלול בדיקות דם שונות, לזיהוי הפרעות במערכת החיסון, לזיהוי מחלות ספציפיות ולאיתור מוטציות גנטיות במחלות שבהן הגן כבר זוהה (כמו ב-CF), וכן בדיקות כגון תבחין זיעה לאבחון CF, או ביופסיה מותקנת מריסי דרכי הנשימה, לזיהוי בעיה מבנית בריסים.

פרופ' אשר טל