דלג לתוכן

מתי אפשר להתחיל? כך תדעו אם תינוקכם מוכן לאכול מוצקים

אחד מהמאפיינים החשובים ביותר אליהם נחשף התינוק הם אכילת מוצקים. הורים רבים מתלבטים בנוגע למועד הנכון לתחילת ההתנסויות ולגבי המזונות אותם כדאי לתת. כדי לעשות סדר בבלגן הרכבנו עבורכם את המדריך המלא להתחלת שילוב מזונות מוצקים

מאת: ד"ר לירון מרקוביץ' זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לילדים:

ד"ר אלכסנדר לוונטל ילדים

ד"ר אלכסנדר לוונטל

קרדיולוג ילדים ועוברים, מנהל מכון הלב בבית חולים דנה

ד"ר ברטה לוייב ילדים

ד"ר ברטה לוייב

קליניקה פרטית לרפואת ילדים, שירותי רפואה לתיירים ועולים חדשים

ד"ר ישי סלם ילדים

ד"ר ישי סלם

מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים לא פולשנית במרכז הרפואי שיבא תל השומר

ד"ר יעל מוזר גלזברג ילדים

ד"ר יעל מוזר גלזברג

מנהלת יחידת מושתלי הכבד במכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

ד"ר גלעד חבצלת הפרעות קשב וריכוז

ד"ר גלעד חבצלת

מומחה לרפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעת קשב וריכוז ומומחה לטיפול בהרטבת לילה.

ד"ר מיה גרשטיין ראומטולוגיה ילדים

ד"ר מיה גרשטיין

מומחית לראומטולוגיה של ילדים, מומחית ברפואת ילדים, רופאת ילדים בכירה ומנהלת מרכז חדשנות מחוז דן כללית

פרופ' מרים דוידוביץ ילדים

פרופ' מרים דוידוביץ

מנהלת המכון הנפרולוגי לשעבר בבית החולים שניידר לרפואת ילדים

ד"ר יעל בורוביץ' ילדים

ד"ר יעל בורוביץ'

רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים שניידר

ד"ר שירן שחר רפואה אסתטית

ד"ר שירן שחר

רופאת ילדים העוסקת גם ברפואה אסתטית. בעלת שני תארי דוקטורט. עובדת במחלקת ילדים ובטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה

פרופ' בנימין וולוביץ ילדים

פרופ' בנימין וולוביץ

רופא ילדים, מומחה למחלות ריאה בילדים

פרופ' יובל ירון גנטיקה רפואית

פרופ' יובל ירון

יו"ר איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל

ד"ר סבטלנה גרישין פסיכיאטריה

ד"ר סבטלנה גרישין

ד"ר גיא שטויר ילדים

ד"ר גיא שטויר

ד''ר שטויר הינו רופא בכיר במכון למחלות ריאה בשניידר

ד"ר יורם נוימן ילדים

ד"ר יורם נוימן

מומחה לרפואת ילדים, המטולוגיה והמטואונקולוגיה ילדים

ד"ר אילנה רייט ילדים

ד"ר אילנה רייט

רופאת ילדים מומחית, מומחית באבחון וטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר

פרופ' דריו פרייס ילדים

פרופ' דריו פרייס

מנהל מכון הריאות במרכז שניידר לרפואת ילדים

ד"ר אסתר גנלין - כהן נוירולוגיה

ד"ר אסתר גנלין - כהן

רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.

פרופ' דרור שובל ילדים

פרופ' דרור שובל

מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות, ממלא מקום מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד,מרכז שניידר, פרופ׳ חבר בחוג לרפואת ילדים, הפקולטה למדעי הרפ...

ד"ר אמיר בן טוב ילדים

ד"ר אמיר בן טוב

מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

ד"ר איתי פלג אנדוקרינולוגיה ילדים

ד"ר איתי פלג

רופא בכיר ביחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים באיכילוב

ד"ר שאול ברעם ילדים

ד"ר שאול ברעם

קרדיולוג ילדים מומחה, מבצע אקו לב עובר ולילדים, ניהל את היחידה לקרדיולוגיה ילדים בבית החולים שמיר, אסף הרופא, מתנדב ועובד כרופא ילדים בעוטף עזה

פרופ' לנדאו דניאל ילדים

פרופ' לנדאו דניאל

מומחה בנפרולוגיה של ילדים, לשעבר מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

ד"ר רוני שפר ילדים

ד"ר רוני שפר

ד"ר רוני שפר הינו מומחה לרפואת ילדים

פרופ' הדר מורן לב גסטרואנטרולוגיה ילדים

פרופ' הדר מורן לב

מומחית בגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא ילדים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

התפתחות הרך הנולד חושפת אותוו לעולם על כל מאפייניו השונים, בניהם גם מזונות מגוונים. אימהות ואבות רבים מתחבטים בשאלה מתי ואיך לחשוף את התינוק למזונות מוצקים והאם לעשות זאת בהדרגה, או להחליף את ארוחות ההנקה בבת אחת. הנחיית משרד הבריאות, בהתאם לעמדת ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי),  היא הנקה בלעדית בששת החודשים הראשונים לחיי התינוק, זאת על מנת להשיג גדילה והתפתחות אופטימליים. כשמדברים על הנקה בלעדית הכוונה היא להנקה (או תמ"ל- תרכובת מזון לתינוק, אם מסיבה כלשהי ההנקה לא מתאפשרת) בכל ארוחות התינוק, ללא תוספת מזון משלים או נוזלים אחרים. בין גיל ארבעיה חודשים לחצי שנה, ניתן לחשוף את התינוק למזון מוצק בכמויות מזעריות, אך ורק לאחר שהתינוק מראה סימני מוכנות. מטרת חשיפה מוקדמת זו הינה להכיר לתינוק מרקמים וטעמים שונים ולא להחליף ארוחת הנקה בארוחת מזון מוצק. כיצד תדעו אם ילדכם מוכן כבר לאכול מוצקים, מדוע לא מומלץ להתחיל את הניסיונות לפני גיל ארבעה חודשים ומה עושים עם תינוק שלא משתף פעולה? המדריך המלא לאם ולאב הטריים.

מדוע לא מומלץ להציע לתינוק אוכל מוצק לפני גיל 4-6 חודשים? 

מזון מוצק אינו מומלץ לתינוק מתחת לגיל ארבעה חודשים ממספר סיבות: השינוי עלול להפריע לצריכה קלורית מספקת ולפגוע בגדילת התינוק, הוא מגדיל את הסיכון לאלרגיות למזון, בשל העדר שליטה טובה על פעולת הבליעה צריכת מזון מוצק עלולה להוביל לשאיפת מזון (אספירציה). רפלקס ההוצאה (Extrusion reflex),  אשר גורם לדחיפת הלשון קדימה בתגובה למגע בשפתי התינוק, נעלם רק סביב גיל 4 חודשים. כמובן שקיום רפלקס זה יקשה מאוד על האכלה בכפית.



איך ניתן לדעת האם התינוק כבר מוכן לאכול מוצקים? 5 סימנים


לרוב תינוקות מוכנים כשהם:

• מסוגלים לשבת, עם תמיכה

• מרימים את הגחון עם מרפקים ישרים, בעת שכיבה על הבטן

• בעלי שליטה טובה על הצוואר והראש

• מכניסים ידיים וצעצועים לפה

• מראים עניין באוכל על ידי השענות לפנים ופתיחת הפה בזמן האוכל ומנגד השענות לאחור וסיבוב הראש כשאשר אינם רעבים

"חשוב מאוד לחפש אחר סימני המוכנות של התינוק, זאת על מנת ליצור חוויה טובה ונינוחה לתינוק ולהורה", מוסיפה עדי רסולי, דיאטנית קלינית לתינוקות, בעלת אתר המתכוניה ומלווה בתהליכים של קושי, בררנות או סרבנות אכילה, "התחלה מוקדמת עשויה ליצור מצב בו התינוק מביע חוסר נוחות מהמצב ואילו ההורים נותרים מעט מבולבלים".

קראו עוד: כדאי שתכירו: כל השלבים בהתפתחות הקוגניטיבית והחברתית

אז איך מתחילים? 

מתחילים עם טעימות של מאכל אחד חדש בכל פעם, על מנת לשלול אלרגיה לאותו המאכל, לאחר מספר ימים אפשר לנסות מאכל נוסף. חשוב לציין כי, בניגוד למה שחשבו בעבר, הצגת מזון אלרגני (לדוגמא- ביצים, בוטנים, סויה, חיטה, דגים) מוקדם יחסית, סביב גיל שישה חודשים, דווקא מפחיתה את הסיכון לאלרגיה.


מומלץ כי המרקם בתחילת הטעימות יהיה טחון, מחיתי ושבהתאם ליכולות הלעיסה והבליעה של התינוק, יבוצע מעבר למרקם גס באופן הדרגתי. 

"כדי ליצור תחושה טובה ובטוחה, הושיבו את התינוק במנח מתאים ודאגו לשבת מולו ובגובה עיניו", ממליצה רסולי, "התקשורת בשלב הזה, גם אם אינה במילים, מאפשרת לשמר חוויה טובה ותחושת ביטחון לתינוק. קשר עין באכילה הוא הבסיס להרגלי אכילה ולתקשורת שהילד יפתח עם המאכילים. יש להמתין לתגובות התינוק- מבע, פתיחת פה או הושטת יד לכפית, לפני הגשת הכפית הבאה".


בחרו במאכל אחד בכל פעם כדי לשלול אלרגיות 

אילו מאכלים צריכים להיות הראשונים? 

אפשר להתחיל עם ירקות, פירות, בשר או דגנים לתינוקות.

בהתחלת ביסוס המוצקים, חשוב לבחור מזונות ראשונים עשירים בברזל. לכן, מומלץ שלא להרבות במוצרי חלב בתקופה זו, שכן בנוכחותם ספיגת הברזל פחות טובה. 

בהמשך, מומלץ להוסיף לתינוק מזונות מגוונים מתפריט המשפחה. יש לשלב פירות וירקות עשירים בויטמין C וכן דגים בתפריט. 

מה לגבי מים?

תינוק אינו זקוק לתוספת מים עד לגיל חצי שנה, הוא מקבל את כמות הנוזלים הדרושה לו מחלב האם או התמ"ל. בימים חמים יש להציע חלב בתדירות גבוהה מהרגיל.


מגיל חצי שנה יש להציע מים לתינוק. יש להרתיח את המים (גם אם מדובר במים מינרליים) ולקררם.

מה עושים אם התינוק אינו משתף פעולה?

"תקופת ההסתגלות של תינוקות שונה כמובן מתינוק לתינוק, זכרו כי אין צורך להלחץ או להאיץ בשלב הזה וזאת על מנת לזכות בשיתוף פעולה מצידו", מציינת רסולי. 



5 טיפים להתמודדות עם תינוק שאינו משתף פעולה

1. בדקו האם התזמון ביום נכון, יש להציע בשלב שהתינוק לא עייף מידי ולא רעב מידי, כדי שיהיה פנוי להתנסות החדשה.

2. הקפידו לשבת בגובה התינוק ולהסתכל בעיניו.

3. הגישו כפית או האכילו עם האצבע, אך היו קשובים לקצב של התינוק. אל תושיטו כפית לפני שסימן עם פיו כי הוא מעונין. 

4. כבר בשלב הזה , דאגו לאכול מול התינוק, חוויה משותפת תזכה אתכם בשיתוף פעולה מירבי. 

5. הרשו לעצמכם לעשות הפסקה מהתנסויות. כך תוכלו לחזור לאחר כמה ימים עם מוטיבציות חדשות.

קראו עוד: "ילדים אלרגיים חווים קושי יומיומי בלתי רגיל"

איך יודעים האם התינוק אלרגי לאוכל?

 תינוק אשר אלרגי למאכל כלשהו ונחשף אליו עלול לפתח את אחד הסימנים הבאים:

• פריחת סרפדת (Urticaria)- הופעת נגעים אדומים, לעיתים עם חיוורון מרכזי, הבולטים מעל פני העור ומגרדים. נגעים אלו יכולים להתחבר ולהתפשט ובדרך כלל נעלמים תוך מספר שעות.

• נפיחות בשפתיים או בפנים

• הקאות או שלשולים

• שיעול או קושי נשימתי

• צבע עור חיוור

כמובן שבכל מקרה של חשד לאלרגיה יש לפנות בהקדם לגורם רפואי. תינוק נחשב לבעל סיכון גבוה להיות אלרגי לאוכל אם יש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר סובל מאלרגיה, מאסתמה או מאקזמה. לתינוק בעל סיכון גבוה כאמור, מומלץ להציג מזון בעל פוטנציאל אלרגני גבוה רק בבית (ולא במעון), באופן הדרגתי ביותר ומבוקר. 



מאילו מאכלים צריך להמנע? 

• בכל גיל-  להמנע ממאכלים עתירי מלח וסוכר, מומלץ שלא להוסיף כלל מלח או סוכר לאוכל שמכינים לתינוקות

• עד גיל שישה חודשים- להימנע מביצים

• בתינוק מתחת לגיל שנה- להמנע מחלב פרה (בשל הפרעה לספיגת ברזל), דבש(בשל הסכנה לחשיפה לטוקסין הבוטוליניום), מיץ (עלול לגרום לשלשול. לא מומלץ גם בהמשך בשל סכנה לעששת).

• עד גיל ארבע- להמנע ממאכלים המועדים לחנק (נקניקיות, ענבים, גזר חי, פופקורן, ממתקים קשים).

• עד גיל 5- להמנע ממתן פיצוחים לילדים.

נקודה חשובה לסיום, ה-AAP (האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים)  מדגישה כי תינוקות נולדים עם היכולת לווסת את כמויות האוכל לפי הרעב ולכן אין להכריח בכוח תינוק לאכול אלא יש לתת לו לנסות ולאכול ולשתות לבד עם האצבעות, כפית או כוס וכך מנגנון הרעב-שובע שלו ישמר והוא ילמד לאכול לבד.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום הפרעות שינה בתינוקות וילדים

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו