דלג לתוכן

מחלות לב טרשתיות: גורמי סיכון, הטיפול והמניעה

מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלת לב טרשתית, כיצד ניתן למנוע את התפתחותן ואיך מטפלים במחלת לב טרשתית? המידע בכתבה הבאה

מאת: פרופ' יהודה אדלר זמן קריאה: 3 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' עופר חבקוק קרדיולוגיה

פרופ' עופר חבקוק

מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

ד"ר רפאל דיאמנטה קרדיולוגיה

ד"ר רפאל דיאמנטה

רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן

ד"ר ירון הלמן קרדיולוגיה

ד"ר ירון הלמן

רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.

פרופ' מרדכי ואטורי קרדיולוגיה

פרופ' מרדכי ואטורי

קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה

ד"ר רפאל וולף קרדיולוגיה

ד"ר רפאל וולף

קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

מרפאת תל אביב מדיקל קליניק נוירוכירורגיה

מרפאת תל אביב מדיקל קליניק

מרכז רפואי פרטי בתל אביב המאגד רופאים בכירים ומומחים מובילים עם רפואה מתקדמת יחס אישי וליווי מקצועי לאורך הדרך

פרופ' מעין קניגשטיין קרדיולוגיה

פרופ' מעין קניגשטיין

מנהלת יחידת הצנתורים, היחידה לקרדיולוגיה התערבותית, המרכז הרפואי איכילוב תל אביב

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

טרשת עורקים היא מחלה כרונית הכוללת הצטברות של שומנים על דפנות העורקים אשר גורמת להיצרות חלל העורק ובמקרים קיצוניים אף מביאה לחסימתה מוחלטת. טרשת עורקים עלולה להתפתח בכל העורקים בגוף, אך היא שכיחה יותר בעורקי הלב (העורקים הכליליים), עורקי הצוואר, העורקים המובילים דם למוח, עורקי הרגליים ואבי העורקים. מחלה טרשתית בעורקים הכליליים מהווה את הסיבה המרכזית להתפתחות מחלת לב כלילית.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות מחלות לב טרשתיות?

גורמי הסיכון להתפתחות טרשת בעורקים הכליליים נחלקים לשניים:

 גורמי סיכון נשלטים
בהם סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, השמנה, חוסר פעילות גופנית.


 גורמי סיכון בלתי נשלטים

גיל
 עם ההתבגרות הסיכוי להתפתחות טרשת עורקים עולה.


 מין 
נשים בגיל הפוריות מוגנות באופן חלקי מהתפתחות טרשת עורקים זאת בשל המחזור החודשי, ולכן עד לעשור החמישי לחיים, גברים מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה. למרות זאת, עם הפסקת הוסת, בשל שינויים הורמונליים, הסיכון בין שני המינים שווה. 


סיפור משפחתי
תורשה היא מרכיב חשוב מאוד בהתפתחות של טרשת עורקים. למעשה אלה בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקה במחלקת לב טרשתית בגיל צעיר יחסית (גברים מתחת לגיל 55 ונשים מתחת לגיל 65), מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות טרשת עורקים כלילית.





מחלת לב טרשתית עלולה להתפתח עקב שילוב של גורמי סיכון נשלטים ובלתי נשלטים



כיצד ניתן למנוע את התפתחותן של מחלות לב טרשתיות?

קיימות שלוש דרכים מרכזיות שעשויות לסייע במניעת התקדמות הטרשת בעורקים הכליליים וכתוצאה מכך גם מניעה של מחלת לב:

1. אבחון מוקדם 

אבחון מוקדם של המחלה הטרשתית, ניטור של גורמי הסיכון השונים וקבלת טיפול יעיל, מפחיתים במידה ניכרת את התקדמות טרשת העורקים וכתוצאה מכך מצמצמים את הסיכוי להתפתחות מחלת לב. 


2. ניטור גורמי הסיכון ושינוי בהרגלי החיים

ניתן למנוע או לצמצם את השפעתם של רוב גורמי הסיכון באמצעות שינויים בהרגלי החיים ואימוץ אורח החיים בריא הכולל:


הימנעות מעישון
עישון כאמור, מהווה גורם נשלט רב עוצמה שעלול להוביל להתפתחות מחלות לב וכלי דם. עשן הסיגריות וחומרים מזיקים אחרים המצויים בה, מביאים להאצת התהליך הטרשתי וכן גם לכיווץ כלי הדם. כתוצאה מכך, מופחתת זרימת הדם אל איברים חיוניים שונים, בהם גם הלב. הפסקת עישון בכל שלב חיונית מאוד לעצירת התהליך הטרשתי ולמניעת התפתחות מחלת לב. למעשה, לאחר מספר שנים ללא עישון, כלי הדם מתנקים ולבסוף הסיכון ללקות במחלות לב הופך דומה לזה הקיים בקרב אלה שלא עישנו מעולם. 



תזונה נכונה
תזונה נכונה מהווה מרכיב מרכזי במניעת מחלות לב טרשתיות. הצרכים התזונתיים משתנים מאדם לאדם, בהתאם למחלות הרקע שלו, משקל גופו ואורח חייו. ניתן להיעזר באנשי מקצוע, כדי להתאים תכנית תזונה אישית שתסייע בהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולרית. 


תזונה למניעת מחלות לב טרשתיות צריכה לעמוד במספר יעדים מרכזיים:

- שמירה על משקל גוף תקין

- שמירה על רמות סוכר תקינות 

- לחץ דם תקין

- פרופיל שומני דם תקין 

תזונה נכונה כוללת צמצום של צריכת הנתרן (עד 6 גרם ליום), שילוב של פירות וירקות טריים בשגרת התזונה, צמצום צריכה של שומן רווי והגברת צריכת סיבים תזונתיים ודגנים, הימנעות מצריכת מזונות משומרים, מעושנים ומומלחים. אכילה של בשר דל שומן (בשר עוף ודגים), הפחתת השימוש במוצרים המבוססים על שומן רווי ושומן בלתי רווי, צריכה מאוזנת של מוצרי חלב דלי שומן, העדפת בישול ואפייה של מזונות על פני טיגון ועוד. 

מחקרים שונים אף הראו כי שתיית כוס יין אדום אחת בכל יום עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. למרות זאת חשוב לשמור על צריכת אלכוהול מתונה ומבוקרת.

קראו עוד: שיקום לב: מי זכאי לו ומהו כולל?

3. פעילות גופנית 

ביצוע פעילות גופנית הכוללת שחיה, הליכה או רכיבה על אופניים 150 דקות לשבוע. מומלץ לשלב גם אימוני כוח קצרים 3-2 פעמים בשבוע.


4. קבלת טיפול תרופתי לשם איזון גורמי סיכון שונים

הטיפול התרופתי נקבע בהתאם לגורמי הסיכון ועשוי לכלול תרופות להורדת הכולסטרול בדם (סטטינים) ותרופות לאיזון גורמי סיכון אחרים, לרבות טיפול ביתר לחץ דם או תרופות לאיזון הסוכרת.



במידה והתפתחה מחלת לב טרשתית, איך ניתן לטפל?

במצב בו התפתחה מחלת לב טרשתית, ברוב המקרים יהיה צורך בטיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון, לרבות טיפול בלחץ דם גבוה, איזון סוכרת, טיפול במשקל יתר ועוד. כמו כן, ביצוע של פעילות גופנית סדירה תחת ניטור ובקרה חיונית לאלה שלקו במחלות לב. מחקרים שונים הוכיחו כי בקרב מטופלים שסבלו מטרשת קלה יחסית של העורקים הכליליים (עד ל-50% של חסימה), פעילות גופנית סדירה סייעה לנסיגת הטרשת. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' יהודה אדלר,פרופסור לקרדיולוגיה, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, מומחה ברפואה פנימית ומומחה ברפואת שיקום הלב ורפואה מונעת. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום שיקום לאחר צנתור

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו