תסמונת קדם וסתית (PMS): אילו טיפולים עשויים להקל?

סובלת משלל תופעות בלתי מוסברות בתקופה שלפני הוסת החודשית? תופתעי לדעת שלא מדובר במצב אקראי. כ-6-10% מהנשים סובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS או בצורתה הקשה יותר PPMD), אשר מתבטאת במכלול של תופעות, פזיות ונפשיות, המופיעות אצל נשים מזמן הביוץ ועד למועד הוסת. התסמונת, אשר נמשכת לרוב כשבועיים, כוללת תופעות שונות, בהן עצבנות יתרה, נטייה למצבי רוח, תוקפנות ותופעות פיזיות, כמו כאבי ראש, תחושת נפיחות באזור הבטן, שלשולים והקאות, בצקות ועוד. על התסמינים שיהוו אותות אזהרה, דרכי האבחון והטיפול בכתבה הבאה. 

מה גורם לתסמונת קדם וסתית?
המקור לתסמונת נעוץ בשינויים הורמונליים המתרחשים בזמן הביוץ ומובילים להתפתחות ה-PMS. קיימות השערות שונות לגבי ההורמון שאמון על מכלול התופעות. בעוד שחלק מהחוקרים טוענים כי התסמונת מתפתחת עקב ירידה ברמות האסטרוגן, אחרים גורסים כי המקור לה נעוץ בעלייה ברמות הפרוגסטרון. 

למעשה, שתי התיאוריות הן נכונות: באופן נורמלי קיים שינוי מחזורי ברמת הורמוני המין הנשיים. שינוי זה קשור באופן ישיר גם לשינויים ברמות מוליכי העצב (נוירוטרנסמיטורים) במוח – סרוטונין ונוראפינפרין. הסרוטונין משרה תחושת רוגע ונוראפינפרין אמון על תחושת מצב רוח מרומם. 

במחזור ביוץ רגיל, רמת האסטרוגן עולה מגמר הוסת ועד לזמן הביוץ, בעוד שרמת הפרוגסטרון עולה ממועד הביוץ ויורדת בזמן הוסת. רמת אסטרוגן גבוהה טרם לביוץ קשורה גם בעליה ברמת הנוראפינפרין ורמת פרוגרסטרון גבוהה קשורה ברמות נמוכות יותר של סרוטונין. 

בנשים אשר סובלות מתסמונת קדם וסתית נצפו שתי תופעות: רמת האסטרוגן שלהן הייתה משמעותית נמוכה יותר בשלב הפליקולרי (הזמן ממועד גמר הוסת ועד למועד הביוץ) לעומת נשים בריאות, בעוד שרמות הפרוגרסטרון היו גבוהות יותר באופן משמעותי. שתי התופעות הנ"ל הובילו לירידה משמעותית בשני הנוירוטרנסמיטורים. הירידה ברמות הנוירוטרנסמיטורים הובילה בתורה להתפתחות תסמינים שונים האופייניים לתסמונת קדם וסתית. 

התסמינים האופייניים ל-PMS מתפתחים בשל ירידה ברמות הנוירוטרנסמיטורים, נוראפינפרין וסרוטונין

מהם התסמינים שעלולים להעיד על תסמונת קדם וסתית?
ברוב המקרים, התסמונת מופיעה באופן סדיר בכל מחזור והיא נמשכת מזמן הביוץ ועד להופעת הוסת. קיימים תסמינים שונים, פיזיים ונפשיים האופייניים לתסמונת:

תסמינים נפשיים 

• שינויים תכופים במצב הרוח

• עצבנות ותוקפנות 

• ירידה באנרגיה ובתחושות החיוניות 

• כמיהה למתוק

תסמינים פיזיים

• כאבי ראש

• בחילות

• הקאות

• כאבי בטן

• בצקות

• תחושת נפיחות באזור הבטן

• תחושת מתיחות בכל הגוף

• שלשולים ולעיתים הקאות

כיצד מאבחנים את התסמונת?
האבחון מתבצע באמצעות אנמנזה מקיפה ותיאור התסמינים על ידי המטופלת. אם התסמינים שתוארו תואמים את אלה האופייניים ל-PMS והמטופלת מדווחת כי הם מופיעים באופן סדיר בכל מחזור חודשי, תאובחן התסמונת.

מהן דרכי הטיפול?

גלולות למניעת הריון
במקרים רבים, לאחר אבחון התסמונת ימליץ הרופא המטפל על טיפול באמצעות גלולות למניעת הריון. טיפול זה ניתן במטרה למנוע את הביוץ וכתוצאה מכך את התופעות האופייניות לתסמונת. עם זאת, בשל העובדה שהגלולות מכילות פרוגסטרון, טיפול זה עלול שלא להועיל במידה מספקת במיתון התסמינים השונים.

תרופות נוגדות דיכאון (מקבוצת ה-SSRI)
תרופות מקבוצת ה-SSRI מעלות את רמות הסרוטונין במוח וכך מסייעות בשיפור התחושה הכללית ובמיתון התסמינים האופייניים ל-PMS. הטיפול ניתן במשך כשבועיים בכל מחזור – ממועד הביות ועד למועד הופעת הוסת.

טיפולים טבעיים
חולות מסוימות נעזרות בטיפולים אלטרנטיביים, כמו היפריקום, שימוש בשמן נר הלילה, דיקור סיני ועוד.