חסימה בדרכי הדמעות בתינוקות וילדים: מהם הטיפולים שיכולים לעזור?

הדמעות הן נוזל המורכב מחומרים שונים, בהם מים, מלחים, ריר ושומנים, אשר נוצרים בבלוטת הדמעות ובבלוטות נוספות. הדמעות מופרשות בכל פעם בה אנו מעפעפים והן משמשות כמעין חומר סיכה שנועד כדי למנוע את התייבשות הקרנית והמקטע הקדמי של העין. 

ניקוז הדמעות מתבצע דרך פתחים שנמצאים בקצוות האפיים של העפעפיים העליונים והתחתונים, בהם מצויים צינורות הדמעות המתנקזים אל חלל האף. במקרים של חסימה בדרכי הדמעות מצטברים נוזלים בתוך צינורות הדמעות. הצטברות הנוזלים מובילה לדמעת מוגברת ולהתפתחות של הפרשה מוגלתית. בנוסף, נוזל הדמעות שאינו מנוקז ונמצא בצינור הדמעות עלול לגרום לתגובה דלקתית מקומית. 

אילו תסמינים יעידו על חסימה בדרכי הדמעות?
חסימה בדרכי הדמעות עלולה לגרום למגוון תסמינים, בהם דמעת מוגברת, הפרשה מוגלתית (יש לקחת בחשבון שההפרשה המוגלתית עלולה לגרום לגירוי בעור העפעפיים העדין של התינוקות וכתוצאה מכך להתפתחות פצעים באזור). בנוסף, נוזל הדמעות שאינו מנוקז ונמצא בצינור הדמעות עלול לגרום לתגובה דלקתית מקומית (השלב המוגלתי).

מה גורם לחסימה בדרכי הדמעות בילדים?
בשבועות הראשונים לחיי הילוד, קיים מעין קרום דקיק(טבעת) בחלקו העליון של צינור הדמעות. במצב תקין טבעת זו נספגת ונעלמת עד גיל חודשיים. במקרים בהם הטבעת אינה נספגת, תיווצר חסימה והפרעה בדרכי הדמעות שתתבטא בתסמינים שצוינו לעיל. מדובר בתופעה שכיחה יחסית המתרחשת ב-1-2% מכלל הילודים. במקרים בהם החסימה אינה מטופלת, הטבעת עלולה להפוך למעין עצם מעובה ולגרום לחסימה קבועה של דרכי הדמעות ולחוסר ניקוז מוחלט של נוזל הדמעות. 

כיצד מאבחנים?
התסמינים השונים שצוינו לעיל מהווים סימנים קליניים המעידים על ליקוי בניקוז הדמעות. לאור זאת, חשוב לפנות לרופא עיניים ילדים בהקדם לצורך אבחון וטיפול בהתאם לממצאים. 

בעת הבדיקה, מאשרר רופא העיניים כי אכן מדובר בחסימה של דרכי הדמעות ולא בתהליך דלקתי כלשהו. בשלב הראשון, בודק רופא העיניים את המקטע הקדמי של העין באמצעות מנורת סדק (מיקרוסקופ מיוחד) ובוחן אם קיימת הצטברות של נוזלים בשקע העפעף התחתון (בחלל שבין העפעף התחתון לבין גלגל העין). בנוסף, הרופא לוחץ על שק הדמעות כדי לבחון באם קיימת הפרשה מוגלתית/מימית אשר עלולה להעיד על חסימה או היצרות של דרכי הדמעות. 

מהן דרכי הטיפול בחסימה בדרכי הדמעות?
הטיפול במקרים אלה נחלק לטיפול שמרני ולטיפול ניתוחי:

הטיפול השמרני
עיסוי יומיומי של שק הדמעות

מטרת עיסוי שק הדמעות היא להפעיל לחץ על עמוד הנוזלים שהצטבר בתוך צינור הדמעות ולנסות ולפתוח את אזור החסימה. שיטה זו מקובלת בתינוקות עד לגיל 8-9 חודשים. לעיתים, לטיפול זה יתלווה גם טיפול אנטיביוטי בטיפות. העיסוי מתבצע באופן יומיומי במהלך כחודש ימים. 

חשוב לציין כי גם במקרים בהם טיפול זה הועיל בפתיחת החסימה בצינור הדמעות, יש להגיע לבדיקה חודשית אצל רופא עיניים ילדים כדי לוודא שאכן חלה הטבה במצב, ובמידת הצורך להמשיך בטיפול. 

עיסוי חד פעמי של שק הדמעות
במקרים מסוימים, טרם להתחלת הטיפול היומיומי, יבצע הרופא המטפל עיסוי חד פעמי של שק הדמעות באמצעות לחיצה חזקה ומבוקרת עליו. פעולה זו מסייעת לקריעה חד פעמית של אזור החסימה. יש לציין כי שיטת העיסוי החד פעמית יעילה רק בתינוקות הקטנים מגיל 3-4 חודשים וכי היא מסייעת רק לחלק מהתינוקות. 

הטיפול הניתוחי
במקרים בהם לא חלה הטבה מוחלטת במצב החסימה לאחר גיל 8 חודשים, למרות ביצוע הטיפול השמרני, הרופא המטפל עשוי להמליץ על ביצוע ניתוח לפתיחה ושטיפה של דרכי הדמעות. 

מדובר בהליך קצר מאוד שאורך דקות ספורות ומתבצע במסגרת חדר ניתוח בהרדמה כללית. במהלך הפעולה מרחיב הרופא המנתח את פתח צינור הדמעות ומעביר מחדר מתכתי עדין לשם פתיחת החסימה. לאחר מכן מבצע שטיפה ומוודא שאכן יש מעבר חופשי של הנוזלים בדרכי הדמעות. יש לציין כי טיפול ניתוחי זה יעיל מאוד בילדים עד לגיל שנתיים. בתום הניתוח, הילד מועבר לחדר התאוששות ומשוחרר לביתו לאחר מספר שעות מועטות. 

מהם הסיכונים שעלולים להתפתח עקב הניתוח לפתיחה ושטיפה של דרכי הדמעות?
הסיכונים הכרוכים בניתוח זה נדירים ורובם קשורים באי חדירה לצינור הדמעות או בפציעתו. במקרים מסוימים עלולה להתפתח דלקת מקומית בעפעף בה ניתן לטפל באמצעות טיפול מקומי על ידי טיפות. במידה והניתוח לא הועיל בפתיחת החסימה ניתן לבצע את הפעולה בשנית.

אם הניתוח השני לא הועיל בפתרון החסימה, תיתכנה אחת משתי הפעולות הניתוחיות הבאות. 

1. השתלת צינוריות סיליקון דרך צינור הדמעות העליון והתחתון וקשירתן בחלל האף 
פעולה זו מתבצעת בהרדמה כללית, בחדר הניתוח ובאופן אמבולטורי (ללא אשפוז). משאירים את הצינוריות בדרכי הדמעות לפרק זמן של 3-6 חודשים. פעולה זו נועדה כדי להרחיב את דרכי הדמעות באופן קבוע. בתום תקופת ההמתנה הצינוריות מוצאות באמצעות הליך כירורגי קצר המתבצע באופן אמבולטורי בחדר הניתוח או במרפאת רופא העיניים. 

2. הרחבת דרכי הדמעות באמצעות בלון
ניתן לבצע ניתוח להרחבת דרכי הדמעות באמצעות בלון. במהלך הפעולה מחדירים אל דרכי הדמעות בלון הנמצא על מוביל מתכתי. באזור החסימה מנופח הבלון לשם פתיחת דרכי הדמעות. לאחר פעולה זו מוציאים את הבלון מדרכי הדמעות.

לאחר ביצוע שני הניתוחים הללו צריך לטפל באופן מקומי  באמצעות טיפות עיניים ולהיות במעקב של רופא עיניים כדי לוודא את הצלחת הפעולה. יש לציין כי במידה ואחת מהפעולות הכירורגיות שצוינו לא הועילה בפתרון החסימה, יהיה ניסיון טיפולי בשיטה השנייה. הבחירה לגבי שיטת הטיפול הראשונה משתנה מרופא לרופא. 

במידה ונשארת חסימה למרות כל האופציות הניתוחיות שתוארו, ניתן לבצע ניתוח  DCR שנועד כדי ליצור מעבר בין רירית שק הדמעות לבין רירית האף. פעולה זו מבוצעת על ידי אוקולופלסטיקאי בחדר הניתוח באופן אמבולטורי.