מהם הטיפולים השמרניים והכירורגיים בפזילה?

פזילה היא מצב בו מנח שתי העיניים אינו מקביל. הפזילה באה לידי ביטוי במיקום שונה של האישונים והיא יכולה להופיע במגוון אופנים: בצורה אופקית – לכיוון האף או האוזניים;  בצורה אנכית – למטה למעלה או לצדדים; בצורה אלכסונית או בצורה סיבובית.  פזילה יכולה להתפתח בעין אחת או בשתי העיניים, בגיל צעיר או מבוגר.

 Studio 72 | Shutterstock

מדוע מופיעה פזילה?

הגורם להתפתחות הפזילה אינו ברור תמיד וישנן תיאוריות רבות אשר מנסות להסביר את הופעתה. הפזילה יכולה להיות מולדת ולהיראות בחודשים הראשונים לחיים, אך לעיתים היא מתפתחת בשלבים מאוחרים יותר, למשל בגיל ההתבגרות או גם לאחר גיל 18 שנים. הפזילה בגיל זה יכולה להתפתח עקב שבירת פזילה סמויה מולדת. פזילה תיתכן גם נרכשת והיא יכולה להתפתח עקב טראומה, גידולים או גורמים נוספים בגוף האדם.

קראו עוד: חסימה בדרכי הדמעות בתינוקות וילדים: מה הטיפולים שיכולים לעזור?

איך מאבחנים פזילה? 

בשלב הראשון, יש לערוך בדיקה של חדות הראייה. בילדים קטנים מאוד הבדיקה תתבצע בעזרת מעקב אחרי אור/ בובות צבעוניות או ציורים, תוך שימוש בשיטות שונות המותאמות לגילם. בילדים גדולים יותר, מגיל שלוש ומעלה, רופא העיניים ייעזר בלוחות בדיקה, עם ציורים של צורות הנדסיות, לטווח קרוב (35-40 ס"מ) ולטווח רחוק (כשישה מטרים). מגיל 5 שנים ומעלה הבדיקה תתבצע בעזרת לוחות סנלן של מספרים או צורות של האות E שמונחת בכיוונים שונים.

לאחר מכן נבדוק את הפזילה באם היא סמויה (שאינה נראית במבט ישיר) או גלויה. לאחר מכן נבדוק את כיוונה ונמדוד את גודל הפזילה בעזרת סרגל פריזמות או פריזמות בודדות. מדידת גודל הפזילה בערכיה המספריים תתבצע הן לטווח קרוב והן לטווח רחוק.

רופא/ת העיניים יבדקו את תנועתיות העיניים בכל כיווני המבט במטרה לשלול בעיות נוספות הנלוות לפזילה, כמו ניסטגמוס (ריצוד עיניים), בלט עין, הגבלה בתנועות העיניים ועוד. 

חשוב לבדוק גם את האנטומיה של העין בחלק הקדמי (כלומר את הקרנית והלשכה הקדמית) ואת האישונים כדי להבין אם הם מגיבים באופן שווה. כמו כן, יש לבדוק האם העדשה שקופה או עכורה.

לשם ביצוע בדיקת התשבורת (האופטיקה) יוזלפו טיפות שנועדו להרחבת האישונים ושיתוק השריר המחזיק את העדשה הטבעית. פעולות אלה חיוניות לאבחון האופטיקה של העין. משך ההשפעה המקסימלי של טיפות ההרחבה הוא בין 8-30 שעות, אך לרוב השפעתן חולפת לאחר 12-16 שעות. 

לאחר שהאישונים הורחבו כנדרש בודקים את התשבורת של העין (האופטיקה) בעזרת רטינוסקופ. מכשיר זה מאפשר לרופא לבחון את תנועת האור שמוחזרת מהעין, כדי לקבוע אם קיים רוחק ראייה או קוצר ראייה ואסטיגמציה (צילינדר). בעת הרחבת האישונים תתבצע גם בחינה נוספת של זווית הפזילה, באם חל שינוי בערכיה. לאחר מכן תיבדק העדשה הטבעית במלואה והרשתית של העין (החלק האחורי של גלגל עין). 

לבסוף, רופא/ת העיניים יסכם/ תסכם בפני ההורים את הנתונים של תנועת העיניים, הפזילה והמבנה האנטומי של העיניים ובאם יש צורך במשקפיים או בניתוח. 

איך ניתן לטפל?

מעבר לכך, במקרים מסוימים ניתן יהיה לטפל בפזילה באמצעות טיפול של תרגול אורטופטי, אך הדבר תלוי בגיל המטופל. בעת מצב של אי ספיקת מיקוד ניתן ברוב המקרים לטפל בעזרת תרגול אורטופטי מתאים. במידה והטיפולים השמרניים לתיקון הפזילה לא הועילו במידת מספקת, יישקל פתרון ניתוחי לאחר הסבר מפורט להורים.

כיצד מתבצע ניתוח לתיקון פזילה?

התיקון יכול להתבצע בעין אחת או בשתיהן ולכלול מספר שרירים בכל עין , זאת בהתאם לסוג הפזילה ומידת חומרתה. 

אם הפזילה מאותרת בגילאי הינקות, מומלץ לבצע את הניתוח עד לגיל חצי שנה-שנה כדי למנוע החמרה של הפזילה, נזק לחדות הראייה ולאפשר גם ניסיון של שיקום (חלקי) של התפקודים הדו עיניים (מזיגה וראיית עומק). 

מהלך ההחלמה לאחר הניתוח

הבדיקה הראשונית שלאחר הניתוח מתבצעת בימים הראשונים לאחר הפעולה והמשך המעקב נקבע על פי מצב עיני המנותח/ת. משך הטיפול התרופתי הוא מספר שבועות. ניתן לחזור לפעילות לימודית מלאה ארבעה עד חמישה ימים לאחר הניתוח, אך יש להקפיד ולא לשפשף את העיניים, לשמור על היגיינה מתאימה וללא שחיה והתעמלות למשך חודש ימים.

כחודשיים עד לחודשיים וחצי לאחר ביצוע הפעולה הניתוחית תתקיים פגישת ביקורת נוספת בה ייקבע באם יש צורך בניתוח פזילה נוסף, תיקון אופטי או שינוי במספר המשקפיים. יש להמשיך במעקב קליני במרפאת עיניים המתמחה בפזילה.