דלג לתוכן

האם הדרך שלנו לעבודה משפיעה על הבריאות הנפשית ופיזית שלנו?

לנסיעה לעבודה עם רכב בכל בוקר יש השפעה על הבריאות הנפשית והגופנית שלכם, וכל דקה נוספת שאתם עומדים בפקק יכולה לעלות לכם בחוסר שביעות רצון ממקום העבודה. ומה עם הליכה, אופניים או תחבורה ציבורית? התשובה בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 03/09/2020
3 דקות קריאה


התעוררתם רעננים ואופטימיים הבוקר? ייתכן שתחושות אלו לא יישרדו עד שתגיעו למשרד. לנסיעת הבוקר לעבודה יש השפעה משמעותית על הבריאות הגופנית והנפשית שלכם.

קיימים מחקרים (1), (2), (3) שבחנו את הקשר בין נסיעות ארוכה לעבודה להשפעות בריאותיות שליליות, החל מסטרס ובריאות קרדיווסקולרית ירודה, וכלה בחשיפה גבוהה יותר לזיהום אוויר. ואכן נמצא קשר בין נסיעה ארוכה יותר לעבודה לסיכונים בריאותיים מוגברים יותר כגון עלייה בלחץ הדם, השמנה, שבץ והפרעות שינה.

מחקר של אוניברסיטת מערב אנגליה (4) משנת 2017 מצא כי כל דקה נוספת של נסיעה לעבודה תואמת לשביעות רצון נמוכה יותר מהעבודה ומהפנאי של משתתפי המחקר. זאת ועוד, להוספה של 20 דק' נסיעה לעבודה יש השפעה שלילית על שביעות הרצון מהעבודה כמו לקיצוץ של כ-20% מהשכר.

אישה תקועה בפקק בדרך לעבודה, מחקר מצא כי הדרך לעבודה משפיעה על התפקוד פיזי והנפשי
Just Life | Shutterstock


ומה עם רכבת, אופניים או הליכה?

מסתבר שאפשר להקל על המצב הזה באמצעות שימוש באמצעים אחרים. קבוצת חוקרים מקנדה (5) בדקה את ההיררכיה בין כמה מהאמצעים המרכזיים שבהם אפשר להגיע לעבודה: נהיגה, תחבורה ציבורית, אופניים והליכה. המשתתפים במחקר דירגו את הדרך שלהם לעבודה בקיץ ובחורף בכמה היבטים. התוצאות הראו כי אלו שהגיעו לעבודה ברכבת, באופניים או ברגל, היו מאושרים יותר מאלו שהגיעו ברכב פרטי.

אלא שתחבורה ציבורית לא תמיד זמינה ומגיעה בתדירות גבוהה מספיק לעובדים, גם מיקומו של מקום העבודה במקרים רבים אינו במרחק הליכה או רכיבה מהבית. מה הפתרון? מכוניות אוטונומיות, כמובן, שכולנו מחכים להן בכיליון עיניים. במקרים אלו נוכל להתפנות לשינה, לקריאה, לעבודה, לכל מה שנרצה, בעוד הרכב האוטונומי ינווט ויסיע אותנו בבטחה למקום העבודה.

אבל ההערכות שנעשו בעבר לגבי יציאתן של המכוניות האוטונומיות לשוק התבדו כבר כמה פעמים. כיום מבינים שהעסק של בינה מלאכותית ברכב אוטונומי עלול לקחת עוד קצת זמן. בינתיים, יש מי ששוקדים על פיתוחים ורעיונות אחרים שיכולים להנעים לנו את נסיעת הבוקר היומיומית לעבודה, ולהפוך אותה לבריאה ולנינוחה יותר.


סטרס בגלל חוסר ודאות

פניות, עצירות, פקקים, צפירות, התנהגות לא צפויה של נהגים אחרים על הכביש, כל אלה יוצרים הרבה לחץ על הכביש. מחקר  הולנדי (6) שנעשה בשנת 2015 מצא כי נהגים שנהגו בעצמם עם הרכב לעבודה היו לחוצים יותר מאשר אלו שהגיעו באמצעים אחרים לעבודה. הסיבה ככל הנראה נעוצה בתחושת אי הוודאות במקרים של תאונות, עבודות בכביש, פקקים ומקרים בלתי צפויים אחרים. גם אם בתור נוסעים איננו יכולים לשלוט במשתנים הבלתי צפויים שמשפיעים על הנסיעה שלנו לעבודה, יש לנו נטייה להיות רגועים יותר אם אנחנו יודעים לפחות למה לצפות. זאת הסיבה שבמקומות רבים בעולם ישנם מסכים בתחבורה הציבורית, שנועדו להודיע בזמן אמת מה הצפי של הגעת הרכבת או האוטובוס לתחנות (7) .


הטכנולוגיה שיכולה להרגיע נהגים

רבות נעשה במהלך ההיסטוריה כדי להנעים את הנסיעה שלנו ברכב פרטי. מזגן, רדיו, מערכת ניווט – אלו הן רק חלק מהטכנולוגיות ששיפרו את חוויית הנהיגה.

מחקר (8) שנעשה בשנת 2018 מצא כי ניתן לזהות ולמדוד מתח של נהג בזמן נסיעה, ובאמצעות התערבות ניתן לנהל את המתח של הנהג ולשנות את רמות הלחץ שלו. 

המחקר הזה מגולם היום בחבילת טכנולוגיות ברכב שנועדה לזהות ולווסת את הסטרס של הנהג. בנסיעת מבחן שנעשתה השנה, צ'טבוט (שיחה של בוט) מדבר דרך הרמקולים של הרכב ומציע לנהג לבצע תרגיל נשימה מודרך כשהוא מזהה עלייה ברמות המתח. במידה והנהג מאשר, מתחיל רטט קל במושב הנהג, המלווה בהנחיית הצ'טבוט. תוצאות המחקר הראו ירידה במתח של הנהג, וזאת מבלי לפגוע בביצועי הנהיגה שלו. 

המטרה בסופו של דבר היא להגיע לייצור המוני של מערכת שיכולה לזהות עלייה ברמות הסטרס של הנהג באמצעות חיישנים במושב ובהגה, ולאחר מכן לסייע בהפחתת הלחץ באמצעים שונים, ללא פגיעה בביצועי הנהיגה.

ועד שהטכנולוגיות החדשות יקלו על הנהיגה היומית שלנו לעבודה, אם אינכם יכולים להשתמש באמצעים אחרים מקובלים כדי להגיע לעבודה, חשבו גם על קארפול (נסיעה משותפת) – אופציה חסכונית יותר, אקולוגית יותר וייתכן שגם בריאה יותר. 

חלק מהמידע בכתבה מתבסס על כתבה שהתפרסמה ב-TIME באוגוסט 2020

מקורות

(1) RESEARCH ARTICLE| VOLUME 42, ISSUE 6, P571-578, JUNE 01, 2012. DOI:https://doi.org/10.1016/j.amepre.2012.02.020 PlumX Metrics.

(2) Am J Prev Med . 2018 Mar;54(3):e49-e57. doi: 10.1016/j.amepre.2017.11.006. Epub 2018 Jan 12.

(3)  Atmospheric Environment 42 (2008) 207–219. https://cfpub.epa.gov/ncer_abstracts/index.cfm/fuseaction/display.files/fileID/14414.

(4) The Commuting & Wellbeing Study. https://travelbehaviour.files.wordpress.com/2017/10/caw-summaryreport-onlineedition.pdf.

(5) Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour Volume 26, Part A, September 2014, Pages 160-170. https://doi.org/10.1016/j.trf.2014.07.004.

(6) Transportation Research Part F: Traffic Psychology and Behaviour Volume 34, October 2015, Pages 141-151. https://doi.org/10.1016/j.trf.2015.08.001.

(7) Transportation Research Part C: Emerging Technologies Volume 53, April 2015, Pages 59-75. https://doi.org/10.1016/j.trc.2015.01.021.

(8) CHI '18: Proceedings of the 2018 CHI Conference on Human Factors in Computing Systems. April 2018. Paper No.: 665 ,Pages 1–12. https://doi.org/10.1145/3173574.3174239.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' יעקב בר
פרופ' יעקב בר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
5.0
( 3 חוות דעת )
"טיפול מסור מקצועי סבלני"
ד"ר פבל ווסקובויניק
ד"ר פבל ווסקובויניק רפואת שיניים
5.0
( 5 חוות דעת )
"טיפול מרגיע ,סובלני ומקצועי"
פרופ' יעקב ג'ריס
פרופ' יעקב ג'ריס פנימית
מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ומכון רקנאנטי לחקר מערכת העצבים האוטונומית, מטפל בלחץ דם לא מאוזן
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו