מחלות לב ו-Covid 19: הנה מה שחשוב לדעת

מאז שפרץ הנגיף החדש לחיינו בחורף של השנה שעברה, חולי לב וכלי דם הוגדרו כאוכלוסייה בסיכון אשר צריכה לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להדבקות בנגיף הקורונה. מחלת ה- Covid 19 הוגדרה בתחילה כמחלת נשימה, אך כיום ידוע כי היא אינה משפיעה רק על הריאות ודרכי הנשימה והיא עלולה לפגוע באיברים נוספים בגוף, בהם גם הלב וכלי הדם. 

בעוד שרוב הנדבקים עלולים לפתח מחלה קלה, מבוגרים כמו גם אלה הסובלים ממחלות רקע, כולל מחלות קרדיו וסקולריות, מצויים בסיכון מוגבר לפגיעה חמורה יותר ולעיתים אף פגיעה בלב והחמרה של המחלה הכרונית. מסיבות אלה המליץ איגוד הלב האמריקני על התנהגות קפדנית וזהירה למניעת הדבקה בקרב הסובלים ממחלות לב. 

אולם, ככל שהמחקרים הולכים ונערמים, מתברר כי פגיעה לבבית היא אינה רק נחלתם של אלה שסבלו ממחלה קרדיו וסקולרית טרם להידבקות בנגיף. למעשה, מדובר במצב לא נדיר בקרב מחלימים מקורונה. אילו בעיות לבביות עלולות להתפתח בשל המחלה הנגיפית, מדוע הקורונה גורמת להופעת אותם פגמים והאם יש דרך למנוע אותם? פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה לבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן, יועץ הקורונה לעיריות ראשון לציון והרצליה, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, מומחה ברפואה פנימית ומומחה ברפואת שיקום הלב ורפואה מונעת, עם מה שחשוב לדעת על הקשר בין קורונה למחלות לב. 

 Stockcrafterpro |  Shutterstock

מחקרים מצאו: שכיחות גבוהה של בעיות לבביות בקרב מחלימי קורונה 

"כבר בשלב מוקדם של המגפה, חברי הקהילה הרפואית סברו כי הקורונה עלולה לגרום לפגיעה בלב וכלי הדם" מציין פרופ' אדלר. "היה ברור כי מצבים כמו דלקת שריר הלב או קרום הלב וכן גם התפתחות של קרישיות יתר בשל הימצאות הווירוס בשכבת האנדותל של כלי הדם (השכבה הפנימית), עלולים להופיע בשכיחות מוגברת בשל המחלה הנגיפית". 

"במחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA נבדקו כ-100 מבוגרים בגילאי 45-53 שהחלימו לאחרונה ממחלת הקורונה. בקרב רוב הנבדקים, כ-78%, נמצאה מעורבות לבבית מסוימת בסריקות MRI. מעל לחצי מהנבדקים (כ-60%) סבלו מדלקת בקרום הלב או שריר הלב. 

דלקת שריר הלב, או מיוקרדיטיס, נגרמת פעמים רבות בשל זיהומים ויראליים ועל כן שכיחה גם בקרב מחלימים מקורונה. המחלה עלולה להוביל לפגיעה בשריר הלב, להתפתחות של הפרעות קצב, לאוטם שריר והלב ולאי ספיקה לבבית.

מחקר נוסף שפורסם גם הוא בכתב העת, בחן ניתוח גופות של 39 נפטרי קורונה בגילאי 78-89. בקרב כחצי מהנבדקים (כ-16), התגלתה עדות של הווירוס בשריר הלב, זאת למרות שלא התפתחו כל תסמינים שהעידו על פגיעה לבבית עוד כשהחולים היו עוד בחיים".

גם ילדים, אשר פעמים רבות אינם סובלים מתסמינים כלל עקב המחלה או שמפתחים מחלה קלה בלבד, ישנה עדות לפגיעה לבבית. "לאחרונה, נמצאה מחלה חדשה שנלווית לתחלואה בקורונה, אך לרוב מתפתחת 2-4 שבועות לאחר ההחלמה. מדובר בתסמונת לבבית נדירה מאוד, המכונה תסמונת PIMS ונגרמת כתוצאה מתגובה מוגברת של מערכת החיסון לתחלואה בנגיף" מסביר פרופ' אדלר ומפרט: 

התסמונת דומה מאוד בתסמיניה למחלת הקוואסקי (מחלה דלקתית נדירה שפוגעת בעורקי הלב וגורמת להתרחבות שלהם). הסימנים הראשוניים להתפתחותה הם פריחה, חום גבוה ועיניים אדומות".

פרופ' אדלר מבקש להרגיע את ההורים ומדגיש כי מדובר במצב נדיר מאוד: "כיום בעולם התגלו כ-1000 מקרים של ילדים שחלו בקורונה ולאחר מכן סבלו מהתסמונת. בישראל, נכון לכתיבת שורות אלה, ישנם כ-30-35 ילדים שאובחנו כלוקים בה. למרות שהסיכוי להופעת תסמונת PIMS  אינו גבוה, בשל כך שילדים רבים אינם סובלים מכל תסמינים שיעידו על תחלואה בקורונה חשוב להיות מודעים לתופעות המופיעות עקב התסמונת הלבבית ואם התפתחו לפנות מיידית לגורם רפואי". 

מדוע עלול לגרום הנגיף החדש לפגיעה לבבית?

"כפי שצוין לעיל, המידע שהצטבר הוביל להבנה כי הקורונה היא מחלה רב מערכתית אשר עלולה לפגוע בכל איבר בגופנו, לרבות הלב. למעשה, אין זה נדיר שמחלות ויראליות מובילות לפגיעה לבבית והדבר היה ידוע עוד לפני שנפגשנו לראשונה בווירוס הקורונה החדש. "מחקרים קודמים הראו כי זיהומים ויראליים שנגרמים על-ידי  נגיפי שפעת, נגיפי אקו ועוד עלולים להוביל לפגיעה בלב, לכן לא מדובר בבשורה מפתיעה. אולם, נראה כי פגיעות לב וכלי דם נפוצות יותר בחולים ומחלימים מקורונה מאשר במחלות ויראליות אחרות".

האם ישנו טיפול ספציפי בקורונה שיסייע במיתון הסיכונים בקבוצת חולים אלה?

"לאחרונה, בוצע מחקר באוניברסיטת אוקספורד אשר בחן מתן אספירין לחולים בקורונה. בשל כך שהמחלה הנגיפית עלולה לגרום לקרישיות יתר, החולים מצויים בסיכון להתקפי לב ושבץ. הטיפול באספירין עשוי להפחית את הסיכוי לקרישיות יתר על כל השלכותיה ומשכך להיות יעיל לטיפול בחולי קורונה. 

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת מרילנד מצא כי חולי קורונה שטופלו באמצעות אספירין סבלו מפחות קרישיות,  כמו גם מפגיעה מתונה יותר עקב המחלה הנגיפית. במהלך המחקר נבדקו 412 חולים, כ-98 מהם קיבלו טיפול באספירין טרם לאשפוז או מיד עם האשפוז. הממצאים הראו כי חולים שנטלו אספירין היו בסיכון מופחת של 43% לקבלת סיוע בטיפול נמרץ. מדובר בממצאים חשובים מאוד שחייבים לעבור לשלב של מחקר קליני וייתכן שמדובר בטיפול יעיל לקורונה" טוען פרופ' אדלר. 

טיפול נוסף ומפתיע במיוחד שנבדק בימים אלה למניעת ההשלכות הקרדיו וסקולריות של המחלה הנגיפית הוא באמצעות התרופה המוכרת ויאגרה. "ויאגרה גורמת להרחבת כלי הדם ולמעשה במקור יועדה לטיפול במחלות לב. ישנן השערות כי היא עשויה לעזור בטיפול בדלקת בכלי הדם שנגרמה בשל הקורונה, אך הדבר עוד לא הוכח".

פרופ' אדלר מסכם ומציין כי למרות שנערכים אינספור מחקרים בימים אלה על מהלך המחלה ודרכים למניעת הסיכונים הלבביים, עד שיימצא טיפול הדרך הטובה ביותר למיתון הסיכוי להתפתחות של סיבוכי המחלה היא מניעתה: "על כולנו לשמור מרחק, להקפיד על עטית מסכות ועל היגיינה אישית. אם נמלא אחר כללים פשוטים אלה, הסיכוי להדבקה בקורונה וכיוצא בזאת גם להתפתחות של סיבוכים לבביים פוחת משמעותית".