אובחנת, מה עכשיו?

בשיתוף עם חברת נוברטיס ישראל 

מלנומה נחשבת לסוג החמור ביותר מבין הסוגים השכיחים של סרטן העור. מקרים בהם המחלה לא מאובחנת בשלב מוקדם, עלולים להוביל להתפשטות מן העור ולחדירה אל רקמות ואיברים נוספים. 

כ-1600 חולים חדשים מאובחנים במלנומה מדי שנה בארץ, כשאר כ-200 מהם מאובחנים כשהמלנומה כבר נמצא בשלבים מתקדמים, כלומר - בשלב בהם הנגע הפך לגרורתי. 

Sam Wordley | shutterstock

מעקב אחר נגע עור חשוד

במרבית המקרים מלנומה מתגלה בבדיקה אצל רופא העור, לעיתים במסגרת בדיקה שגרתית שמתקיימת מדי שנה בגלל החשש מהמחלה או בגלל הימצאות בקבוצת סיכון; לעיתים במסגרת ביקור יזום אצל רופא העור בשל הבחנה בשומה או בנגע מטרידים. לכן, ההמלצה המקובלת למי שחוששים מסרטן העור היא לקיים בדיקה עצמאית של העור ולפנות לבדיקה רפואית אם חל בו שינוי. 

המלצה נוספת מקובלת היא לצלם נגעים חשודים, שיש חשש שהם עלולים להתפתח למלנומה. צילום הנגע (או הנגעים) מאפשר מעקב ובחינה שלהם לצורך זיהוי שינויים שאולי חלו בנגע. בדיקה נוספת אפשרית היא צילום ממוחשב שמתבצע במרפאות מסוימות, ומתאים למי שבעורם יש נקודות חן רבות. 

"סקירת העור על ידי רופא העור במרפאה קהילתית או אצל הפלסטיקאי במרכז רפואי היא החלק החשוב במעקב. לעיתים כבר בהסתכלות ראשונית רופא העור יחשוד שמדובר בנגע סרטני, אך בכל מקרה לא ניתן לאבחן מלנומה ללא הסרה של הנגע ושליחתו לביופסיה שתקבע אם אכן מדובר בגידול עור ממאיר. בפרט אם מבחינים שהנגע או השומה משתנה. אני מבקשת להדגיש: חשוב מאוד לסלק נגע שעובר שינויים", מסבירה פרופ' מיכל לוטם, מנהלת המרכז למלנומה ואימונותרפיה של סרטן, המרכז הרפואי הדסה עין כרם. " מי שאמונים על האבחון הראשוני במרבית המקרים, הם רופאי העור במרפאה קהילתית או כירורגים פלסטיים במרכזים רפואיים, שישלחו את הנגע שהוסר לביופסיה. עם קבלת תוצאות הביופסיה, ניתן להגדיר האם מדובר בנגע סרטני ומהו שלב המחלה, שהינו חיוני לקבלת החלטה רפואית לגבי המשך הטיפול. קביעת השלב מתבססת על מידת ההתפשטות ועל עומקו של הגידול". 

שלב אבחון המחלה משפיע על המשך הטיפול

עם קבלת תוצאות הביופסיה, ניתן להגדיר האם מדובר בנגע סרטני ומהו שלב בו התגלתה המחלה. קביעת שלב המחלה חיוני לקבלת החלטה רפואית על המשך הטיפול, והוא מתבסס על מידת ההתפשטות ועל עומקו של הגידול. 

פרופ' לוטם: "אנחנו מסווגים את שלבי הגידול באות T (Tumor) ובמספרים:   

T0 - נגע שהוסר בשלב זה ייחשב מלנומה שטחית שאינה חודרנית עדיין, ומלבד הסרתו המלאה עם שולי ביטחון של 5 מילימטר של עור בריא, דרוש רק המשך מעקב של רופא/ת עור. 

T1 - בשלב זה מדובר במלנומה דקה, המעקב ייעשה על ידי רופא/ת העור. במקרים מסוימים יש צורך גם במעקב של אונקולוג/ית.

 T2- זהו שלב בו המלנומה כבר בגודל בינוני אך עדיין דקה יחסית. המעקב ייעשה על ידי אונקולוג/ית.

3 T- זהו שלב מתקדם יותר של עובי הגידול הראשוני, והמלנומה מוגדרת כבינונית-עבה.

4T - זה השלב החודרני ביותר, מלנומה עבה.

"אם נקבע כי המחלה נכנסה לשלב השני (T2) ואילך יש לקיים את המעקב אצל אונקולוג/ית במכון אונקולוגי. המעקב יתקיים באמצעות בדיקה גופנית של העור ומישוש של קשרי לימפה, ובתוספת של בדיקות הדמיה, כגון סריקת  CT או סריקות PET-CT, הדמיית אולטרסאונד או סריקת MRI. ככל שהסיכון נמוך יותר, יעשה שימוש בטכניקות שחושפות את המטופל לקרינה נמוכה יותר", מוסיפה פרופ' לוטם. 

מה המשמעות של האבחנה?

"לאחר קבלת תשובה המבשרת שהנגע אובחן כמלנומה, יש צורך בהסרה נוספת של עור מסביבות הגידול, כי לעיתים מתברר שהמלנומה התפשטה מעבר לשולי הגידול, גם כשהעור נראה תקין. כל מלנומה שעובייה יותר מ-1 מילימטר מומלץ לדגום, וכן את קשר הלימפה האזורי המכונה "קשר זקיף" - כלומר לקחת ביופסיה מקשרי לימפה כדי לוודא שהמלנומה לא התפשטה אליהם. הצורך בהמשך מעקב ואצל מי להמשיך אותו ייקבע לפי חומרת הסכנה הנשקפת מן המלנומה, או האם בבדיקה פתולוגית של הנגע שהוסר נמצא שהמלנומה מכויבת. כאמור, אם מדובר בנגע דק ניתן להמשיך את המעקב אצל רופא/ת עור, אבל כשנקבע שהמלנומה מעובה – חייבים המשיך את המעקב בהובלת רופא/ה אונקולוג/ית במרכז רפואי". 

יש הבדלים בין המרכזים הרפואיים השונים בישראל? 

"ישנם מרכזים רפואיים בהם הצוות הוא רב-תחומי (מולטי דיסציפלינרי) וכולל מלבד אונקולוג/ית גם כירורג/ית פלסטי/ת, כירורג/ית כללי, מומחה/ית להדמיה, פתולוג/ית, כשלעיתים מצורף לצוות גם מומחה/ית להקרנות, במקרים בהם המחלה מפושטת. 

"ההחלטות שמתקבלות על ידי צוות רב-תחומי לוקחות בחשבון היבטים מגוונים יותר. למשל, בעוד שכירורגית פלסטית תתייחס להיבטים האסתטיים לצורך שמירה על מראה העור בסביבות הנגע, כירורגית כללית תתרכז בדגימה של קשרי הלימפה, שלב שנחוץ בכמחצית מהחולים המאובחנים. אונקולוגית תקבל את ההחלטה באיזה טיפול תרופתי יש צורך – טיפול מוכוון מטרה או טיפול בתרופות אימונותרפיות, למשל. הטיפול התרופתי הוא טיפול נחוץ למניעת חזרת המחלה. באמצעות מומחה/ית להדמיה ניתן להמליץ על שיטות מעקב, שנועדו לוודא אם המחלה הפכה לגרורתית. 

"הצוות הרב-תחומי יקיים דיון להמשך המעקב לאחר גמר הטיפול. בדרך כלל, המעקב אחרי חולים שאובחנו עם מלנומה יימשך 5 שנים, אבל נוסף על כך חייבים להמשיך מעקב אצל רופא/ת עור בקופת החולים כל החיים". 

מה הסיכון שמלנומה תחזור לאחר ניתוח להסרה וטיפול תרופתי?

"חשוב להדגיש, כי לאחר הסרת הנגע והשוליים שלו, אצל מרבית המאובחנים במלנומה המחלה לא תחזור. הסיכון של חזרת המחלה עומד על כ-15% מבין המאובחנים מדי שנה, בצורה של מלנומה גרורתית". 


כתבות נוספות בסדרה
הכירו את העמותה הישראלית לסרטן העור
הטיפול האדג'ובנטי: מדוע הוא כל כך חשוב?
מהן הזכויות שמגיעות לחולי מלנומה?
כיצד מוטציות בגנים גורמות למחלה ממאירה וגרורתית ומהי המשמעות של מוטציית בירף (BRAF) במלנומה?
מהם הטיפולים התרופתיים למלנומה גרורתית וכיצד הם קשורים להימצאות מוטציה בחלבון בירף?
מלנומה גרורתית: מהם הטיפולים הקיימים?