חלק מחולי קוביד-19 נמצאים בסיכון גבוה יותר לדימום

עוד בתחילת מגפת הקורונה, נמצא כי חולי קוביד-19 מצויים בסיכון גבוה ליצירת קרישים בדם, מצב המכונה קרישיות יתר (1). קרישי דם הם גושי דם במרקם ג׳ל אשר נוצרים בתגובה לפציעה או לחתך, וסותמים את כלי הדם הפגוע אשר בתגובה לכך מפסיק לדמם. לעתים, קרישי דם נוצרים ואינם מתמוססים. מצב זה עלול להוות סיכון של ממש במיוחד אם הקרישים נמצאים במיקומים קריטיים, כמו בריאות או במוח (2). 

לקשר ההדוק בין COVID-19 ליצירת קרישים חשיבות קלינית משמעותית. ישנם דיווחים הולכים וגדלים על שבץ מוחי והתקף לב בחולי COVID-19 עקב קרישים עורקיים. בנוסף, דגימות שנלקחו מחולים עם מחלה קשה הדגימו חסימה של כלי דם קטנים בריאות (3). 

פיברינוליזה  הוא תהליך בו מתרחש פירוק של קריש הדם. זהו תהליך מבוקר היטב המתאפשר ע״י מספר חלבונים המכונים אנזימים ומעורבים בפירוק קריש הדם. האנזים המרכזי המעורב בפירוק הקריש נקרא פלסמין. 3 חוקרים שיערו כי פגיעה בתהליך הפיברינוליזה היא אחת הסיבות לקרישיות היתר שנצפתה בחולי קוביד-19. הדבר נתמך בניסויים מעבדתיים שבחנו דמם של חולי קוביד-19 שהדגימו עלייה בזמן הפירוק של קרישי דם (4).   

במקביל, בחלק מחולי הקרונה תואר הסיבוך ההפוך- דימום. כך לדוגמה, במחקר שריכז נתונים ממספר מרכזים רפואיים על 400 חולים שאושפזו בשל COVID-19 נמצא כי ב4.8% מהחולים דווח על דימום כלשהו וב-2.3% דווח על אירוע דימום חמור (5). 
 

angellodeco | Shutterstock

הקשר המפתיע שבין קרישיות יתר ודימום בחולי קוביד 19

מחקר שפורסם לאחרונה ובוצע ע״י חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בארה״ב ביקש לבדוק את שתי התופעות, דימום וקרישיות יתר, בחולי COVID-19. בהתחשב בכך שגם דימום וגם קרישיות יתר תוארו בחולים אלו, החוקרים שיערו שהדם של חלק מהחולים ידגים פגיעה בתהליך הפיברינוליזה ואלה יהיו בסיכון לקרישיות יתר, בעוד שדמם של אחרים עשוי להציג מצב היפר-פיברינוליטי, אשר יהיו בעלי סיכוי מוגבר לדימום. (3)

המחקר נעשה על 118 חולי COVID-19 מאושפזים ו-30 נבדקים בריאים שהיוו קבוצת ביקורת. במחקר נמדדו רמותיהם של שני אנזימים. הראשון הוא אנזים הנקרא tPA אשר תומך בפעולתו של האנזים פלסמין המעורב כאמור בתהליך הפיברינוליזה, והשני מעכב שלו הנקרא PAI-1. החוקרים מצאו רמות גבוהות הן של tPA והן של PAI-1 בחולי COVID-19. רמות גבוהות של tPA ו- PAI-1 היו קשורות למחלה קשה יותר. עוד נמצא כי רמות גבוהות של tPA נמצאו בקורלציה לתמותה מוגברת. (3)

כיום, נוגדי קרישה מהווים חלק מהטיפול הסטנדרטי בחולי קוביד-19. תוצאות המחקר המתואר בכתבה מצביעות על כך שטיפול זה צריך להינתן בזהירות היות ושיווי המשקל בין פירוק ויצירת קרישי דם בחולי COVID-19  דינמי. (3)

מקורות

(1) Cui S, Chen S, Li X, Liu S, Wang F. Prevalence of venous thromboembolism in patients with severe novel coronavirus pneumonia. J Thromb Haemost. 2020 Jun;18(6):1421-1424. doi: 10.1111/jth.14830. Epub 2020 May 6. PMID: 32271988; PMCID: PMC7262324.

(2) https://www.mayoclinic.org/symptoms/blood-clots/basics/definition/sym-20050850
(3) Zuo, Y., Warnock, M., Harbaugh, A. et al. Plasma tissue plasminogen activator and plasminogen activator inhibitor-1 in hospitalized COVID-19 patients. Sci Rep 11, 1580 (2021). https://doi.org/10.1038/s41598-020-80010-z
(4) Wright, F. L. et al. Fibrinolysis shutdown correlation with thromboembolic events in severe COVID-19 infection. J. Am. Coll. Surg.231, 193–203. https://doi.org/10.1016/j.jamcollsurg.2020.05.007(2020).
(5) Al-Samkari, H. et al. COVID-19 and coagulation: bleeding and thrombotic manifestations of SARS-CoV-2 infection. Blood136, 489–500. https://doi.org/10.1182/blood.2020006520(2020).