אחת אבל לא לתמיד: האם נשים בהריון מצויות בסיכון למחלת קורונה חמורה יותר?

כשהנגיף החדש פרץ לחיינו גורמים רשמיים שונים, בהם גם משרד הבריאות, הניחו כי נשים בהריון אינן נמצאות בסיכון מוגבר לפתח מחלת קוביד 19 חמורה יותר (1) . אולם נראה שבכל הנוגע לקורונה הנחות לחוד ומציאות לחוד. 

בחודשים האחרונים עלו דיווחים על נשים בהריון שאושפזו בשל מחלת קורונה חמורה, המוכר והחמור שבהם הוא מקרה פטירתה של אסנת בן שטרית שהייתה בהריון מתקדם וחלתה בקורונה. לאחר החלטה לבצע ניתוח קיסרי ולמרות מאמצי הצוות הרפואי, אסנת והעובר הלכו לעולמם (2). 

סקירה (3) מתמשכת ושיטתית שנתוניה העדכניים פורסמו בכתב העת The BMJ מראה כי נשים בהריון מצויות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים הקשורים בקורונה. זאת ועוד, מהעדכון האחרון עולה כי קיום של גורמי סיכון שונים מעלה עוד יותר את הסיכון להתפתחות של סיבוכים עקב המחלה בקרב קבוצת אוכלוסייה זו.
 

 Marina Demidiuk | Shutterstock

10% מהנשים בהריון שביקרו בבית החולים אובחנו כחולות בקורונה

צוות החוקרים החל את איסוף הנתונים עוד באפריל 2020. העדכון האחרון כלל נתונים עד לאוקטובר 20 שנלקחו מיותר מ-192 מחקרים מ-29 מדינות שונות. מהנתונים עולה כי 10% מהנשים ההריוניות שאושפזו או ביקרו בבתי החולים קיבלו תוצאה חיובית בבדיקת קורונה. באופן מפתיע, נמצא כי נשים בהריון מצויות בסיכוי גבוה יותר ללקות בזיהום א-סימפטומטי (כלומר מחלת קוביד 19 ללא תסמינים), זאת בהשוואה לנשים שאינן בהריון. ייתכן והסיבה לכך נעוצה בשיטת הבדיקה, שהרי לרוב נשים בהריון עוברות בדיקות קורונה בכל פעם בה הן מגיעות אל בית החולים בעוד שאלה שאינן בהריון ייבדקו לרוב רק אם התפתחו סימפטומים.

מנגד, מהנתונים עולה כי הסיכון לפתח מחלה חמורה היה גבוה יותר בקרב נשים הרות, בייחוד אם היו קיימים גורמי סיכון שונים, כמו הריון בגיל מבוגר (מעל ל-35),  BMI גבוה מ-30, מחלות רקע כמו סוכרת או אסתמה וכן גם מצבים שהתפתחו במהלך ההריון, למשל  סוכרת הריון. כל אלה נקשרו גם לסיכוי גבוה יותר לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ.

צוות החוקרים גילה שנשים בהריון וכן גם אלה שילדו לאחרונה היו בסיכון גבוה יותר גם לתמותה כתוצאה מקוביד 19. כמו כן, גם שיעור הלידות המוקדמות ושיעור הלידות השקטות היה גבוה יותר בקרב נשים חולות בקורונה. 

עם זאת, החוקרים ציינו כי ייתכן והמקור לשיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות יכול להיות נעוץ בהחלטות רפואיות שונות ולא במחלה עצמה, כמו למשל החלטה על ניתוח קיסרי טרם למועד הלידה בחולות קוביד 19. 

חשוב לציין כי מספר הלידות המת בכל המחקרים שנכללו בסקירה היה קטן מאוד (9 מתוך 5,794 נשים עם COVID-19).

באשר לתינוקות לאימהות שחלו בקוביד 19, מהנתונים עולה כי הם אושפזו יותר ביחידות לטיפול נמרץ ילודים בהשוואה לתינוקות לאימהות שלא חלו בקורונה. אולם, החוקרים ציינו כי הסיבה לכך אינה ברורה במלואה וייתכן שהמקור לכך נעוץ במדיניות בתי החולים. 
 

גם המוצא האתני משנה

נתון מעניין נוסף שהתגלה מארבעה מחקרים שונים שנסקרו ובחנו יותר מ-31 אלף נבדקות הוא כי נשים ממוצא אתני שאינו לבן היו בסבירות גבוה יותר לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ בגלל תחלואה בקורונה. ארבעה מחקרים קטנים יותר שבחנו מעל ל-2,000 נשים הראו דווקא תוצאה הפוכה ובהם נמצא כי נשים ממוצא אתני שאינו לבן היו בעלות סיכוי נמוך יותר בכ-6% ללקות במחלה חמורה.
 

האם לנשים בהריון מומלץ להתחסן?

כידוע, עד כה אף אחד מהחיסונים הזמינים לא נבדק על נשים בהריון ועל כן המידע הקיים מוגבל. עם זאת באופן טבעי חלק מהמשתתפות בניסויים הקליניים לבחינת יעילות ובטיחות החיסונים נכנסו להריון ומיעוטן קיבלו את החיסון הפעיל. המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן עוקבים אחרי 30,000 משתתפות בניסויים הקליניים שנכנסו להריון בזמן הניסוי, כמעט 1,800 מהן סיפקו מידע על אודות סימפטומים שהתפתחו לאחר קבלת החיסון ועל תוצאת ההריון. עד כה, נראה שנשים בהריון סבלו מתופעות לוואי דומות לאלה שהתפתחו בשאר האוכלוסייה. זאת ועוד, הפלות, לידות שקטות או לידות מוקדמות לא דווחו עד כה (4) . 

מחקר מסוים (5) שבוצע באוניברסיטת פילדלפיה ובחן 1,400 נשים בהריון מצא כי נוגדנים מסוג IgG  הועברו דרך השלייה בקרב רוב הנשים שנבדקו וחלו בקורונה, וכך סיפקו הגנה מסוימת גם עבור העובר המתפתח. 

החוקרים שיערו כי ייתכן והממצאים מעידים על כך שגם החיסונים נגד קורונה יספקו הגנה לעוברים המתפתחים. מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים הדסה עין כרם ובאוניברסיטה העברית וכלל בחינה של עשרות נשים שהתחסנו בשתי מנות, מצא רמות נוגדנים זהות אצל האם והעובר. כלומר, החיסון אינו מספק הגנה עבור האישה ההרה אלא גם עבור התינוק המתפתח. 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.



מקורות

(1)  https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/women/Documents/209854720.pdf 

(2)  https://www.ynet.co.il/news/article/B167c00Jzu
(3) Allotey J, Stallings E, Bonet M, Yap M, Chatterjee S, Kew T et al. Clinical manifestations, risk factors, and maternal and perinatal outcomes of coronavirus disease 2019 in pregnancy: living systematic review and meta-analysis BMJ 2020; 370 :m3320 doi:10.1136/bmj.m3320
(4) https://www.health.harvard.edu/blog/wondering-about-covid-19-vaccines-if-youre-pregnant-or-breastfeeding-2021010721722
(5) Flannery, D. D., Gouma, S., Dhudasia, M. B., Mukhopadhyay, S., Pfeifer, M. R., Woodford, E. C., ... & Puopolo, K. M. (2021). Assessment of maternal and neonatal cord blood SARS-CoV-2 antibodies and placental transfer ratios. JAMA pediatrics.‏