מפרצת באבי העורקים הבטני: הכירו את הטיפולים שעשויים להציל חיים

מוגש כשירות לציבור בחסות מדטרוניק ישראל . בשיתוף עם ד"ר ניר גבריאל,  מנהל יחידת כירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי קפלן 
 

מפרצת (מצב בו מתרחשת החלשות מקומית של דופן העורק המובילה להתרחבות שלו בכ-50% מקוטרו התקין) עלולה להתרחש בכל אחד מחלקי אבי העורקים . עם זאת, האזור השכיח ביותר בו  היא נוטה להתפתח הוא אבי העורקים הבטני המצוי מתחת לעורקי הכליות.

אבי העורקים הבטני מוגדר כמפרצתי כאשר קוטרו עולה על 3 ס"מ בגברים ו-2.7 ס"מ בנשים. בעולם, שכיחות מפרצת באבי העורקים הבטני עומדת על כ-1% בגילאי 55-65, ועולה ב -2-4% בכל עשור. בארץ, ההערכה היא כי 10,000 אנשים צפויים לפתח מפרצת באבי העורקים הבטני בכל שנה. ברוב המקרים יידרש מעקב בלבד, אך בכ-1000 מהסובלים יהיה צורך בטיפול אקטיבי.

המרואיין: ד"ר ג'ורג' גרינברג, מנהל היחידה לכירורגיית כלי דם, המרכז הרפואי סורוקה
 

אילו סימפטומים יחייבו טיפול דחוף?

ברוב המקרים, מפרצת באבי העורקים הבטני לא מציגה תסמינים כלל והאדם הלוקה בה כלל לא מודע למצב מסכן החיים בו הוא מצוי. על כן, חלק ניכר מהמפרצות באבי העורקים מאובחנות באופן אקראי בבדיקת דימות שנעשת (אולטרסאונד או CT) או מסיבות אחרות. מסיבה זו, קיים סיכון גבוה  שהלוקים/ות במפרצת באבי העורקים הבטני לא יזוהו ולא יטופלו בזמן.

החל משנת 2015 נכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר המיועדת לאוכלוסייה המוגדרת בסיכון להתפתחות של מפרצת באבי העורקים הבטני. מטרת הבדיקה היא לזהות את המפרצת בשלבים מוקדמים להתפתחותה וכך לנסות ולמנוע השלכות מסכנות חיים. בדיקות סקר מבוצעות על ידי אולטרסאונד לגברים מעשנים מעל גיל 65 ומטופלים/ות עם סיפור משפחתי של מפרצות.

הסיכון העיקרי במפרצת אאורטלית בטנית הוא קרע ודימום פנימי מסכן חיים. במקרים אלה הסיכוי לתמותה גבוה מאוד ויכול אף להגיע עד לכדי 80-90%. סיכון זה עולה ככל שקוטר המפרצת גדול יותר, אם קצב גדילתה מהיר או כאשר הופיעו תסמינים, בהם כאבי בטן, כאבי גב, או חולשה פתאומיים. במצבים אלה יש צורך באבחון מידי וטיפול דחוף מציל חיים.

MAD.vertise | shutterstock

מהן דרכי הטיפול?

במקרים רבים, מפרצת באבי העורקים הבטני תדרוש מעקב בלבד. אולם, אם היא התרחבה לקוטר של 5.5 ס"מ (או 5 ס"מ בנשים), אם קצב גדילתה גדול יותר מ-0.5 ס"מ בחצי שנה או שהופיעו סימפטומים, יהיה צורך בטיפול אקטיבי. קיימות שתי חלופות לתיקון מחלה מפרצתית באבי העורקים הבטני. שתיהן משמשות הן במצבים של תיקון אלקטיבי והן כאשר נדרש תיקון דחוף.
 

1. ניתוח פתוח
   זהו "הטיפול הקלאסי" לתיקון מפרצת באבי העורקים הבטני. הניתוח הפתוח מתבצע תחת הרדמה כללית ובמהלכו מבצע/ת הרופא/ה המנתח/ת חתך בטני גדול דרכו מתאפשרת הגישה למקטע החולה של העורק והחלפתו בשתל סינתטי.
   
   מדובר בניתוח גדול וממושך הכרוך בסיכונים רבים, לרבות סיכונים ריאתיים, לבביים, פגיעה כלייתית ועוד. יש לציין כי הליך זה אינו מתאים למטופלים/ות המצויים/ות בסיכון לביצוע הליך כירורגי משמעותי. האשפוז וההחלמה לאחר הניתוח ממושכים יחסית, אולם התוצאות לטווח ארוך מצוינות.
    
2. טיפול זעיר פולשני (צנתור/אנדוווסקולרי)
   במהלך הפעולה, מחדיר/ה הרופא/ה המנתח/ת שתל סינתטי (סטנט-גראפט - סטנט מכוסה בבד) אל החלק הפנימי של העורק החולה דרך עורקי המפשעות (באמצעות מספר חתכים קטנים או בדיקור). באמצעות השתל ניתן לנתב את זרימת הדם, למנוע את הלחץ המופעל על המפרצת וכך להפחית את הסיכון לקרע.
   
   הצנתור יכול להתבצע בהרדמה כללית, אזורית ולעיתים אף מקומית, והוא מתאים גם למטופלים/ות מבוגרים/ות ואלה המצויים בסיכון גבוה לביצוע של ניתוח פתוח. ההחלמה לאחר ביצוע הפעולה מהירה והתוצאות טובות. עם זאת, לאחר ביצוע הפעולה יש צורך במעקב חצי שנתי באמצעות בדיקת הדמיה (אולטרסאונד או סיטי).
   בדומה לניתוח הפתוח, גם פעולת הצנתור אינה חפה מסיכונים, לרבות סיבוך בעורקי המפשעה (דימום או חסימה), תסחיפים ופגיעה כלייתית.
   
   לסיכום, מפרצת אבי העורקים הבטני היא מחלה שכיחה יותר בעלת סיכון גבוה לתמותה. אולם, מעקב תכוף וביצוע של טיפול זעיר פולשני מתאים במקרה הצורך עשויים להציל חיים.