מפרצת באבי העורקים

תשובה: מפרצת באאורטה הבטנית נגרמת לרוב כתוצאה מלחץ דם גבוה כרוני. רנין הוא אנזים שמופרש אל הדם על ידי הכליה בתגובה ללחץ דם נמוך. הוא מגיב עם סובסטראט שמשתחרר מן הכבד ויוצר אנגיוטנסין, שגורם להתכווצות כלי דם, ועל ידי כך מגביר את לחץ הדם. ייצור עודף של רנין גורם לתסמונת של יתר לחץ דם כלייתי. ייתכן שאצלך התחיל ייצור מוגבר של רנין כתוצאה מלחץ דם נמוך בכלי הדם הכלייתיים, כתוצאה מהמפרצת באאורטה הבטנית, שגרמה לאספקת דם לא מספקת לכליות. עוד אפשרות היא שהכליות מייצרות רנין בכמות מוגברת מסיבה אחרת שאותה כדאי לברר, אשר גרמה ללחץ דם גבוה. השאלה היא מה קדם למה. בהתאם לתשובה לכך אפשר לדעת כיצד לטפל בבעיה. אני מציעה להמשיך את הבירור אצל נפרולוג המומחה בבעיות כליות ולחץ דם. בהצלחה ותרגישי טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: אב העורקים הוא העורק הגדול בגוף האדם. זהו העורק המוביל דם מחומצן מהלב לכל איברי הגוף. הוא יוצא מהלב ועובר בבית החזה ובבטן. קרע גדול/מסיבי באב העורקים מוביל לדימום קשה ביותר שבמרבית המקרים יסתיים במות האדם תוך זמן קצר. לעיתים הקרע נעצר, אך גם מצבים אלה מסכני חיים ומחייבים התייחסות, מעקב וטיפול בהתאם לסוג הפגיעה, גיל המטופל והסימפטומים שלו. הסימפטום הטיפוסי של קרע שכזה הוא כאב חד ביותר באזור הקרע (בחזה - אם הקרע באב העורקים שבחזה, בבטן - אם הקרע הוא באב העורקים שבבטן). אבחנת קרע באב העורקים נעשית באמצעות CT המדגים את אב העורקים לכל אורכו, והטיפול יכול להיות בצנתור או בניתוח פתוח.

תשובה: לכל אדם יש ארבעה מסתמים בלב המאפשרים את זרימת הדם בכיוון אחד ומונעים את זרימתו בכיוון ההפוך. מסתמים כאלה מורכבים משניים או שלושה צניפים המהודקים כמו כיסים אל דופן הכלי. כאשר הדם זורם בכיוון הנכון, הצניפים נצמדים לדפנות ומאפשרים זרימה, אך כאשר הזרימה היא בכיוון ההפוך - הצניפים מתמלאים דם, מתרחבים וסוגרים את הפתח. לא ברור משאלתך איזה מסתם הוא הדו-צניפי. אם מדובר במסתם המיטרלי, אז זהו מצב נורמלי. זהו מסתם בלב המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן הפרוזדור השמאלי אל החדר השמאלי, ומורכב משני צניפים. אם מדובר במסתם האאורטלי, אז זהו מצב פתולוגי. זהו מסתם המאפשר זרימת דם בכיוון אחד, מן החדר השמאלי לאאורטה, ומורכב מ-3 צניפים. חבל שלא כתבת לפי איזו בדיקה נקבע רוחב האאורטה (אקו או CT), מדוע נעשתה הבדיקה, מה מצב המסתם ומה גודל החדר. ההחלטה לגבי ניתוח של אאורטה מורחבת בחולה ללא סימפטומים תלויה במידת הסיכון בניתוח מול מידת הסיכון לקרע של האאורטה. הנתונים החשובים במקרים אלה הם קודם כל גודל האאורטה אבל גם קצב השינוי ברוחב האאורטה, שאינו פחות חשוב, וכן אם ישנה חולשה ידועה של האאורטה, כמו בחולים עם מחלת מרפן, אבל גם (אם כי במידה פחותה) בחולים עם מסתם דו-צניפי. כמו כן חשוב לדעת אם מסתם האאורטלי מתפקד באופן תקין. מכיוון שלא נתת לי את כל הנתונים, אני מניחה שאצלך החדר השמאלי תקין, ושלא ידוע על קצב ההרחבה של האאורטה. לא ברור אם המסתם האאורטלי אצלך הוא בעצם דו-צניפי. כיוון שכך, 40 מ"מ אינם עדיין אינדיקציה (התוויה) לניתוח. עם זאת, מומלץ לשמור על לחץ דם תקין, לכיוון הנמוך של התקין, וחשוב לחזור על בדיקת ה- CT בעוד 6 חודשים. אם יהיו סימפטומים כמו כאבים עליך לפנות מייד לרופא עם ידע והבנה בתחום. פעילות גופנית בהיקף גבוה יכולה להיות גורם סיכון לקרע כאשר ישנה מפרצת באאורטה. אך על סמך הנתונים שסיפקת איני יכולה לתת תשובה לשאלתך. אני ממליצה לך להפנות שאלות אלו לרופא המומחה המכיר אותך, ואם אתה לא מסופק מתשובותיו, תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת. בברכה ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

תשובה: רוב המקרים של שבץ מוחי עקב דימום (hemorrhagic stroke) נובעים מיתר לחץ דם. קיימים גורמים נוספים, נדירים הרבה יותר, כמו טראומה, תרופות נוגדות קרישה, מפרצת של כלי דם ועוד. אם אביך אכן סובל מיתר לחץ דם - ניתן למנוע אירוע נוסף בעתיד באמצעות איזון לחץ הדם. אם אינו סובל מיתר לחץ דם - ניתן לברר איזה מן הגורמים האחרים תרם להופעת השבץ, ולטפל בו.