סטנט, תומכן (stent)

2 דקות קריאה

סטנט, הקרוי גם תומכן, הוא צינור זעיר בצורת רשת המוחדר בהליך רפואי אל הגוף כדי להרחיב מעברים צרים. כך למשל, קרדיולוג/ית יחדיר סטנט אל העורק כדי לפתוח אותו ולהגביר את זרימת הדם ללב. הסטנט יישאר שם באופן קבוע כדי למנוע מהעורק לחזור להיות צר. סטנט יכול גם לסייע במקרה של מפרצת (התרחבות דופן העורק), כמו גם במקרה של היצרות דרכי הנשימה.

צילום: shutterstock | crystal light

הליך החדרת סטנט

החדרת סטנט היא הליך זעיר פולשני, כלומר אינו דורש חתך גדול בגוף ואינו נחשב לניתוח גדול. עם זאת, במקרים רבים יש צורך בבדיקות מסוימות או במתן תרופות לפני ההליך.
סטנט יכול להיות עשוי ממתכת, מבד, מסיליקון או משילובים של כמה חומרים. סטנט לעורק כלילי בדרך כלל עשוי מרשת מתכת. סטנטים מפוליאסטר משמשים בדרך כלל לעורקים גדולים יותר כמו אבי העורקים. סטנטים לדרכי הנשימה עשויים לרוב מסיליקון.

סטנטים משחררי תרופות הם הסוג הנפוץ ביותר לטיפול בעורקים הכליליים. לרוב, סטנטים אלו בצורת רשת מתכת מצופים בשכבה החיצונית בתרופה שמשתחררת לעורק עם הזמן כדי למנוע מהעורק להצר שוב. לאט לאט השכבה החיצונית מתכלה, היא מתפרקת ומתמוססת עם הזמן, ולבסוף נשארת רק הרשת בעורק.

לאחר החדרת סטנט ובהתאם למיקומו בגוף, ייתכן שיהיה צורך ליטול תרופות מסוימות כגון אספירין ותרופות נוספות נגד קרישיות. הבעיות הנפוצות ביותר בהתקנת סטנט הן חסימה בסטנט, קריש דם בסטנט או סטנט שזז ממקומו.

מתי משתמשים בסטנט?

לסטנטים יש מטרות שונות, בהתאם לסוג הבעיה ולמיקומם בגוף. כך למשל במצב של טרשת עורקים מצטבר פלאק (משקעי כולסטרול ותאי דלקת שהפכו לרובד טרשתי) בעורק הכלילי (העורק שמזין את שריר הלב). מצב זה עלול להצר את העורק ולהפחית את זרימת הדם ללב ולגרום לתסמינים כמו כאבים בחזה. במידה ונוצר קריש במעבר הצר הוא עלול לחסום לחלוטין את זרימת הדם, מה שיוביל בסופו של דבר להתקף לב. באמצעות סטנט ניתן למנוע מצב זה.

מחלות ומצבים נוספים בהם נעשה שימוש בסטנט: