גידולים הגורמים להפרשת חלב מהשדיים (prolactinoma)

ראשי

תאור

פרולקטינומה היא גידול שפיר מסוג אדנומה בבלוטת יותרת המוח (pituitary gland, hypophysis) שגורם להפרשה עודפת של פרולקטין ובעקבותיו לירידה ברמות של הורמוני המין – אסטרוגן בנשים וטסטוסטרון בגברים ובנוסף הפרשת חלב בנשים.
פרולקטינומה אינה מצב מסכן חיים אך היא עלולה לפגוע בראייה בפוריות ובתפקודים מוחיים ואנדוקריניים נוספים. קיים טיפול תרופתי שעוזר להסדיר את רמות הפרולקטין בדם ולחלופין ניתן לבצע ניתוח לכריתה של הגידול.
 

סימפטומים


לגידול מסוג פרולקטינומה יכולים שלא להיות סימפטומים בכלל. במידה וקיימים הם יכולים להיגרם בעבות הרמה הגבוהה של ההורמון פרולקטין בדם – היפרפרולקטינמיה או בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמות הסמוכות אליו. מאחר והפרולקטין משפיע על הורמוני המין השונים התסמינים משתנים בין גברים לנשים.

בגברים- הפרעות בזיקפה, ירידה בכמות השיער הגוף ולעיתים גם הגדלה של החזה – גינקומסטיה.

בנשים- מחזורי וסת לא סדירים או חוסר הופעה שלהם בכלל, כאבים בזמן קיום יחסי מין בעקבות יובש בנרתיק והפרשת חלב מהשדיים שלא בזמן הריון או הנקה- גלקטוריאה.

בשני המינים- ירידה בצפיפות העצם, ירידה בכמות ההורמונים האחרים שמופרשים מיותרת המוח, ירידה בחשק המיני, הפרעות בראייה, כאבי ראש והפרעה בפוריות.

הגידולים מתגלים אצל נשים בשלב מוקדם יותר מאשר גברים בגלל ההפרעה בסדירות המחזור החודשי, גברים פונים בשלב מאוחר יותר כשהגידול גדול ובשלב מתקדם יותר.
 

סיבות וגורמי סיכון

בלוטת יותרת המוח הינה חלק מהמערכת ההורמונאלית או האנדוקרינית וגודלה כגודל אפונה. על אף גודלה הקטן יחסית בלוטה זו מווסתת כמעט את כל התהליכים בגוף כולל תהליכים מטבוליים, תהליכי גדילה והתפתחות ועוד. פרולקטין הינו אחד ההורמונים שמופרשים מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ותפקידו לעודד יצור חלב בשד ולהכינו להנקה. לא ידוע מה גורם לגידול בתאים המפרישים אותו ויוצרים את הפרולקטינמיה.

חשוב לזכור שיש מצבים נוספים שיכולים לגרום לרמות גבוהות של פרולקטין בדם כמו תרופות שונות, הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, פגיעות חזה שונות, הריון והנקה.

רוב הפרולקטינומות מופיעות בגילאי 20-50 ובשכיחות גבוהה יותר אצל נשים. גידולים אלו נדירים מאד בקרב ילדים.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

•    אובדן ראייה- פרולקטינומה שאינה מטופלת בזמן יכולה לגדול עד למצב בו היא לוחצת על הoptic chiasm, שהוא חלק ממסלול הראיה , ולגרום לאובדן ראייה זמני או אפילו קבוע.

•    תת פעילות של יותרת המוח- פרולקטינומה גדולה יכולה ללחוץ על יותרת המוח ולגרום לפגיעה בתפקוד של החלקים האחרים של הבלוטה וכתוצאה מכך לתת תריסיות, אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה ומחסור בהורמון גדילה.

•    אובדן עצם (אוסטיאופורוזיס)- עודף ברמות הפרולקטין גורם לירידה בכמות הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, מה שמוביל לירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לפיתוח של אוסטיאופורוזיס.

•    סיבוכים בהריון- בזמן ההיריון ישנה עליה טבעית ברמות הפרולקטין. באישה שכבר סובלת מפרולקטינומה ההגדלה הנוספת של הבלוטה עלולה לגרום להפרעות נוספות כמו הפרעה בראייה וכאבי ראש. בכל מקרה בזמן היריון אם ידוע כבר על פרולקטינומה המטופלת תרופתית יש להתייעץ עם הרופא על איזון הטיפול בהריון.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אם קיים חשד להימצאות של פרולקטינומה מבצעים את הצעדים הבאים לאבחנה של המצב:

-    בדיקת דם- בבדיקה זו ניתן לזהות האם רמות הפרולקטין גבוהות מהתקין וכן האם ישנם שינויים נוספים ברמות ההורמונים האחרים שמופרשים על ידי בלוטת יותרת המוח. בנשים יש לבצע גם בדיקת הריון שגורם באופן תקין לרמות גבוהות של פרולקטין.

-    הדמיה- במידה והחשד הקליני גבוה מבצעים גם בדיקת הדמיה של הראש לבדוק האם ניתן לראות את הגידול. הבדיקה המתאימה לצורך כל היא בדרך כלל בדיקת MRI.

-    בדיקת ראיה- בדיקת ראיה עם דגש על בדיקה מדוקדקת של שדות הראיה תאבחן האם קיים גידול שלוחץ על המסלול של עצב הראייה.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול הינה לדאוג לכך שרמות הפרולקטין ושאר הורמוני יותרת המוח יהיו ברמה התקינה ובנוסף, למנוע פגיעה בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמה הסמוכה.


תרופות:

התרופות יכולות להוריד את רמת הפרולקטין ואף להקטין את גודל הגידול. את התרופות יש לקחת למשך פרקי זמן ממושכים. התרופות מבוססות על חיקוי פעולת החומר דופמין, הקיים באופן רגיל בגוף ומטרתו להוריד את רמות הפרולקטין. התרופות פועלות באופן חזק יותר ולזמן ארוך יותר מאשר הדופמין המיוצר באופן תקין בגוף. גם תחת טיפול תרופתי ניתן להרות אבל במצבים מסוימים הטיפול יופסק במהלך ההיריון. תופעות הלוואי הנפוצות של הטיפול התרופתי כוללות סחרחורות, בחילות וגודש באף. כשהטיפול התרופתי גורם לירידה משמעותית בגודל של הפרולקטינומה ניתן להפסיק אותו.

ניתוח:


הניתוח משמש כאופציה חלופית כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר או כשהוא בלתי נסבל בגלל תופעות הלוואי.

את הניתוח ניתן לבצע דרך האף בגישה טרנס- ספנואידלית בצורה זו הסיבוכים הם מינימאליים כי אין חדירה דרך רקמת מוח והגישה אל הגידול היא פשוטה יחסית. בגידולים מפושטים וגדולים לפעמים יש צורך בגישה ניתוחית אחרת ובפתיחה מלאה של הגולגולת עצמה. הניתוח מסובך יותר ככל שהגידול גדול ומפושט יותר, כשהגידול קטן ניתן לומר בוודאות יחסית שרמות הפרולקטין לאחריו יהיו תקינות.
רבים מגידולי הפרולקטינומה נוטים לחזור במשך חמשת השנים שלאחר הניתוח ולכן גם עם הניתוח יש צורך בטיפול תרופתי.
 





פורומים סרטן ריאות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כיח דמי צרבות יעח 05/08/2020 05:36
  • אני מזה הרבה זמן סובלת מצרבות קשטת שיפות באזור הגב חומציות בפה ודימום בבוקר שאני כמה כיח דמי אדמח לדעת מה לעשות בדיקת הגסטרו תקינה חמעט חיידק אליקובקטר...אשמח לכיון

  • + הוסף תגובה
חוסר תחושה סיון 29/07/2020 16:16
  • ד"ר אגבאריה צהריים טובים, אבא מתלונן שהוא לפעמים לא מרגיש את האצבעות בכפות רגליים. האם חלילה זה יכול להיות משהו? מה זה יכול להיות?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר עבד אגבאריה 29/07/2020 20:07
  • נראה לי יותר נוירופתחה פרפרית מהכדורים. לא צריך כעת שום דבר

  • + הוסף תגובה
תגובה סיון 30/07/2020 21:28
  • לקחתי את אבא לרופאת משפחה אמרה שיש לו בצקת היא לקחה מחט ונגעה לו בכפות רגליים אמרה שיש הרגשה. רצתה להחליף לו את הכדורים שלוקח שנים ללחץ דם. האם כדאי? האם נכון?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר עבד אגבאריה 30/07/2020 23:00
תודה רבה ד"ר. סיון 31/07/2020 18:33
יעוץ אסנת 29/07/2020 15:33
תשוב ד"ר עבד אגבאריה 29/07/2020 15:42
  • לצערי בתקופה זו לא מקבל פרטי אפשר לראות אתכם דרך בני ציון או למבוטחי כללית במגדלי נצרת

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!