גידולים הגורמים להפרשת חלב מהשדיים (prolactinoma)

ראשי

תאור

פרולקטינומה היא גידול שפיר מסוג אדנומה בבלוטת יותרת המוח (pituitary gland, hypophysis) שגורם להפרשה עודפת של פרולקטין ובעקבותיו לירידה ברמות של הורמוני המין – אסטרוגן בנשים וטסטוסטרון בגברים ובנוסף הפרשת חלב בנשים.
פרולקטינומה אינה מצב מסכן חיים אך היא עלולה לפגוע בראייה בפוריות ובתפקודים מוחיים ואנדוקריניים נוספים. קיים טיפול תרופתי שעוזר להסדיר את רמות הפרולקטין בדם ולחלופין ניתן לבצע ניתוח לכריתה של הגידול.
 

סימפטומים


לגידול מסוג פרולקטינומה יכולים שלא להיות סימפטומים בכלל. במידה וקיימים הם יכולים להיגרם בעבות הרמה הגבוהה של ההורמון פרולקטין בדם – היפרפרולקטינמיה או בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמות הסמוכות אליו. מאחר והפרולקטין משפיע על הורמוני המין השונים התסמינים משתנים בין גברים לנשים.

בגברים- הפרעות בזיקפה, ירידה בכמות השיער הגוף ולעיתים גם הגדלה של החזה – גינקומסטיה.

בנשים- מחזורי וסת לא סדירים או חוסר הופעה שלהם בכלל, כאבים בזמן קיום יחסי מין בעקבות יובש בנרתיק והפרשת חלב מהשדיים שלא בזמן הריון או הנקה- גלקטוריאה.

בשני המינים- ירידה בצפיפות העצם, ירידה בכמות ההורמונים האחרים שמופרשים מיותרת המוח, ירידה בחשק המיני, הפרעות בראייה, כאבי ראש והפרעה בפוריות.

הגידולים מתגלים אצל נשים בשלב מוקדם יותר מאשר גברים בגלל ההפרעה בסדירות המחזור החודשי, גברים פונים בשלב מאוחר יותר כשהגידול גדול ובשלב מתקדם יותר.
 

סיבות וגורמי סיכון

בלוטת יותרת המוח הינה חלק מהמערכת ההורמונאלית או האנדוקרינית וגודלה כגודל אפונה. על אף גודלה הקטן יחסית בלוטה זו מווסתת כמעט את כל התהליכים בגוף כולל תהליכים מטבוליים, תהליכי גדילה והתפתחות ועוד. פרולקטין הינו אחד ההורמונים שמופרשים מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ותפקידו לעודד יצור חלב בשד ולהכינו להנקה. לא ידוע מה גורם לגידול בתאים המפרישים אותו ויוצרים את הפרולקטינמיה.

חשוב לזכור שיש מצבים נוספים שיכולים לגרום לרמות גבוהות של פרולקטין בדם כמו תרופות שונות, הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, פגיעות חזה שונות, הריון והנקה.

רוב הפרולקטינומות מופיעות בגילאי 20-50 ובשכיחות גבוהה יותר אצל נשים. גידולים אלו נדירים מאד בקרב ילדים.
 

תופעות נלוות וסיבוכים

•    אובדן ראייה- פרולקטינומה שאינה מטופלת בזמן יכולה לגדול עד למצב בו היא לוחצת על הoptic chiasm, שהוא חלק ממסלול הראיה , ולגרום לאובדן ראייה זמני או אפילו קבוע.

•    תת פעילות של יותרת המוח- פרולקטינומה גדולה יכולה ללחוץ על יותרת המוח ולגרום לפגיעה בתפקוד של החלקים האחרים של הבלוטה וכתוצאה מכך לתת תריסיות, אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה ומחסור בהורמון גדילה.

•    אובדן עצם (אוסטיאופורוזיס)- עודף ברמות הפרולקטין גורם לירידה בכמות הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, מה שמוביל לירידה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לפיתוח של אוסטיאופורוזיס.

•    סיבוכים בהריון- בזמן ההיריון ישנה עליה טבעית ברמות הפרולקטין. באישה שכבר סובלת מפרולקטינומה ההגדלה הנוספת של הבלוטה עלולה לגרום להפרעות נוספות כמו הפרעה בראייה וכאבי ראש. בכל מקרה בזמן היריון אם ידוע כבר על פרולקטינומה המטופלת תרופתית יש להתייעץ עם הרופא על איזון הטיפול בהריון.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אם קיים חשד להימצאות של פרולקטינומה מבצעים את הצעדים הבאים לאבחנה של המצב:

-    בדיקת דם- בבדיקה זו ניתן לזהות האם רמות הפרולקטין גבוהות מהתקין וכן האם ישנם שינויים נוספים ברמות ההורמונים האחרים שמופרשים על ידי בלוטת יותרת המוח. בנשים יש לבצע גם בדיקת הריון שגורם באופן תקין לרמות גבוהות של פרולקטין.

-    הדמיה- במידה והחשד הקליני גבוה מבצעים גם בדיקת הדמיה של הראש לבדוק האם ניתן לראות את הגידול. הבדיקה המתאימה לצורך כל היא בדרך כלל בדיקת MRI.

-    בדיקת ראיה- בדיקת ראיה עם דגש על בדיקה מדוקדקת של שדות הראיה תאבחן האם קיים גידול שלוחץ על המסלול של עצב הראייה.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול הינה לדאוג לכך שרמות הפרולקטין ושאר הורמוני יותרת המוח יהיו ברמה התקינה ובנוסף, למנוע פגיעה בעקבות הלחץ שמפעיל הגידול על הרקמה הסמוכה.


תרופות:

התרופות יכולות להוריד את רמת הפרולקטין ואף להקטין את גודל הגידול. את התרופות יש לקחת למשך פרקי זמן ממושכים. התרופות מבוססות על חיקוי פעולת החומר דופמין, הקיים באופן רגיל בגוף ומטרתו להוריד את רמות הפרולקטין. התרופות פועלות באופן חזק יותר ולזמן ארוך יותר מאשר הדופמין המיוצר באופן תקין בגוף. גם תחת טיפול תרופתי ניתן להרות אבל במצבים מסוימים הטיפול יופסק במהלך ההיריון. תופעות הלוואי הנפוצות של הטיפול התרופתי כוללות סחרחורות, בחילות וגודש באף. כשהטיפול התרופתי גורם לירידה משמעותית בגודל של הפרולקטינומה ניתן להפסיק אותו.

ניתוח:


הניתוח משמש כאופציה חלופית כאשר הטיפול התרופתי לא עוזר או כשהוא בלתי נסבל בגלל תופעות הלוואי.

את הניתוח ניתן לבצע דרך האף בגישה טרנס- ספנואידלית בצורה זו הסיבוכים הם מינימאליים כי אין חדירה דרך רקמת מוח והגישה אל הגידול היא פשוטה יחסית. בגידולים מפושטים וגדולים לפעמים יש צורך בגישה ניתוחית אחרת ובפתיחה מלאה של הגולגולת עצמה. הניתוח מסובך יותר ככל שהגידול גדול ומפושט יותר, כשהגידול קטן ניתן לומר בוודאות יחסית שרמות הפרולקטין לאחריו יהיו תקינות.
רבים מגידולי הפרולקטינומה נוטים לחזור במשך חמשת השנים שלאחר הניתוח ולכן גם עם הניתוח יש צורך בטיפול תרופתי.
 





פורומים סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סיכויי החלמה סטטיסטיים לסרטן חיובי her2 מיכל 03/12/2020 14:31
  • שלום. לפי מה שהבנתי נקודת המוצא היא כשמגלים סרטן שד חיובי her2 שלילי להורמונים, גרייד 3 עם 1-2 בלוטות נגועות, שישנן גרורות מקרוסקופיות שכבר עברו לתאי הדם ולכן נותנים כימותרפיה. אם הכימותרפיה הזאת עוזרת נגד התאים המקרסקופים הנל למה היא לא עוזרת לריפוי במחלה גרורתית? למה בשלב של מחלה גרורתית ניתן לטפל אבל לא ניתן לרפות ברוב המקרים? וכן בבקשה מה הסטטיסטיקה לגבי חזרת מחלה לאחר טיפול אגובנטי עם pCR?

  • + הוסף תגובה
סיכויי החלמה סטטיסטיים לסרטן חיובי her2 מיכל 03/12/2020 14:33
לאחר ניתוח לפני כימו מירי 01/12/2020 20:45
  • שלום בת 41 לפני כחודש התגלה גוש בתחילה כ 1.4 סמ לפי us ...בניתוח בפועל הוצא הגוש ובסמוך אליו עוד גוש קטן קרוב לפטמה. בוצע ניתוח אונקופלסטי .. סוג הורמונאלי חיובי לרצפטורים אסטרוגן /פרוגסטרון ושלילי her2. הפתולוגיה אובחן grade 3 ! בלוטות יצאו תקינות בפט סיטי וכן בניתוח הוצאו 6 בלוטות מתוכן ב 2 נמצאו גרורות מיקרוסקופיות .. שאלתי היא לגבי הכימוטרפיה שככל הנראה ייתנו לאחר בדיקת אונקוטייפ.. מה הערך המוסף של אונקוטייפ שכן ככל הנראה תידרש כימוטרפיה בשל הדרגה הגבוהה? ושנית מה המשמעות של גרורות מיקרוסקופיות ואיך זה לא נראה בבדיקת הפט סיטי שיצאה תקינה? והאם הטיפול הכימוטרפי המניעתי במקרה כזה הוא בדכ אגריסיבי ? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול ד"ר נעה אפרת בן ברוך 01/12/2020 21:04
  • הפורום לא נועד ליעוצים פרטניים. עוד שבוע יצאו תוצאות מחקר לגבי אונקוטייפ אצל חולות עם 1-3 בלוטות גרורתיות. Grade3 לא מחייב מתן טיפול כימי.

  • + הוסף תגובה
המשך לשאלתי מירי 01/12/2020 21:32
  • תןדה רבה על המענה אני מבינה לחלוטין שזה לא מענה פרטני אבל ממש אשמח להבין לגבי grade 3 ,שכן הכירורג שניתח אותי אמר שאמנם הסוג הוא הורמונאלי אבל בגלל שדורג כדרגה 3 זה אגרסיבי ..השאלה איך זה בא לידי ביטוי כעת? האם הסיכוי להישנות בעתיד גבוה יותר ולכן נותנים כימו? או שמא זה עשוי להתפתח במקומות אחרים בגוף? מאוד מבוהלת והתור לאונקוחוגית רק לעוד שבוע וגם אז המתנה עד לשליחת אונקוטייפ ותשובות..תודהה הניתוח היה לפני שבועיים אז הזמן דוחק

  • + הוסף תגובה
דאגות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 01/12/2020 21:40
  • אני מבינה את השאלות, אך אין כל יכולת לענות עליהן במסגרת הפורום

  • + הוסף תגובה
בדיקה ירדנה 29/11/2020 18:35
  • שלום רב, אני בת עשרית ועברתי בדיקת סריקה על שמעית של השדיים ובית השחי. הממצאים בשד ימין: בשעה 1:00 צמוד לפיטמה הודגם גוש אובלי גדול מוגדר ומוצק בגודל 2.1*1.65. בשעה 11:00 כ- 4 ס"מ מהפיטמה הודגם גוש אובלי מודגם ומוצק בגודל 1.67*0.95(יתכן 2 מתמזגים).הודגמו 2 קשריות היפואקוגנית סדירות בשד. בשעה 11:00 כ 1 סמ מהפטמה בגודל 0.51 ובשעה 11:00 כ-5 ס"מ מהפטמה בגודל 0.61 ס"מ. ממצאים בשד שמאל: בשעה 1:00 כ 1 סמ מהפטמה הוגדם גוש אובלי גדול מוגדר ומוצק בגודל 1.4*0.29סמ. בשעה 9:00 כ- סמ מהפיטמה הודגם גוש אובלי מוגדר ומוצק בגודל 0.45*0.98 ס"מ. ה 3 BIRADS בשני השדיים. מציינת ששמתי מדבקה למניעת הריון. האם יש לחשוש מהתוצאות? מה עלי לעשות על מנת לוודא ב 100 אחוזים שהכל בסדר? בתודה מראש

  • + הוסף תגובה
בדיקה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 29/11/2020 18:56
מדבקה שושי 30/11/2020 15:41
  • לפני 4 שנים היו לי כאבי ווסת חזקים לקחתי גלולות למשך שנתיים.לאחר מכן התחלתי לשים מדבקה למשך שנתיים. לפני 4 חודשים הרגשתי גושים בחזה, קראתי באינטרנט שמדבקה יכולה לגרום לגודש ולכן הפסקתי. בכדי לא לקחת סיכון עשיתי את בדיקת האולטארסוונד.

  • + הוסף תגובה
בדיקה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 01/12/2020 21:07
  • גשי לבדיקה אצל כירורג שד ככלל סרטן שד בגיל 20 הוא סופר נדיר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!