שחמת של המרה

לעיתים לוקח שנים עד להתפתחות הסימנים וישנם אנשים שלמרות היותם מאובחנים כחולים בשחמת המרה אינם סובלים מתסמינים כלל.

הסובלים מסימנים בשלב מוקדם יתלוננו על:

•    עייפות וחולשה מאפיינים את מחלת שחמת המרה, למרות שלא נמצא יחס ישר בין רמת העייפות עליה מתלונן החולה לבין חומרת המחלה. כך שחולה במצב מתקדם יכול לחוש עייפות ברמה פחותה מחולה בשלביה הראשונים.

•    גרד (pruritis) הינו תלונה נפוצה, במיוחד באזור הרגליים, הידיים והגב. חומרת הגרד משתנה במהלך שעות היממה ולרוב מחמירה בשעות הלילה. גרד חריף עשוי לפגוע בשינה ולגרום להגברה בעייפות ואף לדיכאון. לא לגמרי ברור מדוע שחמת המרה גורמת לגרד.

•    יובש בעיניים ובפה (sicca syndrome) מאפיין מחלות אוטואימוניות רבות וביניהם את שחמת המרה. היובש נגרם בעקבות הרס של תאי הבלוטות האחראיות על ליחוח העין והפה כך שיכולת הפרשת הנוזל שלהם פוחתת בצורה משמעותית.

עם התקדמות המחלה והתגברות הנזק לדרכי המרה מופיעים סימפטומים נוספים:

•    צהבת הינה סימן ההיכר של מחלות כבד רבות ומופיעה גם בשלב המתקדם של שחמת המרה. הצהבת נראית בגוון העור ובלובן העין. שינוי הצבע נגרם בעקבות עליה משמעותית ברמות הבילירובין, שהינו תוצר פירוק של ההמוגלובין מכדוריות דם אדומות זקנות או פגועות. באופן תקין המרה מפרישה את הבילירובין אל מחוץ לגוף, אבל ככל שהמחלה מתקדמת וישנו הרס של עוד צינורות מרה הפרשת הבילירובין מואטת והוא מצטבר בגוף.

•    התכהות של העור (היפרפיגמנטציה) מופיעה בכל הגוף, בצורה של כתמים, ללא קשר לחשיפה לשמש. הגורם לכך הינו עליה ברמות המלטונין, שהינו הפיגמנט הטבעי של הגוף, בגלל הירידה בקצב זרימת המרה.

•    נפיחות ברגליים (בצקת) המחמירה במהלך היום ומגיעה לשיא בשעות הערב מופיעה בשלבים הראשונים ולאחריה מופיעה גם נפיחות בבטן (מיימת). הסיבה למצבים אלו היא העובדה שככל שמתקדם הנזק הכבדי כך הגוף אוגר יותר מלחים, ומים בעקבותיהם, שמצטברים במקומות שונים בגוף.

•    משקעי כולסטרול (xanthomas) מופיעים במקומות שונים בגוף. המרה חיונית להפרשת עודפי כולסטרול מהגוף ולכן עם הירידה בהפרשת המרה רמות הכולסטרול בגוף עולות. משקעי השומן נוטים להצטבר, כשהמקומות הנפוצים הם אזור העיניים, כפלי כפות הידיים והרגליים, המרפקים והברכיים. סימפטום זה הוא נדיר יחסית כי משקעי השומן נוטים להצטבר רק כשרמת הכולסטרול גבוהה מאד.

•    המרה חיונית לעיכול וספיגת השומנים מהמזון שאינה מתבצעת כהלכה בחולי שחמת המרה. חוסר הספיגה גורמת לשלשול ולצואה שומנית (steatorrhea) בעלת ריח רע.