אספרגילוזיס (Aspergillosis)

ראשי

תאור

אספרגילוזיס הוא שם כולל למחולות הנגרמות על ידי הפטרייה אספרגילוס (Aspergillus). פטרייה זו, בשונה מהקנדידה, אינה נמצאת באופן טבעי כחלק מגוף האדם אלא היא נמצאת בסביבה והיא צומחת על פני עלים מתים, מחסני תבואה, קומפוסט וירקות מרקיבים. ניתן למצוא אותה גם בצמח המריחואנה. למרות שרוב האנשים נחשפים באופן תדיר לפטרייה זו המחלה מופיעה רק לעיתים נדירות באנשים בעלי מערכת חיסונית תקינה ולרוב היא גורמת למחלה בבעלי מערכת חיסונית פגועה בלבד. הפגיעה יכולה להיות במספר צורות:
  • אספרגילוזיס ריאתי אלרגי (ABAP) - לרוב מדובר באנשים בעלי רקע של מחלה ריאתי כלשהי כמו אסתמה או ציסטיק פיברוזיס.
  • אספרגילומה – מבנה כדורי פטרייתי מאורגן המתפתח בחלל הקיים בריאות על רקע הצטלקות בריאות בעקבות מחלה קודמת כמו שחפת או אבצסים ריאתיים.
  • אספרגילוזיס ריאתי חודרני (Pulmonary aspergillosis - invasive type ) – זיהום משמעותי הגורם לדלקת ריאות ואף יכול לחדור מהריאות לזרם הדם ולגרום למחלה במקומות נוספים בגוף. צורה הזו מתרחשת כמעט אך ורק באנשים בעלי מערכת חיסון פגועה בעקבות סרטן, איידס, לוקמיה, כימותרפיה, מושתלי איברים או מצבים ותרופות אחרים הגורמים לירידה בכמות הכדוריות הלבנות בדם.
  

סימפטומים


הסימפטומים משתנים בהתאם לצורת הזיהום.
באספרגילוזיס אלרגי:
  • שיעול או שיעול דמי – בצבע חום.
  • חום.
  • חולשה כללית.
  • קולות צפצוף בזמן נשימה.
  • ירידה במשקל.
  • אירועים חוזרים של חסימת דרכי האוויר.
באספרגילוזיס חודרני, כתלות באיבר אליו חודרת הפטרייה, עשויים להופיע גם:
  • כאבים עצמות.
  • דם בשתן.
  • כאבים בחזה.
  • צמרמורות.
  • כאבי ראש.
  • סינוסיטיס.
  • פצעים בעור.
 
אספרגילומה יכולים שלא להופיע סימפטומים כלל או שיופיעו סימפטומים כמו אספרגילוזיס אלרגי.
 
 

תופעות נלוות וסיבוכים

לאספרגילוזיס אלרגי יש נטייה לחזור והישנות לאחר הטיפול ויש צורך בטיפולים חוזרים. אספרגילוזיס חודרני שאינו מגיב לטיפול מסתיים במוות. סיכויי ההחלמה של החולה תלויים בעיקר במצב מחלתו הבסיסית שגרם לחוסר החיסוני הראשוני שהוביל אספרגילוזיס.
סיבוכים שמופיעים לאחר ההחלמה הינם תמטים בריאות (bronchiectasis), דימומים מאסיביים בריאות – במיוחד באספרגילוזיס החודרני, פקקי ריר החוסמים את דרכי הנשימה, חסימה קבועה של דרכי האוויר וכשל נשימתי. גם לטיפול התרופתי עשויות להיות תופעות לוואי כמו פגיעה כלייתית, חום וצמרמורות בעקבות טיפול באמפוטריצין B.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

זיהומים פטרייתיים אינם נפוצים לכן עצם העלאת החשד לזיהום כזה מהווה אתגר אבחנתי גדול. המבחנים שעוזרים לבסס את האבחנה הינם:
נוגדנים – הגוף מייצר נוגדנים בתגובה לכל מזהם שחודר אליו, את הנוגדנים הללו ניתן לזהות במעבדה וכך ניתן לראות האם האדם נחשף לאספרגילוס.
הדמיה – באמצעים המדמים את הריאות כמו צילום חזה ברנטגן ויותר מכך בבדיקת CT ניתן לזהות ממצאים אופייניים לאספרגילוזיס.
ספירת דם – בבבדיקה זו רואים את כמות תאי הדם השונים כאשר יש סוגי תאים מסוימים (תת אוכלוסיה של תאי הדם הלבנים) שנוטים להתרבות בזיהום פטרייתי.
גלקטומנאן (Galactomannan) -  מולקולה זו מיוצרת על ידי אספרגילוס ואינה מיוצרת על ידי תאי הגוף. הופעה של מולקולה זו בזרם הדם מצביעה על זיהום נוכחי.
בדיקת ליחה -  ניתן לקחת מהחולה דגימת ליחה, חשוב שזה יהיה ליחה מהריאות ולא רוק מהפה, את הדגימה אפשר לצבוע בצביעה כימית עליה אפשר להתבונן במיקרוסקופ או לחלופין אפשר לנסות ולהצמיחה מהדגימה את האספרגילוס בתנאי מעבדה.
ביופסיה – כמוצא אחרון לאבחנה אפשר לקחת חתיכת רקמה מהריאה על ידי ברונכוסקופ כדי לזהות את הפטרייה.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

אספרגילוזיס אלרגי לא מטפל על ידי תרופות אנטי-פטרייתיות בגלל שמחלה זו אינה נגרמת על ידי הפטרייה אלא בעקבות התגובה האלרגית. הטיפול המקובל בצורה זו הוא טיפול המשפיע על המערכת החיסונית ובעיקר סטרואידים.
אספרגילומה לרוב אינה דורשת טיפול אלא אם כן יש דימום לתוך רקמת הריאה וסימפטומים, במידה ויש צורך בטיפול הטיפול הוא ניתוחי.
אספרגילוזיס חודרני מצריך מספר שבועות של טיפול בתרופה אנטי-פטרייתית , לרוב מסוג ווריקונאזול
 (voriconizole) דרך הפה או ישירות לווריד. כאשר המחלה מלווה באנדוקרדיטיס יש צורך בהסרה של המסתם הנגוע ובטיפול ארוך טווח באמפוטריצין B.
 

מניעה

המניעה מתמקדת בשמירה על שלמות על המערכת החיסונית וזהירות בשימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון. כאשר בכל זאת יש צורך בשימוש בתרופות כאלה יש להימנע ככל האפשר מחשיפה לזיהומים. כמו כן יש חשיבות גדולה למניעה של איידס שמהווה פקטור חשוב המאפשר את הופעת המחלה.

שאלות ותשובות






פורומים 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!