ברונכיאקטזיס

תשובה: אקטיזיה היא הרחבה. ברונכיאקטיזיה היא הרחבה של הברונכיולים - דרכי האוויר הקטנות, הסעיפים של קנה הנשימה. אמפיזמה היא נפחת. זהו תהליך כרוני בו יש איבוד נפח של הריאה. הריאה בנויה מבועיות אוויר (אלבאולי). בנפחת הריאה האלבאולי נהרסים, ונוצרים חללים גדולים במקומם, דבר שפוגע בתהליך שחלוף הגזים. אמפיזמה נגרמת בין היתר מעישון כרוני. איני יודעת מהם פלאקים פלאורליים. ייתכן שהכוונה היא להסתיידויות או לשקיעה של חומר מסוים על גבי הפלאורה, מעטפת הריאה. נודולים הם לקשריות. היות שמדובר בתהליך דו-צדדי עד גודל של 0.3 מ"מ, אין לכך חשיבות, לפי הבנתי. תסנינים הם תהליכים דלקתיים. תסנין יכול להיות במיקום כזה שגורם לתמט של הריאה ממנו והלאה, וזוהי, לפי הבנתי, הכווונה באיבוד נפח סוב-סגמנטרי. יתכן שאיבוד הנפח מתייחס לאמפיזמה. תפליט פלאורלי הוא נוזל שמצטבר במרווח שבין הפלאורה (מעטפת הריאה) לבין הריאה עצמה, ותפליט פריקרדיאלי הוא נוזל המצטבר בין הפריקרד (מעטפת שריר הלב) לבין הלב עצמו. במקרה שלך אין כאלה. תהליך היפודנסי הוא מושג מתחום ההדמיה שמציין תהליך בעל הדיות מופחתת. ממצא זה מתאים לציסטה המלאה בדרך כלל בנוזל. זהו ממצא שפיר ברוב במקרים. אני מצרפת קישור מתוך האתר שיעזור לך להבין את משמעות המילה היפודנסי: http://www.infomed.co.il/questions/q_081605_6.htm

תשובה: לא תיארת אם פנית בעבר לרופא ריאות ואם נעשתה אבחנה של המחלה שלך. התמונה שאתה מתאר מאד מתאימה למחלה שנקראת ברונכיאקטזיס. ברונכיאקטזיס היא מחלה דלקתית של הסימפונות (דרכי האוויר) בה קיימת דלקת כרונית והרס איטי של הסימפונות. אחד המאפיינים העיקריים של המחלה הוא שיעול כרוני יצרני (רטוב, שמייצר ליחה), עם ליחה בכמות גדולה ביותר, מוגלתית, בצבע צהוב-ירוק, לעיתים עם דם. החולים במחלה סובלים משיעול יצרני (פרודוקטיבי) מוגלתי במשך כל השנה, אך מדי פעם סובלים מהחמרות המתבטאות בכמות ליחה גדולה מהרגיל, בצבע צהוב-ירוק יותר, והופעת חום ולעיתים גם קוצר נשימה. הסיבה להופעת המחלה היא ברוב המקרים דלקות ריאה חוזרות בילדות, גופים זרים שנכנסו לריאות, חסר חיסוני (מצבים שבהם המערכת החיסונית פגועה באופן משמעותי), ציסטיק פיברוזיס, מחלות גנטיות אחרות ועוד. בחלק מהמקרים לא מוצאים את הגורם למחלה, אך מאבחנים אותה לפי הסימפטומים של המטופל. ולפי המראה בבדיקות הדמיה של בית החזה (צילום חזה ובעיקר CT של החזה). בבדיקת CT של החזה ניתן לראות את הסימפונות המעובים והדלקתיים, את ההרס של רקמת הריאה, ולעיתים את ההפרשות המוגלתיות המרובות. הטיפול בסובלים מברונכיאקטזיס הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה בזמן החמרה. החולים הללו אכן נוטלים כמויות אנטיביוטיקה מאד גדולות במשך חייהם. כאשר ההחמרות תדירות מאד, מציעים לחולים הללו טיפול באנטיביוטיקה מניעתית. בנוסף, יש לחסן את כל המטופלים הללו נגד שפעת ודלקת ריאות. במקרים שבהם יש גם קוצר נשימה, ובבדיקת תפקודי ריאות רואים גם היצרות של הסימפונות, ניתן להוסיף לטיפול גם משאף המכיל מרחיב סימפונות עם או בלי סטרואידים להפחתת התהליך הדלקתי. במקרים מסויימים ניתן לראות ב- CT שהמחלה מערבת אונה אחת בלבד של אחת הריאות. במקרים אלה, שבהם החולה סובל מהחמרות רבות וקיצוניות, אפשר לכרות את האונה המעורבת. יש לציין כי במקרים רבים המחלה מערבת יותר מאונה אחת, ולעיתים את שתי הריאות, ובאלה הטיפול ניתוחי אינו מתאים. אם אתה סובל מברונכיאקטזיס, עליך להיות במעקב של רופא ריאות אשר יחליט לפי כל הנתונים מהו הטיפול המתאים לך בדיוק. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד