אני בן 28. רציתי לשאול אם אפשר להשתמש במשחת הידרואגיסטן לטיפול בזיהום פטרייתי (tinea corporis cruris ringworm) באזור הפין. אם כן, באיזו תדירות יש למרוח את המשחה ובמשך כמה זמן?

האבחנה המבדלת של נגעים באזור הפין עשויה להיות רחבה. כדי לאבחן את הבעיה יש לאסוף מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית והמינית ומחלות הרקע (כולל מצב חיסוני), וכן יש חשיבות רבה לבדיקה גופנית. פטרת על הפין עצמו אינה מצב שכיח מאוד בקרב גברים צעירים ובריאים. התחלת טיפול במשחות כדוגמת הידרואגיסטן, המכילות חומרים נוגדי פטריות וסטרואיד קל, עשויה למסך את הבעיה בעור, וליצור קושי לאבחן את הבעיה ולהתאים לה טיפול בהמשך. מומלץ לפנות לרופא עור בהקדם, לשם אבחון וטיפול, לפני התחלת טיפול בהידרואגיסטן. אם האבחנה היא אכן פטרת, ניתן להשתמש בכמה תכשירים נוגדי פטריות, חלקם באופן מקומי (משחות כדוגמת אגיסטן). במקרים אחרים הטיפול המועדף הוא פומי (דרך הפה). אך שוב אציין כי יש להימנע מהתחלת הטיפול לפני קביעת האבחנה על ידי רופא העור או הרופא המטפל. ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

AVascular Necrosis - נקרא גם אוסטאונקרוזיס וגם אספטיק נקרוזיס : זהו מצב בו ישנה אספקת דם חסרה לעצם והעצם הופכת לנמקית. המצב נפוץ יותר בעצמות הירך והזרוע . במצב של התקיימות התופעה בזרוע : כאב יכול להיות קל בלבד מכיוון שהמפרק לא נושא משקל, הכאב מקרין לקדמת הכתף , תנועה עצמית מוגבלת אך נעזרת יכולה להיות גם מלאה. הטיפולים בעיקרם ניתוחיים, וכוללים נסיונות להשתיל עצם או למלא בחומרים אחרים את החלל החסר. רפואה שלמה

לפני כ-8 שבועות חליתי בסטרפטוקוקוס. טופלתי בפניצילין ל-10 ימים. מייד עם ההתאוששות גיליתי נגעי עור אדומים שנראו כמו פטריית עור. רופאת המשפחה הפנתה אותי לרופא עור מפני וחשדה שזה פיטיריאזיס רוזיאה. רופא העור הסכים עם האבחנה, וטען כי כעבור כמה שבועות אר

אחד הטיפולים המקובלים בפסוריאזיס המוגבלת לעור הוא טיפול מקומי במשחות וקרמים המכילים סטרואידים, היות שהשפעתו של טיפול כזה מהירה. עם זאת, עם הזמן, יעילותו פוחתת. בטיפול מקומי (משחות או קרמים המכילים סטרואידים), היקף תופעות הלוואי מצומצם משמעותית בהשוואה לטיפול בסטרואידים הנלקחים דרך הפה, בהם יש סיכון לכיבי קיבה ולתופעות לוואי נוספות. עם זאת, במינון גבוה של סטרואידים בטיפול מקומי עשויות להיות גם תופעות לוואי כלליות. חיסרון נוסף של טיפול במשחות סטרואידים הוא שעם הפסקת הטיפול, עשויה להופיע התלקחות מחדש של מחלת העור, בעיקר כאשר הטיפול ניתן במינון גבוה. מסיבה זאת, ישנם רופאי עור הנמנעים מלטפל בפסוריאזיס באמצעות משחות סטרואידליות. ישנם מספר טיפולים מקומיים חלופיים: פוטותרפיה (טיפול באור), בו עושים שימוש בטווח מסויים של קרינת השמש (UVA, UVB או שתיהן), מביא לשיפור בתסמינים בעור. ניתן לקבל את הטיפול במכונים מיוחדים או בים המלח. תכשירים המבוססים על זפת (coal tar) מצמצמים את שגשוג תאי העור באזור הנגעים, וכן מפחיתים את הדלקת באזור. נגזרות של ויטמין D, כמו דובונקס (החומר הפעיל הוא קלציפוטריול), מאיטות את שגשוג תאי העור, משטחות את הנגעים ומסירות קשקשת. נגזרות של ויטמין A, כמו טזורקס. אנתרלין, חומר המעכב שגשוג תאים. תכשירים משולבים, כמו התכשיר בו את מטופלת, טקלונקס, המכיל נגזרת של ויטמין D יחד עם סטרואידים, כדי להשיג תוצאות מיטביות. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

אני בת 65. חליתי בסרטן השד פעמיים, בגיל 47 ובגיל 60 בשד השני. במשפחתי היו אירועי סרטן נוספים: לאמא - בשלפוחית השתן בהיותה מעל גיל 80. לאח - סרטן הקיבה. לאחר שחליתי בפעם השניה ביצעתי בדיקה גנטית לסרטן, שהיתה שלילית. הגברת שלקחה את הבדיקות הגנטיות טענה שאין קשר בין סרטן השד וסרטני השלפוחית והקיבה. לאחרונה התגלה סרטן השד אצל גיסתי (בת 70), ואחייניתי ביצעה בדיקות גנטיות. לטענתה, נאמר לה כי יש קשר בין סרטן השד והשחלות לבין סרטן השלפוחית, הלבלב והמעי, מאחר שהם שייכים לאותה משפחה. אבקש את הבהרותיכם בנושא, בציון אילו בדיקות נוספות עלי לבצע, אם נתונים אלה אכן נכונים. תודה על תשומת הלב.

לסרטן השד יכולים להיות כמה מרכיבים גנטיים, כלומר יש כמה גנים "סרטניים" שיכולים להוות סיכון יתר לסרטן השד. האסוציאציה השכיחה ביותר, כמובן, היא של סרטן השד עם סרטן השחלות (לרוב כשמדובר בהימצאות הגן BCRA). עם זאת, ישנו גם קשר בין סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הקיבה (לרוב כשמדובר בגן ERB-b2). אינני יודעת אילו בדיקות גנטיות ערכו לך, אך אני מניחה שפשוט לא מצאו מקור גנטי במקרה של סרטן השד שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד