ארלוטיניב היא תרופה ביולוגית הניתנת כטיפול לסוגים מסוימים של מחלת הסרטן. היא משתייכת לקבוצת תרופות נוגדות סרטן הידועות כמעכבות את פעילות האנזים טירוזין קינאז האחראי להפעלת תהליך כימי הגורם לתא לגדול ולהתחלק.
הארלוטיניב נצמדת אל קולטנים לגורמי גדילה המצויים על פני התא הסרטני ומונעת את פעילות הטירוזין קינאז וכך מפסיקה את התחלקות וגדילת תאי הסרטן. היא מיועדת לטיפול בחולים הסובלים מסרטן ריאה מסוג non-small cell lung cancer מתקדם או גרורתי, לאחר כישלון טיפול כימותרפי אחד לפחות.
בנוסף משמשת לטיפול בסרטן הלבלב מתקדם מקומי, שלא ניתן לניתוח או גרורתי -מדובר בטיפול בקו ראשוני בשילוב עם גמציטאבין. מטרת הטיפול היא להאט או לעצור את התפשטות הגידול ולעיתים אף לגרום לכיווצו.
היות וארלוטיניב מתמקדת בתאים הסרטניים היא אינה גורמת למרבית תופעות הלוואי השכיחות של טיפול כימי דוגמת נשירת שיער ודיכוי מח עצם.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליה, דרך הפה.
תדירות וזמן נטילה
יש ליטול הטבליה פעם ביום, רצוי בבוקר.
טווח המינון
הטבליות קיימות ב- 3 מינונים: 25,100,150 מ"ג. לסרטן הריאות- 150 מ"ג, פעם ביום. לסרטן הלבלב- 100 מ"ג, פעם ביום. (טיפול משולב עם גמציטאבין)
תחילת ההשפעה
תוך כ- 3 שבועות ניתן לצפות שיפור בתסמיני המחלה, באיכות החיים ולעיתים להבחין בנסיגה מסויימת של הגידול.
משך ההשפעה
תוך כ- 3 שבועות ניתן לצפות שיפור בתסמיני המחלה, באיכות החיים ולעיתים להבחין בנסיגה מסויימת של הגידול.
מנה שנשכחה
מנה שנשכחה יש לקחת בהקדם האפשרי, כל עוד לא הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה. אין ליטול 2 מנות ביחד ובכל מקרה יש לידע את הרופא המטפל.
הפסקת התרופה
הפסקת התרופה תעשה רק בהוראת הרופא.
מינון עודף
במצב של מינון עודף יש חשש להתגברות תופעות הלוואי, יש להפסיק הטיפול ולפנות לקבלת עזרה רפואית.
אחסון
אין לאחסן את התרופה מעל 30 מעלות צלזיוס.
אזהרות
תזונה
יש ליטול על קיבה ריקה - חצי שעה לפני או שעתיים אחרי הארוחה או תוספי מזון וויטמינים. אין ליטול עם מיץ אשכוליות.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת.
הריון
יש להימנע מהיריון בזמן הטיפול. בגיל הפוריות יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים בתקופת הטיפול בתרופה ועד לפחות שבועיים לאחר נטילת הטבליה האחרונה.
הנקה
אין להניק בזמן הטיפול בתרופה ועד לפחות שבועיים לאחר נטילת הטבליה האחרונה.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
מחלת ריאות
מחלת כבד
דימום ממערכת העיכול
טיפול כמותרפי או הקרנות בעבר
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי נחשבות קלות ביחס לתרופות כימותרפיות.
בין תופעות הלוואי: פריחה דמוית אקנה על הפנים והצוואר - הפריחה מופיעה, ברוב המקרים, כ- 8-10 ימים לאחר תחילת הטיפול ונעלמת בדרך כלל לאחר מספר שבועות
ייתכנו בעיות בעיניים, כגון: יובש, גירוי, אדמומיות ובעיות ראיה.
קושי נשימתי, שיעול וכאב בחזה עלולים להעיד על התפתחות מחלת ריאות
הצהבה של העור והעיניים עלולים להעיד על פגיעה כבדית.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[ישנן תרופות שיגבירו את השפעת ארלוטיניב]: תרופות אנטי פטריתיות : כגון- קטוקונאזול, אנטיביוטיקות : כגון- קלאריתרומיצין ומעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס: כגון- ריטונאביר. תרופות אלו מעכבות את הפירוק של ארלוטיניב בכבד וכך מגבירות את השפעתה ולכן בטיפול משולב יש להפחית את מינון ארלוטיניב. [ישנן תרופות שמפחיתות את השפעת ארלוטיניב]: תרופות אנטיאפילפטיות : כגון- קארבאמאזפין, תרופות לטיפול בשחפת: כגון- ריפאמפיצין, קורטיקוסטרואידים :כגון- דקסאמתאזון והיפריקום. תרופות אלו יזרזו את הפירוק של ארלוטיניב בכבד וכך יפחיתו את השפעתה ולכן בטיפול משולב ניתן להגדיל את מינון ארלוטיניב, כמובן בהתאם למצב המטופל. מתן משולב עם נוגדי קרישה כגון: וארפארין, עלול להגביר את הסיכון לדימומים לכן יש להשתמש בזהירות תוך ניטור קפדני של ערכי קרישה.
עישון עלול להוריד את כמות התרופה בדם.
השפעת שימוש ממושך
רעילות מצטברת לריאות ולכבד. חשיבות רבה בניטור תיפקוד ריאתי וכבדי.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
תשובה: תולעי סרט הוא שם כללי למספר סוגים של תולעים, השכיחה ביותר היא Taenia saginata. הטיפול בתולעת זו הוא מתן חד-פעמי של praziquantel (בילטריציד) במינון 10 מ"ג לק"ג משקל גוף, והוא יעיל ביותר. באופן עקרוני, יש לדעת מהי התולעת כדי לדעת איזה טיפול הוא המתאים ביותר. לוורמוקס טווח פעילות רחב כנגד תולעים, ולכן משתמשים בו כאשר לא ידוע בבירור באיזו תולעת מדובר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
שאלה: כמה זמן אחרי יום ההתעברות בדיקת הריון תראה תשובה חיובית?
תשובה: כיוון שרוב הערכות הביתיות אינן אמינות ורגישותן חלשה יחסית, ניתן לבדוק הריון באמצעותן רק החל משלושה שבועות לאחר ההתעברות, כלומר משבוע של איחור בווסת, זאת למרות שהחברות שמשווקות את הבדיקות מפרסמות שניתן לזהות הריון באמצעותן החל מעשרה ימים ממועד ההתעברות. באופן כללי, בדיקת דם תהיה רגישה בהרבה, ותיתן תוצאה אמינה יותר בשלב מוקדם יותר.
שאלה: אני נער בן 16, וגובהי 1.60 מטר. עשיתי צילום גיל עצמות, וגילו שגיל העצמות שלי גבוה מהגיל שלי: 17 וחודשיים-שלושה, והבנתי שזה אומר שלא אגבה ביותר מסנטימטר או שניים נוספים. קראתי שהציעו למישהי מאריך טלסקופי שמוחדר לעצם ומאריך את הרגל עם התנועות. רציתי לדעת את כל הפרטים על הניתוח הזה - על שיעור ההצלחה שלו, על הכאבים שהוא גורם, וכל פרט נוסף. באילו מקרים הוא מומלץ וכמה הוא מסוכן? והאם צריכים להיות בכיסא גלגלים למשך זמן מסוים?
תשובה: האורתופדיה המודרנית מציעה מספר פתרונות להארכת גפיים. ראשית, אציין שמדובר בניתוחים מורכבים עם אחוז סיבוכים לא מבוטל, שכרוכים בתקופה שיקומית ארוכה ביותר שבמהלכה יש הגבלות, כולל שכיבה ממושכת, ישיבה בכיסא גלגלים, וכאבים. ולכן האינדיקציה לניתוחים אלה שמורה לאנשים שקומתם נמוכה באופן חריג, וזהו לא המקרה שלך. באנשים צעירים, בהם לוחיות הסגירה טרם נסגרו, ישנם מספר אופציות ניתוחיות המנצלות יתרון זה (מאריך טלסקופי), אולם אצלך, לפי הנתונים שסיפקת, לוחיות הסגירה נסגרו כבר. במצב כזה מתבצע ניתוח שבמהלכו מבוצע שבר מקורב על ידי ניסור של העצם בשני אתרים, וחיבור מערכת חיצונית של צירים על הגפה (איליזרוב). כ-10 ימים לאחר מכן, לאחר תחילת תהליך ריפוי השבר, מבוצעת מתיחה מבוקרת, וכך ניתן להאריך את העצמות. יש גבול למידת ההארכה, הנקבע על ידי מידת מתיחת הרקמות הרכות, ולכן לעיתים מבצעים שברים מקורבים (זאת אומרת שבירת העצם בצורה כירורגית מבוקרת) במספר אתרים לאורך הגפה המוארכת. לסיכום, מדובר בפרוצדורה מורכבת שנושאת בחובה סיכונים, ולכן היא שמורה למקרי נמיכות קומה יוצאי דופן, ולדעתי אינה מתאימה לנתונים שלך. אך אם ברצונך בחוות דעת נוספת, עליך לפנות לאורתופד ילדים. בהצלחה, ואל תשכח שההיסטוריה מלאה באנשים נמוכי קומה עם הישגים גדולים. ד"ר עמית גיל - אינפומד
שלום, אני בת 42, ביצעתי לראשונה ממוגרפיה, בתשובה נכתב ״הסתיידויות בודדות פזורות בשני השדיים, בשד שמאל עליון מרכזי, שליש אמצעי, מקבץ קטן של הסתיידויות עדינות״ BIRADS 4A. הרדיולוגית אמרה שסיכוי נמוך שטרום סרטני אך לאור סיפור משפחתי כדאי לבצע ממוטומיה. הסיפור המשפחתי הוא: סבתא בגיל 70, אחות של סבתא בגיל 40 והבת של אחות של סבתא בגיל 60. השאלה שלי היא: במידה ואחליט לא לבצע ממוטומיה - כיצד מתבצע המעקב ובאיזו תדירות - האם המעקב הוא לעקוב שאין שינויים (ואם יש אז בהכרח מצריך ביופסיה) או שהממצא יכול להתפתח כך שבממוגרפיה בהמשך יכולים לקבוע שהממצא הזה שפיר ואין צורך בביופסיה? תודה
שלום, הלכתי לכירורגית שד בגלל כאבים (שכרגע אין) וקיבלתי הפנייה לאולטרסאונד וממוגרפיה. עכשיו קראתי כי לנשים צעירות עושים אולטרסאונד ו-MRI (לא ממוגרפיה). אני בת 39 ועכשיו אני תוהה לגבי הבדיקות שקיבלתי. מלבד זאת יש לי רגישות גבוהה לבדיקות שכרוכות בהפעלת לחץ. עשיתי פעמיים אולטרסאונד והכאב היה בלתי נסבל. בפעם האחרונה כמעט איבדתי הכרה מהכאב (למזלי הבדיקה הופסקה) וגם אח"כ הכאב נמשך עוד חודשיים אחרי הבדיקה. זה ממש בלתי נסבל ואני יודעת שהממוגרפיה תהיה קשה עוד יותר. אני ממש מתלבטת מה לעשות והבדיקות נקבעו לשבוע הבא ואני בחרדה מזה. אשמח לעצתך מה נכון לעשות. תודה
שלום ד״ר יודעת שישנם ממצאים שפירים בשד שנוטים להיספג ולהעלם כגון ציסטה. מה לגבי ממצא מסוג פפילומה בצינורית או פפילומות מרובות במידה ואין הוצאה כירוגית של הממצא במשך הזמן הוא יעלם מעצמו?(בהנחה שזה שפיר) או שזה לכל החיים ?תודה רבה לך.
יש לי חתול גדול וכבד שאוהב לקפוץ עליי כשאני במצב שכיבה. אתמול הוא קפץ עם הרגל שלו ישר לתוך הפטמה ומגובה רב. הפטמה נכנסה פנימה לתוך השד בזמן הקפיצה. מאז יש לי כאבים פנימיים בתוך השד באזור שמתחת לפטמה. האם זה משהו שעלול להסתבך או דורש בדיקה?