אתינילאסטראדיול (Ethinyloestradiol)

תשובה מדויקת לשאלתך תהיה כי תרופות משפחת SSRI כדוגמת הפלוטין (fluoxetin) יכולות, באופן תיאורטי, לעכב פירוק של תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, ביניהן קלונקס (clonazepam), וכך להגביר את ההשפעה הסדטיבית (מרדימה, מרגיעה) על מערכת העצבים המרכזית. לפיכך, מי שנוטל את שתי התרופות יחד צריך להיות במעקב אחר אופן ההשפעה של שתי התרופות עליו, ובמידת הצורך, להתאים (בדרך כלל להוריד) את מינון הבנזודיאזפינים (במקרה זה קלונקס). מידע על שילוב תרופות אלה (ואחרות) אפשר למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/DrugInteract.asp

אני ממליצה לפנות לרופא נשים מייד עם הידיעה על ההריון. יש בדיקות שכדאי לבצע בשלבים הראשונים של ההריון, כמו בדיקת הורמון בטא, בדיקות נוגדנים של מחלות זיהומיות מסוימות (אבעבועות רוח, CMV, טוקסופלסמה, אדמת), ובדיקות גנטיות אם יש בהן צורך, ועוד. ניתן גם לבצע בדיקת אולטרסאונד על מנת לבדוק ששק ההריון אכן ברחם. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

קשרית בתירואיד היא ממצא שכיח בנשים בגילך (48), ובמרבית המקרים - היא שפירה. סרטן של התירואיד מאובחן ב-5%-6.5% מן הקשריות. ידוע כי הטיפול הכמותרפי והקרינתי בסרטן השד מעלה במעט שכיחות של ממאירויות אחרות, אך סרטן התירואיד אינו נמנה עליהן. ערכתי עבורך סקירת ספרות, כדי לבדוק אם יש מאמרים שמצאו קשר בין שתי הממאירויות. מחקר גדול שפורסם ב-2001 בדק 194,798 נשים שטופלו עקב סרטן השד בארה"ב, והשווה אותן למספר דומה של נשים ללא סרטן שד. במחקר לא נמצאה עליה בשכיחות סרטן התירואיד לאחר טיפולים לסרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עורכי המחקר עקבו אחר הנשים במשך למעלה מ-10 שנים. עורכי המחקר הסיקו כי נשים שטופלו בקרינה עקב סרטן השד אינן זקוקות לבדיקות מעקב מיוחדות של בלוטת התירואיד, וכי ההתייחסות הקלינית לממצא של קשרית בתירואיד אינו צריך להיות שונה למרות היסטוריה של טיפולים לשד. מחקר נוסף שפורסם ב-2003 הגיע לאותן מסקנות. מחקר אחר, שבדק נשים שסבלו הן מסרטן השד והן מסרטן התירואיד בשלבים שונים בחייהן, וניסה לבדוק קשר תורשתי בין שני הגידולים האלה - לא הצליח למצוא קשר. תוכלי לראות כאן לינקים לאבסטרקט של המאמרים שהזכרתי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query...11745217

רמת ה- CRP התקינה משתנה בין מעבדות שונות, ולכן קשה לי להתייחס לערך שאת מציינת, 0.62. ברוב המעבדות הרמת הנחשבת לתקינה היא עד 0.6, ולכן, אם זהו הסף גם במעבדה בה בוצעה בדיקתך, אז 0.62 זו חריגה זניחה וחסרת משמעות, ובדיקתך תקינה. עוד על חלבון CRP (חלבון מגיב C) תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=148

הדעות חלוקות באשר לצורך להמתין לקבלת המחזור לפני כניסה להריון נוסף. אחת הסיבות לצורך להמתין היא היכולת לדעת את גיל ההריון המדויק ולעקוב אחר התפתחות תקינה שלו. סיבה נוספת היא כאשר יש צורך בהשלמת ברור כלשהו (במידה ולא מדובר בהפלה ראשונה). ההמתנה עצמה אינה משפיעה על התפתחות תקינה של הריון. ההחלמה של רירית הרחם לאחר גרידה היא טובה, במידה והגרידה בוצעה כהלכה, בכל מקרה אין סכנה לדימומים בעקבות חדירה או אורגזמה.

בתור התחלה, בתך צריכה לגשת לרופא נשים ולבצע בדיקת אולטרסאונד. אם הרופא יחשוד שיש הידבקויות ברחם בעקבות הגרידה, הוא ימליץ לה על ביצוע בדיקות נוספות כגון היסטרוסקופיה. אינני יכולה לומר מה הבעיה שלה ללא תוצאות של בדיקות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

מבין סוגי האנטיביוטיקה, ריפאמפיצין ידועה כגורמת לירידה ביעילות הגלולות כאשר נלקחת במקביל. לגבי אנטיביוטיקות אחרות - היו דיווחים בודדים של ירידה ביעילות הגלולות, שהתבטאה בדימום או כניסה להריון בשימוש באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין (כגון מוקסיפן), צפאלוספורינים, ולמרות שמדובר במקרים בודדים מומלץ להציע לנשים הנוטלות אנטיביוטיקה להשתמש באמצעי מניעה נוסף. האם ייתכן שהחלפת סוג אחר של גלולות לאחרונה? אולי פספסת יום אחד ולקחת שתי גלולות ביחד ביום אחר? ייתכן גם שהאיחור נובע מסטרס כלשהו. אני ממליצה לך להתייעץ עם רופא/ת הנשים שלך במידה והווסת לא יופיע.

אני מציעה לפנות לייעוץ פסיכולוגי, שנשמע שתוכל להפיק ממנו הרבה. בנוסף ניתן להתייעץ עם הפסיכולוג בנוגע לנחיצותו של טיפול תרופתי.

אם נטלת 2 תכשירים ביחד, אין דרך לדעת בוודאות מה מהם גרם לתופעות שאת מתארת. בכל מקרה, חשוב ביותר ליטול חומצה פולית לפני כניסה להריון, על מנת למנוע מומים בעובר.

ניתן לקחת ריספרדל עם נומבון, אולם לנומבון יש אפקט מרדים ולריספרדל יש גם כן השפעה מרדימה במטופלים מסויימים. לכן רצוי שלא לקחתן בו זמנית.