אתינילאסטראדיול

תשובה: קצת קשה לי להעריך את מצבך בלי לבדוק אותך ואת תרשים ה- EEG , אבל אם מדובר בנוירולוג שאתה מעריך כנראה שאפשר לסמוך עליו. הבעיה עם כל התרופות האנטי-אפילפטיות היא שהן עשויות לגרום לתופעות לוואי רבות. אם היית בודק את דף התרופה של הטגרטול, בו אתה מטופל כבר 12 שנים - היית מגלה רשימה אינסופית של תופעות לוואי, חלקן מסוכנות מאוד. אני בטוחה שמרובן המכריע לא סבלת. בין תופעות הלוואי השכיחות יחסית של הדפלפט ניתן למנות ישנוניות (18-30%), סחרחורות (13-18%), הפרעות שינה (9-15%), עצבנות (7-11%), נשירת שיער (13-24%), בחילה (26-34%), שלשולים (19-23%), הקאות וכאבי בטן. לעיתים יש השפעה על ספירות הדם, בעיקר ירידה במספר הטסיות, רעד וחולשה. כמובן שקיימות תופעות לוואי רבות נוספות, נדירות הרבה יותר, שחלקן עשויות להיות מסכנות חיים. אם אינך מרגיש בטוח באשר להחלטה, הייתי מציעה לפנות לחוות דעת נוספת אצל נוירולוג אחר בקופ"ח. אין צורך לקבל את ההחלטה בדחיפות, שכן אתה מאוזן יחסית, וסובל מהתקפים לעיתים נדירות, ולכן תוכל לשקול את צעדיך ולהתייעץ לפני קבלת ההחלטה. תוכל לקרוא עוד על התרופה ותופעות הלוואי שלה באתרים הבאים: דף תופעות הלוואי של דפלפט באינדקס התרופות של אינפומד

תשובה: משך הטיפול בדורבן בכף הרגל ובדלקת הנלווית על ידי גלי הלם עשוי לנוע בין כמה שבועות לבין כמה חודשים, ושיעור ההצלחה של טיפול זה משתנה. לעיתים, כאשר הטיפול נכשל, שוקלים טיפולים נוספים או אף ניתוח. אין בידי מידע לגבי השתתפות קופות החולים בעלות הטיפולים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: הסיבות להיפרדות שליה הן רבות ומגוונות. אחת הסיבות היא קרישיות יתר. קלקסאן או הפארין הוא נוגד קרישה, כלומר תרופה המונעת קרישיות יתר של הדם. מחקרים מראים כי שימוש בקלקסאן במצבים של קרישיות יתר והריון עשוי למנוע הישנות של היפרדות שליה. תוכלי לקרוא עוד על היפרדות שליה בשאלות אחרות בנושא: http://www.infomed.co.il/qIdx/cat_9_5_3.asp

תשובה: אתייחס לשתי שאלותיך בנפרד: תופעת איבוד שיער היא תופעה שיכולות להיות לה סיבות רבות. מתח נפשי יכול להיות אחת הסיבות, אם כי במקרה שלך ישנן סיבות אפשריות אחרות. אחת הסיבות, והיא השכיחה, היא הפרעה בזרימת הדם לרגליים המובילה לירידה בתשעורת. הפרעה בזרימת הדם לרגליים נובעת ממחלת כלי דם עורקיים הקיימת בחולי סוכרת, הסובלים מהמחלה שנים רבות. ייתכן שלכך התכוון רופא הסוכרת עימו התייעצת. הפגיעה בכלי הדם העורקיים מובילה להפרעה בזרימת הדם לפריפריה, והאיזורים המרוחקים ביותר בגוף (כפות הרגליים והשוקיים) הם הנפגעים הראשונים. ההפרעה בזרימת הדם מקטינה את אספקת החמצן לעור, ולכן קיימת הפחתה בתשעורת באזורים אלה. מחלת כלי דם זו היא הסיבה לסיבוך השכיח של רגל סוכרתית, בו פצע בכף הרגל לא מחלים, ומחמיר כתוצאה מפגיעה באספקת הדם והחמצן לאזור. רגל סוכרתית היא הסיבה המובילה במקרים החמורים לכריתה של חלק מהגפה. כפי שציינת, הנושא האסתטי, הוא משני, אם כי הוא יכול להפריע מאוד. אם יש חשד לפגיעה בזרימת הדם לרגליים יש לאבחן זאת ולעקוב או לטפל במידת הצורך. כבר בבדיקה הגופנית ניתן לקבל רמז להפרעה בזרימת הדם, למשל על ידי בדיקת הדופק בכף הרגל ובקרסול. בדיקת המעבדה הטובה ביותר היא בדיקת דופלר של עורקי הרגליים, המדגימה חסימות או היצרויות ומשווה את הזרימה העורקית בעורקי הרגליים לעורקים אחרים בגוף. אני ממליץ לבצע את הבדיקה ולהמשיך את המעקב. יש סיבות אפשריות אחרות לאובדן השיער מאזורים מסויימים בגוף, החל במחלות עור או תרופות וכלה במחלות הורמונליות. שתי אלו בהחלט יכולות להתאים גם למקרה שלך, אולם הן פחות שכיחות. אם לא תימצא בעיה בזרימת הדם העורקית לרגליים, יש מקום להמשך בירור לכוון חסר טסטוסטרון (שיכול גם להסביר את הבעיה בתפקוד המיני), או הפרעה אנדוקרינית אחרת, וכן התייעצות עם רופא עור. חולי סוכרת סובלים מהפרעות בתפקוד המיני שנגרמים על ידי כמה סיבות שלובות. כלומר, הרבה מאד גורמים הנובעים מהמחלה מובילים להפרעה זו. גורמים פסיכולוגיים, גורמים הורמונליים, גורמים עצביים וגורמים הקשורים לכלי הדם, משפיעים ביחד ומובילים להפרעה בזיקפה. במקרה של חולה סוכרת, ההמלצה היא לפנות למומחה לבעיות בתפקוד המיני, דהיינו לאורולוג המתמחה בתחום. לרופאים אלה יש הניסיון הרב ביותר באבחון וטיפול. הבדיקה אותה עברת בדקה את התפקוד של מערכת העצבים האחראית לזקפה. התהליך העצבי המוביל לזקפה הוא מורכב ביותר. בבדיקה שלך נמצא שקיים נזק עצבי מסויים, אך לא מדובר בפגיעה מלאה המובילה לחוסר עצבוב מלא. עליך לשוב עם תוצאות הבדיקה לרופא המטפל בך אשר ימליץ על המשך הבירור והטיפול. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד