כאבי השתרשות בתרומת ביצית

תודה ענקית על התשובה המהירה.ובכל זאת,אם אכן השרשת העובר אמורה להיות ללא כאבים,מדוע "נולד"המושג כאבי השרשה בקרב מטופלות הפוריות?סליחה על ההתעמקות אבל זה הדבר היחידי שחשתי כשכאמור נקלטתי ולכן נוצר בי החשש שכשכאבים אלו לא מופיעים בנקודת הזמן המתאימה,אזי אין השרשה,כפי שכך קרה לי בכל הפעמים...אודה להתייחסותך .

המון תודות פרופסור אשכזי על כל מסירות הנפש שלך למעננו.רציתי לשאול,היות שאין סיבה נראית לעין שבגללה איני נקלטת ומדובר בשישה נסיונות כושלים של החזרת בלסטוציסטים מתרומה,האם כדאי לבצע איבחון גנטי לעוברים?האם כדאי לנסות ולהחזיר מס גבוהה יותר של עוברים ביום שלוש??ממש מתחילה כבר להתייאש,לא מבינה מדוע זה לא מצליח.זה הצליח רק פעם אחת בניסיון החמישי ומיד לאחר מכן היה דימום והפלה בשבוע חמישי...אשמח לתובנות.המון תודה

לאור העובדה שמדובר בעוברים שמקורם בתרומת ביציות איני רואה כל ערך מוסף באבחון גנטי,יחד עם זאת הכישלון החוזר מחייב בירור רחב היקף של הגורמים האימהיים העלולים להשפיע על כישלון חוזר של טיפולי הפרייה חוץ גופית בין הגורמים: 1. אנטומיה של הרחם: פגמים מולדים ברחם, כגון: רחם מחיצתי או דו קרני או פגמים נרכשים, העלולים להופיע ברבות השנים. כך, למשל: שרירנים תת ריריים, פוליפים, היווצרות הידבקויות ברחם או הצטברות נוזל בחצוצרה, נוכח חסימתה (הידרוסלפינגס) בעקבות פעולות ניתוחיות כירורגיות או דלקת ברחם - כל אלה עלולים לשבש את הליך ההשתרשות של העובר ברחם. זיהוי מצבים אלה נעשה באמצעות צילום רחם (היסטרוסקופיה, אולטרסאונד, לפרוסקופיה או אולטרסאונד תלת מימדי). במרבית המצבים האלה, ניתן לטפל באופן ניתוחי - ולשפר את נתוני הרחם, לקראת השתרשות בעתיד. 2. קרישיות יתר: מצב מולד, העלול לגרום להפרעות בזרימת הדם לרירית הרחם - ובכך להפריע להתפתחות תקינה של הרירית ולפגום בהליך ההשתרשות. מצב זה יכול להיות סיבה אפשרית גם להפלות חוזרות. זיהוי ההפרעה וטיפול הולם עם נוגדי קרישה (קלקסן low- molecular weight heparin (LMWH)) עשוי להיטיב עם הליך ההשתרשות ולהסתיים בהריון מוצלח. לנשים עם תסמונת של נוגדנים כנגד פוספוליפידים (APLA) , מתן סטרואידים ואספירין במינון נמוך עשוי להיות מועיל. תוספת של נוגדי קרישה, החל ממועד ההחזרה נמצא יעיל אף הוא. 3.זיהומים: גורמים זיהומיים שקטים באברי הרבייה, מסוג כלמידיה ומיקופלסמה - יכולים להיות אחראיים לדלקת כרונית ברירית הרחם (המצויה בשיעור של כ-30%) ולמקרים של כישלון חוזר בטיפולי הפריה (זיהום כזה עלול לשבש את הליך ההפריה ולמנוע אותו). 4.רירית הרחם: במהלך המחזור ההורמונלי, רירית הרחם עוברת שינויים מורפולוגיים וביולוגיים, המכשירים אותה לקליטת עובר והשתרשותו (בזמן חלון ההשתרשות, המשתרע על פני מספר ימים). השינויים המורפולוגיים המתחוללים ברירית הרחם ניתנים לזיהוי באמצעות בדיקת אולטרסאונד הנעשית בשלב הפולי קולרי (לפני הביוץ) - לעובי רירית הרחם והמראה המורפולוגי שלה יש קורלציה טובה, לניבוי פוטנציאל ההשתרשות: עובי רירית הרחם המינימלית הרצויה: בין 6-8 מ"מ. לעיתים, במצבים של רירית דקה במיוחד, לאחר פרוצדורות ניתוחיות, נעשים ניסיונות של מתן אסטרוגן במינונים גבוהים (דרך הפה או דרך הווגינה), מתן אספירין, מתן ויאגרה, מרחיבי דם, ויטמין E; ניסיונות נוספים לשיפור ההשתרשות נעשים במתן HCG, לאחר החזרת עוברים במחזור מוקפאים, מתן חומר הקרוי LIF - ציטוקין הנוטל חלק בהליך ההשתרשות (שנוי במחלוקת לגבי יכולתו לשפר את סיכויי ההשתרשות). ישנם ניסיונות לשפר את עיבוי רירית הרחם ויכולת ההשתרשות של הרירית, באמצעות שטיפות חוזרות של הרחם עם חומר הקרוי stimulating factor (G-CSF) granulocyte colony - לפני ההחזרה של העוברים. מספר עבודות מצביעות על האפשרות של גירוי הרחם, באמצעות גרימת פציעה מקומית באמצעות פיפל (קטטר לביצוע ביופסיה מקומית של רירית הרחם): פעולה כזו עשויה, לטענתם, לשפר את סיכויי ההשתרשות. ייתכן כי שחרור מקומי של גורמי גדילה וגורמים המעורבים בהליכים דלקתיים, מסייעים לרירית הרחם בהליך ההשתרשות. בנוסף תנאי הגידול של העוברים: לעיתים תנאי הצמיחה של העובר במעבדה אינם מספקים סביבה ותנאים ראויים לצמיחה תקינה של העובר, שעשוי להתפתח טוב יותר בסביבה טבעית, כמו בהחזרה ישירה לאחר הפרייתו לחצוצרה (העובר). zygote intra fallopian transfer (ZIFT) - לחצוצרה; או גידול העוברים בנוזל תרבית מיוחד, לשלב בלסטוציסט (יום 5 להתפתחות העובר), או החזרה כפולה, או גידול העוברים בנוזל תרבית רקמה החופף לתנאי הגידול, כמו למשל ברקמה של רירית רחם, שנלקחה מהאישה. מצב זה תורם לעובר גורמי גדילה רצויים - ומרחיק חומרים טוקסיים לעובר. גידול העוברים לבלסטוציסטים מאפשר סלקציה טובה יותר של עוברים, שהבשילו לשלב של בלסטוציסט - ומאפשר סינכרוניזציה טובה יותר של רירית הרחם, בהתאמה לחלון ההשתרשות של הרירית. באשר לגורם הזכרהגורם הזכרי: כל המחקרים המדעיים מצביעים על התרומה המכרעת של הזרע בהיווצרות עובר תקין בעל פוטנציאל השתרשות. לפיכך, תא זרע אופטימאלי להפריה צריך להיות עם מבנה גרעין תא הזרע ומערך מיטוכונדריאלי (גופיפי האנרגיה) תקין, כדי למנוע כישלונות חוזרים בטיפולי הפריה חוץ גופית. כיום, קיימות שיטות לזיהוי ואיתור פגמים אלו המשפרות את בחירת הזרע הראוי ביותר להפריה ובכך מעלות את הסיכוי להריון – דבר העשוי להקל על בעיות כלכליות, נפשיות ואישיות, שהן מנת חלקם של זוגות רבים החווים כישלונות חוזרים של טיפולי פוריות. נזקים כאלה ל-DNA של הזרע עלולים להיגרם בהשפעת גורמים סביבתיים ואורח חיים (עישון, זיהום סביבתי, צריכת סמים, השמנת יתר, תרופות, מחלות וזיהומים). פגמים אלו מתאפיינים בחוסר יציבות של שרשראות ה-DNA, וכתוצאה מכך, גורמים ליצירת עוברים פגומים בעלי איכות מורפולוגית ירודה, שיעור הריונות נמוך, שיעור השתרשות נמוך ושיעור הפלות גבוה. בדיקת זרע להלוספרם עשויה לספק מידע לגבי שברים ב-DNA של הזרע

תודה רבה פרופסור,כל המרכיבים שציינת נבדקו וכולם תקינים למעט בדיקת זרע שלטענת הרופא ניראה בסדר,וכנראה שנעשה את הבדיקה בהמלצתך.רציתי לשאול,האם זה שנקלטתי פעם אחת מיתוך שש פעמים תרומה של בלסטו טרי,וגם הפעם הזאת הסתיימה בהפלה ,מראה בכל זאת על בעייתיות בי או סתם על "מזל רע"בהנחה שהכל תקין...יש לציין שיש לי שני ילדים ביולוגיים וההריונות עברו ללא שום בעיה וללא צורך בהפרייה.האם לדעתך להמשיך בנסיונות?האם זה נפוץ בתרומה שלפעמים זה לוקח מספר נסיונות גם ללא בעיה ממשית?פשוט ניראה לי מוגזם אצלי.ושוה המון תודה.הערכתי הרבה אליך.