דחוף תעזרו לי

שלום לך אני מבינה את הדאגה שלך אני יודעת שיש אנשים שהתנהגותם משתנה בגלל הכדורים, תתקשרי לפסיאטר ותסבירו לו את המצב אם את חושבת שהיא לא אחראית למעשיה... זה שהיא בת 26 זה לא אומר שהיא לא באחריותך אם היא מסכנת את עצמה, במצב הזה האפוטרופוס הוא שמחליט... אבל בשביל כל זה את צריכה פסיכיאטר... אם לא תקבלי מענה שם תצרי קשר עם רופא המשפחה... אני לא חושבת שאישפוז זה פתרון כי לי זה רק החמיר את המצב אבל אני ממש מבקשת ממך לא לוותר... אני גם דחפתי ממני את ההורים וכעסתי עליהם ומה לא עד היום לפעמים, אבל זה היה טוב לדעת שבכל זאת הם לא מוותרים עלי גם כשאני דוחפת אותם... זה נראה כאילו היא לא רוצה את העזרה שלך אבל היא כן צריכה שלא תוותרי עליה ולדעת שאת שם לא משנה מה... זה כמו מבחן להורים לפעמים... אבל גם לא לדחוק בה יותר מדי כי זה גם מעצבן ואז מתחילים לעשות דווקא ומסתגרים יותר... ההורים שלי עברו איתי המון באמת המון, אבל הם עדיין שם... אני לא מדברת איתם על דברים אישיים ומבחוץ זה נראה כאילו הכל בסדר אבל כשאני מתנהגת כמו חלאה איתם זה כי באמת מאוד מאוד קשה לי ולא טוב לי שאני מתחילה לבעוט בכל מי שסביבי... ההתנהגות הזאת מראה שמשהו ממש מפריע לה, התפרצויות זעם הם סימן להרבה דברים... אצלי זה היה בגלל הרבה דברים ובעיקר דיכאון ושפשוט נמאס לי שהם חושבים שהכל "בסדר"... אם כבר להתנהג שהכל בסדר כאשר הכל לא בסדר זה יותר מסוכן מלהראות שהכל לא בסדר... אני הפניתי את הכעס כלפי עצמי, פגעתי בעצמי המון במשך שנים, ניסיתי להתאבד מיליון פעם ומה לא, אבל הם פשוט לא ידעו כי מבחוץ "הכל בסדר" סיימתי את הלימודים בהצטיינות יתירה וכו' עד שפשוט כבר לא היה אפשר יותר... גססתי פיזית בגלל כל מה שעשיתי אבל היום אני רק מתה נפשית... אני לא רוצה להפחיד אותך אבל זה גיל מאוד משמעותי וחשוב, זה השלב שמתחילים לחיות בעצם כאינדיווידואלים זה לפחות ככה אמור להיות... אני בשלב הזה בחיים, אני כמעט בגיל של בתך, אבל אני הייתי שם ואני חוזרת לשם לפעמים אבל אני יודעת שיש לי את ההורים שלי, כולם התרחקו ממני ורק הם דבקו בי ותמיד פה, לא משנה כמה הם מעיקים ומעצבנים לפעמים אבל הם שם... פשוט מה שאנחנו עושים זה לשרוד יום יום, לא חושבים הרבה קדימה, כל יום שאני שורדת ועודני בחיים זה בונוס בשבילהם... נכון שמצידי אני לא הייתי חושבת פעמיים ומתאבדת אבל בשבילם אני מחזיקה מעמד... הכי חשוב לא להתייאש... וזה בסדר לבכות, תתארי לעצמך אם לא הייתה לנו את האפשרות הזאת כמה זה היה נורא... אני מחזקת את ידייך ומאמינה בך כי אני יודעת שאכפת לך באמת ושלא תוותרי... תפני לכל מי שאפשאר... אני אומנם "צעירה" אבל כל מה שעברתי מלמד המון וגרם לי לגבש תמונה של מהצד שבאמת מבין ולא מהצד שלמד מהספר על הדברים...

אני רואה את בתי מדרדרת לאט לאט ואני יכולה לעשות כלום ידיי קשורות ,אני כבר לא יודעת איך להתנהג אתמול בלילה היא ברחה ממני לחבר שהיא לא רוצה אותו היא לא רוצה בכלל לדבר איתי מקללת אותי שאני ימות שאני ילך לאישפוז ואני אישה משכילה בעלת עמדה וכיום כמו שבר כלי מול בתי היא מסתובבת כל היום אני לא יודעת איפה היא אני פוחדת שיקרה לה משהו חיי אינם חיים ואני בטוחה שהכדורים גרמו לה לכל זה לפני כן היא היתה החברה הכי טובה שלי ובעוד שבועיים יש לה תור לפסיכיאטר והיא לא רוצה שאני יבוא וחוץ מזה אני נגד כל הכדורים האלה ואני לא רוצה שהיא תתן לה כדורים אחרים כדי לסמם אותה לא יודעת למי לפנות ?מי יעזור לי רק אני יודעת מה קורה עם בתי.. רק אני מוציא ה מילה מפי היא משתיקה אותי ואומרת לי שאני ימות כמה אפשר לשמוע את זה

שלום לך אני קטונתי מלהבין איך אימא מרגישה במצבך... הלוואי אם היה ביכולתי לעשות משהו... חשבת אולי להתקשר לער"ן (עזרה ראשונה נפשית)? יכול להיות שיש להם הצעה ואם לא אז אפילו רק בשביל שאת תקבלי אוזן קשבת, הם שם ומאוד קשה לעבור את הדברים האלה לבד... המספר שלהם הוא 1201 הם זמינים 24 שעות חשוב לי להסביר שכשאני אומרת לך לא לוותר זה לא אומר שאסור להישבר לפעמים מה שחשוב זה ללמוד לקום וזה קשה מאוד לעשות את זה לבד... תאמיני בעצמך ובאינטואיציות האימהיות שלך, אני יודעת ששינוי באישיות עלול לנבוע מהתרופות, הייתי עדה לזה לצערי, אבל אל תשללי טיפול תרופתי לגמרי, אולי זה באמת מיותר אבל צריך לזכור שגם יכול להיות שלא... מה שלי יותר עזר זה הטיפול הפסיכולוגי... הכי חשוב תמצאי פסיכיאטר/ית טוב/ה כי אם נופלים על מישהו לא טוב אתה בבעיה, אני טופלתי כבר על ידי שישה שהיו על הפנים עד שהגעתי לרופא שאני אצלו עכשיו שהוא באמת נשמה ומקשיב לשם שינוי ומנסה לתת כמה שפחות כדורים... יש המון פסיכיאטרים ותמיד אפשר לקבל עוד חוות דעת... מקווה לטוב

כלפיה ותמצאי את הסעבה מדוע היא כועסת עליך. החינה חייבת להיות תוך כדי מודעות לאופי שלך ולהתנהלות שלך מרגע שהיא אובחנה בפעם הראשונה. האם עודדת אותה להשתמש בכדורים? אולי לראייתה האשמה למצב שלה היא בך. לעניות דעתי ראשית חייבת להעביר לה מסר ברור שאת אוהבת אותה ואת לצידה בכל מה שתעשה.שיתכן שעשית טעויות בהחלטות ובהתנהגות כלפיה אבל המטרה שלך היא לתקן ולשם כך את צריכה שהיא תסביר לך על מה היא כועסת. בהחלט יתכן שהיא היא הגיעה למסקנה שאם היא תשמע בקולך כפי ששמעה בהתחלה היא רק תידרדר עוד. כי בסכ"ה ממצב שאינה יכולה לבלוע משהו הבאת אותה לידי טיפול פסיכיאטרי שבטח השמין אותה, הדביק אותה בסטיגמה,הגביר אצלה את התאוות.... אם כך היא חושבת, גם אני הייתי שונא אותך וזה לא משנה אם את אישה מכובדת ומלומדת לראייתה את חרא אימא. היא לא מרגישה את הכאב שאת מוציאה כאן ולא מכירה אותו. תכירי לה אותו, תבהירי לה שלא משנה מה השכנים או החברה חושבת את אוהבת וגאה בה כל זמן.

מי אתה

שלא עשה שום דבר מכוון להגיע למצב שלו

מה זאת אומרת איך הגעת למצב הזה?

אבל אני לא נושא השיחה

מחכה לתשובה

לאמא שלום, התיאור שלך הוא כאילו הפקסאט גרם לבתך לעבור ממצב חרדתי דיכאוני למצב היפומאני/מאני. הכוונה למצב בו יש פעילות יתר, בזבוז כספים, פעילות מינית מוגברת, רוגזנות וכו'. לעיתים הפסקת הכדור שגרם לכך מספיקה אך לעיתים יש צורך לתת טיפול נוגד מאניה. מאחר ובמצב מאני חולה יכול להתארגן למשך חצי שעה של בדיקה ולשטות במטפל חשוב שתיצרי קשר עם הפסיכיאטר המטפל בה ותודיעי לו על המצב. יתרה מכך, חשוב להתריע בפני הפסיכיאטר או המרפאה שהיא עברה למצב הזה. לחילופין פתרון נוסף הוא לפנות לרופא המשפחה ולבקש את עזרתו. הנכון הוא שבגיל 26 אינך האפוטרופוס שלה ואינך יכולה להכריח אותה שתהיי בבדיקה. מצד שני, במצב זה היא איננה מאוזנת ואיננה אחראית למעשיה ולכן כן חשוב שאת תפעלי בין אם על ידי פניה לפסיכיאטר המחוזי באמצעות רופא המשפחה לבקשה לבדיקה כפויה ובין אם על ידי פניה ישירה לפסיכיאטר המטפל בה. חשוב שתדעי שכגודל המאניה כך גודל הדיכאון אחר כך והמעבר יכול לקרות באופן לא צפוי. נכון אמרה האנונימית שמידת התנגדותה וכעסה של הבת כרגע איננה רלוונטית והידיעה שאת שם מאוד חשובה. בברכה, דר' קרני רובין

לאנונימית שלום, מאוד התפעלתי מתשובתך ומהתובנה שאת מגלה. צר לי שאת רק שורדת ונשמעת כאילו את כיום בדיכאון. אני סבורה שכיום כמעט ולא קיים מצב דיכאוני שלא ניתן בסופו של דבר לעזור בו. החשוב הוא, שגם המטפל כמו ההורה לא ירים ידיים ושהמטופל ידע זאת. אני מחזקת את ידייך שתמצאי פתרון מעבר ללשרוד יום יום. בברכה, דר' קרני רובין

דוקטור שלום נראה לי שנתת תשובה לאנונימית ולא לי

האם כדורי פקסאט גורמים למחלת נפש מניה דיפרסיה לאחר ואם כן למה פסיכיאטר לא מיידע את המטופל לפני שהוא רושם לו כדורים אנטי דיכאוניים??...

ואם היא לא תרצה לקבל כדורים אחרים מה קורה אז? ידוע לי שכדורי לטיפול במניה גורמים להרבה בעיות רפואיות מוכחות וכן לתופעות לוואי קשות

לאמא שלום, ראשית סליחה על משך הזמן עד שאני עונה לך, הייתי בחופש וכשחזרתי הסתבר שאין לי אינטרנט. אשר לשאלתך, פסיכיאטר אמור לברר האם יש במשפחה מחלה כמו דיכאון או כמו מאניה. במידה ויש סיפור של מאניה, מזהירים את החולה שבמידה והוא יתחיל להיות היפראקטיבי או יפסיק לישון עליו לדווח על כך מיד. בנוסף, בודקים את החולה לפחות פעם ב- 7-10 ימים. במידה ואין סיפור משפחתי, לפחות אני מבקשת שיחזרו אליי לבדיקה לאחר שבוע ולאחר שבועיים ושיודיעו לי אם יש שינוי מהסוג האמור. קשה לדעת היום במצבה של בתך האם כן הנחו אותה או לא. מכל מקום, בשל מצבה נראה לי שעליך ליידע את הפסיכיאטר לגבי מצבה. בברכה, דר' קרני רובין

לאמא שלום, ככלל, חולה מסוג זה אשר המאניה פורצת על רקע כדורים נוגדי דיכאון נותנים כנגד הדיכאון למיקטל במינון נמוך (75-100 מ"ג) ולעיתים צריך להוסיף כמות קטנה של כדור אנטיפסיכוטי\מאני. כמובן יש מייצבים אחרים ונכון לכל כדור יש תופעות לוואי אך שוקלים את המחיר כנגד התועלת. כל עוד חולה אינו מסכן את עצמו או את הסביבה, אאז אין דרך לאלץ אותו לקבל טיפול. במידה והחולה גולש למצב שבו הוא מסכן את עצמו או את הסביבה אז אין ברירה אלא לאשפזו בניגוד לרצונו. בברכה, דר' קרני רובין

תודה על התשובה הלכתי לבד לפסיאטרית שלה וסיפרתי לה על הסבל שלי ושלה היא בקושי התייחסה אליי ואמרה שתדבר עם הבת שלי המצב הוא שאני חסרת אונים אני לא ישנה בלילות וכל הזמן הראש שלי במחשבות מה יהיה עם הבת שלי זה נפל עליי כמו רעם ביום בהיר אני לא יודעת למי לפנות ?. כל הזמן היא רבה עם כולם אני לא מסוגלת שהיא בבית היא בלתי נסבלת אני לא מאמינה שככה היא השתנהתה

sl888y5@yahoo.com

לאמא שלום, כל הכבוד שהלכת לפסיכיאטרית. צר לי שהיא לא התייחסה אלייך. הייתי ממליצה כי תבקשי שיחה עם מנהל המרפאה. בנוסף, באפשרותך לפנות לרופא המשפחה כדי שיתערב או במרפאה או יבקש מהפסיכיאטר המחוזי בדיקה פסיכיאטרית כפויה. איני יכולה אלא לציין שהתגובה של הפסיכיאטרית, שהיא תשוחח עם הילדה ולא שהיא תבדוק אותה תמוהה. חולה במצב מאני מסוגל להתארגן לחצי שעה של שיחה במידה ולא לוחצים על הנקודות הרגישות שלו. במידה ולא ייצא דבר מה"שיחה" של הפסיכיאטרית עם הבת, אני ממליצה שתפעלי באחת משתי הדרכים שציינתי. ברצוני רק להדגיש שלא מדובר בשינוי של הילדה, אלא בהפרעה מאנית. במידה והיא תאוזן, היא תחזור לעצמה. אני מחזקת את ידייך. בברכה, דר' קרני רובין

הבת שלי נמצאת כעת בהשלמת בגרויות ויש לה מבחן עוד 3 שבועות אז אני חושבת אם היא תקבל כדורים אחרים אז איך היא תעשה את המבחן אין לי מושג איך הכדורים ישפיעו עליה

את באמת בכיוון הנכון לאבד את הבת שלך לכל החיים. דר'- אני מעלה את התגובה שלך לעיתונות..בלי כל בדיקה של הילדה את כבר איבחנת את הילדה ,על סמך הדברים של האימא, לעומת זאת הנך מתרעמת על כך הרופאה פסיכיאטרית בדקה!!! את הילדה, פנים מול פנים, ואני אומר בדקה , בטח היא מדדה לה לחץ דם ודופק,אחרת מה ההבדל בין בדיקה לבין לדבר? תתביישי לך, ע"י העיצה שלך את גורמת לשנאה!!!! של הבת את האימא...ואם כבר אני הייתי בודק את האימא! בפוסטים קודמים היא תיארה מצב קטסטרופלי שאת איבחנת אותו כמניה ופתאום האמא מודאגת על מבחן שיש לבת בעוד שלושה שבועות, פתאום המצב כבר לא כל כך קטסטרופלי אז אני מציע שתשני את האבחנה שלך..חוצפנית.מי את שתשחקי במערכות יחסים בין בת לאם!ועו דרך האינטרנט....הפוסט הזה נשמר אצלי במחשב .באם את לא עוזבת את ניהול הפורום, כל התכתובת עוברת לעיתונות בתפוצת מייל. את הדוגמא שהאקדמיה אינה ערובה לא לידע ולא לחוכמה.

בבקשה לא להסתחף יותר מדי ולהטיח דברים קשים ברופאה שבאה לייעץ לי המצב הוא באמת קטסטרופלי אבל יחד עם זאת בתי גם לומדת ולפי מה שקראתי באינטרנט לא צריכים לאמר לי שהבת שלי במניה אני רואה זאת לפינ כל המאפיינים אחד לאחד אני יודעת שלצערי היא צריכה כדורים ואני מדחיקה זאת קשה לי להשלים נפשית שנפלה עליי כזאת מכה משמיים ואני יודעת שהכדורים גורמים לתופעות לוואי קשות מדי שיכולות לפגוע לה בלימודים אני מקבלת את דברי הדוקטור ואני חושבת שהיא צודקת יש דברים שהם מעבר שאיני רוצה לאמר אותם פה אני נמצאת במצב חוסר אונים מתמודדת לבד עם הקשיים ואין לי למי לפנות

הייתי נוקט בכל המניפולציות שהפסיכיאטרת הזאת מציעה בכדי לאשפז אותך בכדי שלא תעשי יותר נזקים לילדים שלי מעבר למה שעשית. חבלשאין לי דשרך להגיע לבת שלך להזהיר אותה שתברח ממך כמו מאש..יש את בית השאנטי ביפו .צר לי להגיד את זה אבל הבת שלך לא מעניינת אותך..הכל שקרים..הדאגה היא רק לכבוד שלך ..יש שני דברים שנפגעי נפש שונאים זה את ההורים ואת הפסיכיאטרים ומי שיעקוב אחרי הפוסטים שלך והתשובות של הפסיכיאטרית יבין מייד למה. צבועה

לדעתי הטיפול בילדה לוקה בחסר ויש מייד לדווח על כך. אנא פרסמי את שמה של הפסיכיאטרית המטפלת למען יזהרו ממנה גם הבאים.

ץץץץ

יש לי הרבה דברים לאמר על ההתנהלות המסאבית של כל הפסיכיאטרים במדינה אבל זה לא המקום המתאים אם אני צריכה לקחת את הבת שלי לפסיכיאטר שדורש ממני 1000 ויותר על כמה דקות .. שאין לי את הסכומים האלה אז יש לי בעיה עם זה הבת שלי קיבלה כדורי פקסאט מרופא פסיכיאטר שהובילו אותה למחלת נפש ולטרוף ואם יכולתי לתבוע את הרופא הזה הייתי עושה זאת כשנותנים כדורים צריך לאמר את כל הסיכונים בכך האחריות היא על הרופא עצמו שרושם את המרשמים של הכדורים. אין לי איך לעזור לבת שלי אני לא יודעת מה לעשות ואני לא מאחלת לאף הורה להיות במצבי עכשיו

למה את חושבת שללכת לרופא מוריד ממך את האחריות, זאת האחריות שלך לבדוק את תופעות הלוואי של כל כדור שניתן לה, להבדיל בין תופעות לוואי נפוצות ואילו לא.אילו תפועות לוואי מקובלות ונסבלות ואילו לא. יש המון שיקולים שיש לקחת בבחירת כדור, בוחרים כדור גם לפי התאמה לאופי המטופל דבר שלא נעשה כמעט בפסיכיאטריה...כגון, מטופל שועשה הרבה ספורט ואוכל תזונה בריאה אפשר לבחור בכדור שגורם להשמנה באם הוא מייצב אותה טוב וכך בבחירת כל כדור..יש כדורים שמרדימים מוקדם וזה מתאים לאנשים מבוגרים שללכת לישון ב 9 זה סביר וכדו'. לדוגמא, הכדור שאני נוטל גורם לי לחרדות..תופעת לוואי שהזהירו אותי ממנה, היום שאני נתקל בתופעה אני לא מתרגש, ב"ה יש שליטה על החרדות. זאת עבודה , את יכולה לעצל בכל הקשור בך אך לא בביתך היא תלויה בך. יש לך מזל שלא בך מדובר אלא בבת שלך אחרת הייתי משאיר אותך לסבול.

שי נראה שיש לך הרבה תרעומת עליי משום מה אבל אני רוצה לספר לך שאני בעצמי עברתי כמה משברים בחיים שלי ולא הלכתי אף פעם לפסיכולוג ולא לקחתי בחיים שלי כדורים והרמתי את עצמי מהרצפה בכוחותיי שלי בלבד אני דוגלת במשפט אם אין אני לי מי לי וכך היה אבל אני רוצה אולי להבהיר לך משהו בתי שנתיים היתה בחרדה של אוכל היא פחדה לאכול היא פחדה שתחנק מהאוכל היא היתה מרזה כל הזמן היינו בכל הבדיקות שבעולם ואם היא לא היתה מרמזה מיום ליום לא היינו מתחילים עם הכדורים האלה ,,,,,הכדורים היו המוצא האחרון למצבה והסתבר שבגלל הכדרורים היא הדרדרה

"גדעון גלאון קושר את סיפור הטיפול והשיקום שלו לאהבה. כוונתו גם לאהבה המוענקת על ידי חברים או על ידי משפחת המוצא, אהבה שאין להקל ראש בה, אבל בעיקר לאהבה של בן או בת זוג." מכאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4367631,00.html

לאמא שלום, השאלה היא האם הילדה מסוגלת ללמוד במצבה הנפשי הנוכחי. אם כן, אז הייתי מחכה עוד. אם בלאו הכי היא איננה מסוגלת ללמוד אז יש מקום להביא אותה לבדיקה באופן דחוף. במידה ותרצי אנא פני אליי טלפונית לטלפון הנייד 0503242021. במידה ולא אענה אנא השאירי הודעה. עוזר אם לי אם מתקשרים מהמס' אליו רוצים שאחזור. ניתן לשלוח גם SMS. בברכה, דר' קרני רובין

אתה נוזף ברופאה שמחליטה בלי לראות את הילד, ואתה בעצמך כבר שפטת את האמא ויודע הכל. מה אתה מקשקש? אין גבול לתופעות לוואי, תמיד אפשרי שיהיו תופעות לוואי, כן גם אצל הרופא שאתה המלצת עליו. אם הוא היה קוסם שמגלה את אמריקה כנראה היינו שומעים עליו בלי ההמלצה שלך. נפלא שאתה מטפל בעצמך, אבל זה לא הופך אותך למומחה. נכון שהפסיכיאטריה קצת מזייפת בהרבה דברים ובכל זאת קצת כבוד, היא גם הצילה הרבה אנשים.

יום טוב