ציפרלקס

למשה שלום, לא ברור לי האם הפרעת החרדה השתפרה בעקבות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי? בעיקרון, הייתי פונה לפסיכיאטר ומבקשת שיחליף את הטיפול מאחר ואינך מגיב אליו. אשר לשכחה של הכדור אתמול בערב, זה יכול לעשות תופעות לוואי אך כנראה שלא עשה. לעומת זאת, הפסקת הטיפול בכדור זה, רצוי שתעשה בהדרגה בכדי למנוע תופעות גמילה. בברכה, דר' קרני רובין

בהמשך לתגובתך רציתי לומר כי מתחילת ההפרעה עד כה בהחלט יש שיפור לא יודע אם זה בזכות הכדור אבל יש! אך עדיין לא 100% ומקבל מידי פעם התקפים לא פשוטים וברוב הזמן ביום יום אני עייף ויש לי מיגרנות. שאלה נוספת שרציתי לשאול אם אפשר לשתות אלכוהול בזמן נטילת הציפרלקס?

למשה שלום, 1. ניתן להוסיף כמתגבר אביליפיי (אריפליי) 2.5 מ"ג בערב לפני השינה בתחילה יחד עם לוריבן 1 מ"ג. 2. במידה וזה לא עוזר לאחר כשבוע-שבועיים ניתן להחליף את הכדור. במקרה כזה הייתי עוברת לסימבלתה ומעלה את המינון בהדרגה ל 90-120 מ"ג. 3. לגבי האלכוהול, ניתן לשתות כוסית ולא כמויות מופרזות. בברכה, דר' קרני רובין

תודה ד"ר בהמשך לתגובתך האם הכדורים האלה יכולים להזיק?או שוב לעבור תופעות לוואי קשות?(אני כעיקרון נגד כדורים אבל נכנעתי לציפרלקס אחרי שהייתי אובד עצות ובסבל נוראי). ולגבי השאלה השנייה אני לא שותה אלכוהול מלבד בירה. האם בקבוק בירה ביום זה כמות סבירה? והאם צריך לשתות במרחק סביר מנטילת הכדור?

למשה שלום, 1. הכדורים אינם מסוכנים 2. מאחר ואינך בתול לכדורים, סביר להניח שתופעות הלוואי יהיו זניחות. 3. פחית בירה זה סביר, אך אסור לקחת עם זה בנזודיאזפינים (לוריבן, קסנגיס, קלונקס וכו'), יש לעשות רווח של 8-12 שעות. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר מלבד העייפות והישנוניות התמידית יש ימים ושעות שאני מרגיש תקוע זאת אומרת שהראש שלי תפוס שאני בהשפעה וזה גורם לי למחשבות לא טובות שאני לא יצא מהמצב שאליו נקלעתי ומצד שני אני מפחד להתעסק עם כל מיני כדורים פסיכאטרים. כל המצב הזה גורם לי לפחד עצום ומעלה לי את רמת החרדה ופוגע לי בתיפקוד ובאופטמיות. האם יש דרך לצאת מהמצב הזה?

משה אני באותו מצב,יש לי חרדה רק מלקחת את הכדור..ואם אני לא לוקח אז אני בדיכאון קשה..ועם הכדור אין כלכך שיפור אפילו עושה אותי עצבני והכי מפחיד אותי שהחרדה שלי מסמים ואני מכניס לעצמי עוד סמים מיום ליום מרגיש יותר רע התחלתי לפני שבועיים

יוסי תודה על השיתוף! איזה כדורים אתה נוטל? ושבועיים זו תקופה קצרה אני עם כל הקושי אני בחור צעיר ומאמין שמתישהו אחזור לחיי עם כל הפחד והסבל. וממה בדיוק אתה סובל לפי האבחנה?

משה אני בן 25 ומאוד חלש באופי בגלל זה אני מפחד,הפסיכיאטר אמר התקף חרדה ודיכאון זה אחרי עישון סמים לא תפסתי את המציאות שבוע וזה נמשך חודשיים דיכאון קשה וחרדה אבל לי זה נראה משהו יותר קשה אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאת במילים..אני כבר חודשיים באותו מצב בבית לא מסוגל לעשות כלום סוג של הלם משהו בעיניים מרגיש לי מוזר,אתה חושב שהציפרלקס יעזור? איך הוא משפיע עלייך בנתיים? אני כבר מיואש..

אתה יכול להשאיר ווטסאפ אם באלך נעדכן אחד את השני על המצב..

יוסי מה שאתה חווה זו תופעת לוואי מחורבנת של חרדה קשה. קוראים לה דה ראליזציה:אתה מרגיש מרחף,לא מחובר למציאות,כאילו אתה בתוך אקווריום, אתה מאחורי וילון,זה גורם לבלבול,לסנוור לבעיות בזיכרון. דה פרסונליזציה זה בפאן האישי. אתה מסתכל על עצמך במראה, יודע שזה אתה אבל מרגיש לא מחובר למה שאתה רואה. אתה כאילו הולך על רגליים לא שלך. זה סבל איום ונורט. אני חווה את זה כבר ארבע שנים. זה הרבה יותר קשה להתמודדות מהתקפי חרדה. כמובן שזה גורר חרדות. כדי להיפטר מההרגשה הזו צריכים להיפטר מהחרדה, מה גם שעצם תחושת הניתוק יוצרת חרדה ונכנסים למעגל סגור ונורא. אם יתמזל מזלך טיפול תרופתי נכון יעזור לך. אני עוד לא מצאתי. בקיצור גיהנום.

רונית זאת הרגשה נוראית ,לפני המעשה הרגשתי קצת בדיכאון ולא מוצא את עצמי,אבל הייתי חי טוב ואין לי סיבה בעולם להיות בדיכאון,אבל ההרגשה שהכל מוזר עם התקפי חרדה קשים בהתחלה גמרו אותי.הציפרלקס לא ממש עוזר עושה אותי בעיקר עצבני עדיין אני מרגיש מוזר..יש לך פתרון לבעיה הארורה הזאת?

גם שאני מסתכל במראה אני מרגיש מוזר לעצמי וכל מה שאני עושה מוזר לי אני מרגיש ששכחתי מזה לחיות,הרסתי לעצמי את החיים בשניה..את חושבת שהציפרלקס יעזור? אני כבר חודשיים לא מוצא את עצמי

יוסי,אני לא יודעת אם ציפרלקס יעזור לך. תצטרך לתת לזה צ'אנס,אני אישית לא ניסיתי ציפרלקס,ניסיתי לוסטרל ויפאקס וסטמבלטה שלא עזרו. אבל כל עניין לגופו,אני מכירה את התחושות,הן איומות,אני סוחבת אותן 4 שנים. הייתי נותנת הכל כדי לקבל את עצמי בחזרה. עברתי כבר 2 פסיכיאטרים שנחשבים לטובים שלא הצליחו לעזור לי. כעת עושה שיעורי בית למצוא את השלישי.טיפים אני יכולה לתת לך הם: כשתחושת הניתוק מתגברת תיכנס להתרחץ. או תיקח חתיכת קרח ותאגרף אותה חזק ביד. אתה לא תשתגע. חשוב שתזכור לא משתגעים מדה ראליזציה ודה פרסונליזציה.לא יקרה לך כלום. חוץ מהסל. תיצמד לפסיכיאטר טוב,תהטה קשוב,ומצד שני דעתן. כי לא כל מה שהם אומרים הוא תורה מסיני. תזכור שהגוף והנפש הם שלך. עצה נוספת, אל תקרא באינטרנט. זה מגביר חרדה וכל האינפורמציה בדרך כלל קטסטרוםאלית.

הבעיה שלי שקראתי באינטרנט בהתחלה כי עוד היה לי כוח לצאת מיזה וחשבתי שאני יצליח אז משכתי את עצמי המון זמן אבל כמה שהייתי ישן הייתי קם יותר עייף ולחצים מטורפים בכל הגוף לא הבנתי מה קורה לי עד שהלכתי לפסיכיאטר בהתחלה הביא לי קלונקס זה הרגיע אותי אבל התחושה המוזרה לא עברה,עכשיו עברתי לציפרלקס לפי מה שאני מרגיש אני גמור כי כאילו שכחתי את החיים..הייתי גם מאוד משועמם לפני ומבולבל..ואם את רוצה יש לי פסיכיאטר מצויין!

יש לי עוד בעיה רצינית שאני היפוכונדר תמיד חושב שיש לי הכל בהתחלה חשבתי שיש לי סכיזופרניה והתחלתי לדמיין דברים במחשבות אז נכנסתי יותר לחרדה אבל הפסיכיאטר הצליח להרגיע אותי שאין לי..לפני מה שקרה לי הייתי שוכב עם בחורה נגיד עם קונדום והייתי בטוח שהדבקתי באיידס הולך לעשות בדיקות גם שהיה יוצא שאין לי כלום הייתי חושב שהבדיקה לא טובה,ככה שאני בבעיה רצינית..אפילו אם יבוא יום שאני ירגיש טוב אני עדיין לא יאמין

לרונית שלום, לא יכולתי לכתוב את הדברים יותר טוב ממך. כל הכבוד ובמיוחד עצתך נגד האינטרניטיס. האם אצלך זה התחיל מטראומה כלשהי? ייתכן וחשוב לעבוד איתך על החרדות עם EMDR בכדי להוריד את מפלס החרדה. בברכה, דר' קרני רובין

למשה שלום, מאחר והיה שיפור על 10 מ"ג אני צופה שעכשיו שעלית ל20 מ"ג יחול שיפור נוסף תוך שבוע-שבועיים. כל שינוי מינון יכול להחריף את המצב לזמן קצר ואחר כך להביא לשיפור. השיפור אינו תלוי באמונה או באופטימיות שלך ולא בפחדים שלך. במידה והכדור עוזר, הוא יעזור למרות ועל אף. פשוט צריך לתת לזה מספיק זמן. בברכה, דר' קרני רובין

ליוסי שלום, השיפור כפי שכתבתי למשה אינו תלוי באמונה שלך ובפחד שלך מהכדורים. שבועיים זה זמן קצר מדי מכדי לקבל תגובה חיובית ולכן אין מה להתייאש. בברכה, דר' קרני רובין

משה איך אתה מרגיש?

ד"ר קרני,בעברי טראומות, יתמות מאב מגיל 3, חצי שנה אחרי אחותי הבכורה נהרגה בתאונת פגע וברח כשחזרה הביתה מהטירונות,מהסיפורים שימשה לי כאם שנייה, אחרי הטרגדיות אמי קידשה את המוות והזניחה אותי רגשית, אני הצעירה,אחיי היו בוגרים.תוסיפי לזה גירושין קשים וכואבים שאני לא מאחלת לאך אחת שעברתי לפני 10 שנים. ונשארתי לגדל לבד תינוקת ו 2 פעוטות. גדלו שלושת המקסימים,הם מאושרים ובריאים, כי מעולם ועד עצם היום הזה לא נתתי להם להרגיש שהגירושין פגעו בנו כמשפחה וכמובן שבהרבה כוח הם לא חשופים למצבי הנפשי. וזה כשלעצמו מוסיף מוסיף התמודדות להתמודדות. כך שהעומס גדול. לשאלתך ניסיתי emdr זה לא הוכיח עצמו. כרגע ללא טיפול תרופתי. נתמכת בלוריואן תרופה שהיא לא פתרון ושוב מחפשת פסיכיאטר. אחרי שלושה במהלך 4 שנים. שלא הצליחו לייצב אותי עם לוסטרל, ויפאקס,וסימבלטה. כאשר יש מוטיב שחזר על עצמו בשלושת התרופות,מינון נמוך לא מספיק מינון גבוה מאוד מחמיר את הסימפטומים ועם כל הסבל לקחתי כל טיפול לתקופת זמן מקסימאלית. אז כן ד"ר קרני. אני אם כל הטראומות. ו4 שנים זה יותר מידי זמן. זה נשגב מבינתי, אנשים עם מאניה דיפרסיה או סכיזופרניה, מצליחים להגיע לאיזון. ואני לא? למה? הלוואי שהיית קרובה אליי גיאוגרפית. אני מהצפון, קיבלתי המלצה על פרופסור קליין מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ברמבם. העניין הוא גם כלכלי. הוא גובה לא מעט. אז כרגע ממשיכה לבדוק ולחקור. למזלי. הלוריוואן עוזר לי ואני מצליחה לתפקד. אבל שוב, זה לא פתרון.

אני גם אחרי חרדה ודיכאון לא מצליח להתחבר לעצמי עם ציפרלקס גם לא עוזר,אני מרגיש זומבי מכונה החלומות נראים יותר אמיתיים אין כוח וחשק לכלום

היי אז ככה אני כבר בגיל 25 סובל מדיכאון מלידה דיכאון וקצת חרדות אי אפשר לצאת מזה אי אפשר לרכוש השכלה אי אפשר לעבוד תרופות שהשמינו אותי פגעו לי בדימוי עצמי בנוסף לחשק המיני שהם דיכאו.. לא יודע מה לעשות כבר כמה שנים אני שוקל המתת חסד אבל אין לי איך לממן את זה ויש עורך דין בארץ שיכול לתת הפניה זה לא בעיה

היי רועי. כמובן שכל עניין לגופו. אשתף אותך בתחושותיי, זה יעזור לך להבין שאתה לא לבד. דה ראליזציה וגה פרסונליזציה הם למעשה מנגנוני הגנה מפני חרדה קשה. ניתוק. על מנת שלא נצטרך להתמודד עם החרדה/נטראומה. על פניו זה נשמע יופי. אך הסבל הוא קשה מנשוא.דה ראליזציה היא תחושת ניתוק מהמציאות, כאילו אתה נמצא בתוך אקווריום. אתה לא באמת חש את המציאות, כאילו העולם שלך מתנהל מאחורי וילון,הסביבה הקרובה שלך כמו הבית, החדר,נראים מוזרים ולא שייכים. דה פרסונליזציה זה בפאן האישי. אתה מתסכל במראה, אתה יודע שזה אתה, אבל אתה לא מחובר למה שאתה רואה, אתה מרגיש כאילו אתה הולך על רגליים שהם לא שלך. התחושות הן קשות ואתה בטוח שאת משתגע או כבר משוגע. חוסר ריכוז, סינוור, בעיות זיכרון לטווח קצר ונטייה לנתח דברים מה שאתה לא עושה במצב רגיל. רועי אני יכולה להרגיע אותך, אתה לא תשתגע. כאחת שסובלת מההפרעה אני שמה על ראשי את כובע השפיות בהרבה ביטחון. כעת. החרדה הקשה גורמת לדה ראליזציה ודה פרסונליזציה שנקראות בקיצור דיסוציאציה. הדיסוציאציה יוצרת חרדה שמובילה לדיכאון, והמעגל סגור. אנשים יוצאים מזה. אני לצערי עדיין לא יצאתי מזה, אחרי טיפולים תרופתיים שנכשלו וגם טכניקות פסיכולוגיות שלא הועילו. הקושי גדול. שלא לדבר על הבדידות שהפרעה זו מביאה איתה. כי לך תשב עם חבר ותאמר לו אני לא מחובר לעצמי. הוא יחשוב שאתה איבדת את זה. אבל אתה לא רועי. אל תפחד, לא יקרה לך כלום. מקווה שתהיה בר מזל ועם טיפול נכון תחזור לעצמך. אל תחפש אינפורמציה באינטרנט, כי זה יפחיד ויטעה אותך.

תודה על התשובה,אבל אני באמת מרגיש שאני מאבד את השפיות,לפני הציפרלקס זה התחיל בהתקפי חרדה יום אחרי יום,ואז הגיעה דיכאון עמוק כאילו נגמר העולם,הייתי זומבי ממש ! לא ידעתי מה הולך איתי,התחתי ציפרלקס שהחריף את המצב בהתחלה,עכשיו אני פחות זומבי יותר מכונה בלי עניין בחיים..איך אפשר לצאת מיזה? גם לפעמים רואה כתמים שחורים משהו מוזר,כמה זמן יקח לצאת עם בככל זה כבר הרבה חודשים ככה

רועי. תיאלץ להתאזר בסבלנות, שום תרופה היא לא הוקוס פוקוס,כל תרופה היא ניסוי וטעייה, כאשר הפסיכיאטר עם הידע והניסיון מנסה להתאים לחולה תרופה ולא תמיד מצליח. אתה בתוך תהליך. תהיה קשוב לעצמך, תעדכן את הפסיכיאטר על כל שינוי, חעובי או שלילי. מזכירה לך, אני 4 שנים בתוך המשבר הזה. אסור להרים ידיים. יימצא הפתרון,אז יש מי שהתרופה ראשונה קולעת בול. ויש כמוני. נקווה שאתה בקבוצה הראשונה. בהצלחה.

איך צריך להתייחס לזה? כי אני לא מצליח לחזור לחיים כמו שהייתי לפני התקפי חרדה,הכל מוזר ולא אמיתי אני לא יודע להבדיל בין שתי ההפרעות חושב שיש לי גם וגם איך חוזרים לחיים רגילים? זה משהו שיחזור עם הזמן? או שזה נשכח ואשאר ככה כל החיים

רועי. לא היית ככה לפני החרדות ואתה לא תישאר ככה אחרי שתחלים. תנסה להירגע.תגיד לעצמך שזה זמני. כשאתה מרגיש שהניתוק חזק, תתרחץ, תיקח קוביית קרח ותאגרף אותה חזק ביד,תלעס מסטיק,הלעיסה מייצרת רוק וזה טוב כי חרדות גורמות ליובש בפה. כפי שכתבתי לך קודם, זה לא הוקוס פוקוס, דה ראליזציה ודה פרסונליזציה הן תופעות לוואי של חרדה קשה. בקגע שעוצמת החרדה תפחת, גם הניתוק יפחת. עם טיפול נכון אתה תהיה בסדר. לא תישאר ככה תמיד. סהלנות. זה לא שיש לך ברירה אחרת. כפי שלי אין. תאר לך שאני אם חד הורית לשלושה ילדים ומתפקדת למרות המצב הקשה שלי. תהיה חזק. אל תפחד. יימצא פתרון עם טיפול נכון.מקווה שמצליחה להרגיע ולעזור לך.

תודה על התשובות..הקטע שכל יום שעובר מרחיק אותי ממה שהייתי האמת שאני לא זוכר כבר איך,אני מרגיש לא שפוי עם סחרחורות לחץ מטורף לא נרדם בלילה ובהלם כל היום החיים לא אמיתיים כבר! הייתי בנאדם רגיל לפני החרדות אולי קצת בדיכאון בחרדה הראשונה הרגשתי שהגוף קל מרחף וזה כנראה נתקע

היי ד"ר קרני זה שוב אני משה! אז הזמן עבר ואני כבר כמעט 8 חודשים שחיי כבר לא אותם חיים מאז שהחל לי לפי הפיענוח של המטפלת קונגטיבית "הפרעת חרדה" ואולי "דיכאון קל". אז התחלתי לשתות ציפרלקס במינון של 10 ולאחר מכן 20 כבר מתחילת חודש 12 אשתקד. ויכול להיות שברוב הזמן ההתקפים שלי לא חזקים כמו שהיו בעבר אבל מאז שלקחתי את הציפרלקס אני מרגיש ברוב הזמן כמו אדם שהראש שלו תקוע והוא ממשיך להתהלך כאילו לא קרה כלום וככה אני מתפקד כל יום עם מיגרנות עייפות תמידית ומחשבות כל היום על מה יהיה איתי והרבה הרבה פחד בגוף. האם ניתן לעשות משהו או שכל החיים אשאר אומלל ויחיה בפחד מכלום באמת כלום לא קרה לי שום אירוע טראומתי בחיים זה התחיל ביום אחד בהיר אני בן 25 יש לי עבודה טובה משפחה תומכת חברים ללא סוף אבל איכשהו נקלעתי למצב הזה. אשמח אם תוכלי להכווין אותי לדרך צלחה אודה לך כל חיי.

גם אני סובלת מתחושת הניתוק והמוזרות הזאת. זה התחיל לפני קרוב לשנה בשני התקפי חרדה קשים שכל אחד מהם נמשך כמה שעות רצופות, ומאז אני מרגישה שהכל סביבי לא אמיתי הכול מוזר וחסר חיות. נכנסתי בעקבות זה גם לדיכאון עמוק. מטופלת כרגע במירו 30, והמצב השתפר מאוד. וכן מטופלת בשיחות ע"י פסיכולוגית. אני חושבת שעוצמת הניתוק ירדה, אני מרגישה יותר תחושות ורגשות. הפסיכולוגית הסבירה לי שהניתוק הוא בריא בשבילי כרגע והוא שומר עלי מפני החרדה, ושעניינים הסתדרו הניתוק יעבור. אני מקווה שכך יהיה, כי זאת תחושה בלתי נסבלת!!!

למשה שלום, זה נשמע שיש מקום להחליף את הטיפול התרופתי. מאחר ונראה שהציפרלקס לא עזר, הייתי מחליפה ל-SNRI'S ובשל כאבי הראש, הייתי מנסה טיפול עם סימבלתה. במידה וזה לא יעזור מספיק, יש מקום לדעתי לנסות להוסיף לך אביליפיי (אריפליי) 2.5 מ"ג בערב. דיכאון אינו צריך סיבה, על-פי רוב הוא מתחיל בלי סיבה. בברכה, דר' קרני רובין

לרונית שלום, אשמח לכוון אותך, תשלחי לי הודעה ב"יצירת קשר". בברכה, דר' קרני רובין

לרונית שלום, לא יכולתי לכתוב את הדברים יותר נכון ממך. אני בטוחה שניתן למצוא גם לך פיתרון. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר קרני, יותר מאשמח לקבל ממך הכוונה, איפה האופציה של "יצירת קשר"?

לרונית שלום, זה הקישור: http://www.infomed.co.il/expert-94722/ בברכה, דר' קרני רובין

היי אני באותו מצב האם נוכל לדבר במייל galoz67@walla.com אני יודעת שעבר זמן מאז ההודעות אבל אולי תוכלי לעודד אותי

הי רונית נראה כי את לומדת כל פעם מחדש לצמוח דווקא מתוך הכאב והנפילות בחייך, מעריצה ומחזקת אותך על הכוחות הנפשיים שיש בך ואת לומדת להשתמש בהם בתבונה. את נותנת כח לאחרים וזה מחזק גם אותנו. מאחלת לך כל טוב

אני לא רופא !!! אבל אני יכול להגיד לך שצריך להתרגל לתופעות לוואי של כל כדור, ולהחליף אותם או לעצור באמצע מאוד לא מומלץ. הרופאים לא אומרים את זה בדרך כלל אבל לוקח חודשיים פחות או יותר להתרגל לכדור.

טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. יש כאלה מקומות ממונים שלא עולה הרבה כסף בשיטת CBT תחפש בגוגל. וכמובן רצון מסוים להקים את עצמך, ולעשות את זה. אתה יכול להמשיך להיות ככה כל החיים, או לקבל המתת חסד. או שתתאפס על עצמך ותתחיל ללכת לטיפול פסיכולוגי אינסטיבי.

מרגישה בדיוק כמוך!!! בת 24 מה הפתרון ניסתי ציפרלקס פאקסט עכשיו ויפאקס

מרגישה בדיוק כמוך!!! בת 24 מה הפתרון ניסתי ציפרלקס פאקסט עכשיו ויפאקס

יוסי מה הפלאפון שלך צריך ייעוץ מרגיש כמוך בול

צור איתי קשר אחי

אולי תבדקו הורמונים של בלוטת התריס ובלוטת אדרנל אצל אנדוקרינולוג זה מה שגורם לעייפות ולחוסר אנרגיה. אולי זה גם קשור לחרדות. תחפשו אתר בנוגע לאיזון הורמונלי ובלוטת התריס.

האם אפשר לדבר אתך איכשהו ?

היי שמי ירין ולפני 5 שנים התחיל לי דיכאון מאוד קשה אחרי כמה חודשים חזרתי לעצמי עם 2000 מ״ג של דפלפט ו 20 מ״ג של ציפרלקס. לאט לאט הורדתי את המינון של הדפלפט כי הרגשתי עייפות מטורפת אחרי שנתיים לערך החלפתי כדורים בגלל העייפות וחוזר אנרגיה. לקחתי המון תרופות מאז (סימבלטה, וולבוטרין, ליתיום, טרינטלקס, אפקסור) ועוד הרבה הרבה תרופות פשוט לא זוכר את כל השמות. המליצו לי על טיפול ECT עשיתי 14 טיפולים וכלום לא קרה. הפסיכיאטר נתן לי עכשיו לקחת אביליפיי 5 מ”ג ובכמה ימים הראשונים היה שיפור משמעותי ואחרי שבוע בערך התחיל לי עייפות חרונית והרגשה לא טובה. מה אני אמור לעשות להרגיש טוב אני כבר מיואש מאוד. בבקשה את עזרתך 🙏

רונית ה' יברך אותך. הצורה שאת כותבת את הדברים מהתנסות אישית, עזרה לי מאוד מאוד להבין שאני לא לבד בעולם, ולא לבד בתחושות הללו. ובפרט מה שכתבת שזה לא נורא ולא משתגעים מזה. (אני כיום כ 7.5 שנים אחרי טראומה חריפה של שימוש בסמים, שמזכירה ממש את התחושה שלך. טיפול אינטסיבי של EMDR עזר להפחית את הצער והסבל ב כ60 70 אחוזים - טיפול של שנה) הבעיה שלי היום, שאחרי שהתחתנתי התחילו הבעיות לחזור (בעצימות נמוכה יחסית) אבל השאריות נותרו. התחלתי עכשיו ציפרלקס 2.5 מ"ג !!! מינון שכמעט לא נחשב, ואני מתחיל לחוש את התחושות הללו שוב. כנראה יש לי רגישות גבוהה להתערבות של חומרים פסיכואקטיביים. ה' יעזור לכולנו

היי ד"ר, אשמח לשתף אותך במצבי והייתי שמחה לדעת האם זה מצב שניתן לצאת ממנו. זה התחיל לי לפני יותר מחודש. התחלתי להרגיש ריחוף, חוסר ריכוז תסכול בעבודה ובהתחלה לא נבהלתי כל כך. יום למחרת אני מתעוררת בבוקר עם חרדה גדולה והדבר הראשון שאמרתי זה שאני מרגישה מוזר ומרגישה שאולי הכל לא אמיתי. מאז אותו בוקר שזה קרה לי המחשבה הטורדנית הזו לא יוצאת לי מהראש ומלווה אותי לאורך כל היום ומתעצמת בלילה. אני כמעט בכל רגע נתון כל הזמן שואלת את עצמי את השאלות האם מה שאני רואה זה אמיתי? הסביבה, החפצים האנשים, האם אני באמת נוכחת כאן? למרות שאני רואה לנגד עיני את המציאות ואת הסביבה ואני מגיבה לה אבל אני לא מצליחה להתחבר, לא מצליחה לסמוך על המחשבה שבאה ואומרת שכן הכל אמיתי כי עובדה שאני רואה. אני מרגישה כאלו הראש נמצא במקום אחר. אני מנסה לפעמים לגעת בחפצים, לשים לב לתנועות שלי, להסתכל במראה ואני רואה אבל מרגישה שמשהו בי מעורער. קשה לי מאוד להסביר את מה שאני חווה. אני מרגישה שאני עושה כאלו הכל על אוטומט, אני בוהה ולפעמים נודדת ולא מקשיבה, שוכחת בקלות, חוששת לצאת מהבית שמא הניתוק יתעצם ומרגישה הרבה תסכול בתוך עצמי שאני אתקע עם המצב הזה. . אציין שאני סובלת שנים מחרדה חברתית, הפרעת אישיות תלותית הפרעה טורדנית כפייתית ומחרדה שהחמירה בחצי שנה האחרונה כנראה (אני משערת) עקב הפסקת הטיפול התרופתי בציפרלקס שהפסקתי לאחר 6-7 שנים של טיפול. היום לאחר החזרה של החרדות, המחשבות והניתוק שהתחלתי להרגיש הפסיכיאטר המליץ להעלות את מינון הציפרלקס מ10 מג ל15 מג ובנוסף רשם לי חצי כדור בשם ריספונד. אני מאוד חוששת מהכדור הזה כי הבנתי שהוא אנטי פסיכוטי ואני חוששת שיגרום לתופעות לוואי קשות ולנזק בלתי הפיך בשימוש לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. הפסקתי אותו אחרי כמה ימים. אני חוששת מהכדורים הפסיכיאטרים כל כך, כי אם מפסיקים הכל עלול לחזור ואני רוצה להתמודד עם המצב באופן טבעי, אם באמצעות תרופות טבעיות , טיפול פסיכולוגי ולא להיות תלוייה בכדורים כל החיים. התופעות לוואי שהרגשתי במהלך כל השנים שלקחתי ציפרלקס היו אדישות, עייפות, בחילות ותחושה שהכל טוב. ובחצי שנה האחרונה הכל פשוט חזר. אני כל כך חוששת מדה ריאליזציה, מהניתוק שאני חווה כרגע ואני לא מצליחה למצוא סיבה למה נכנסתי למצב הזה. אני בכללי סובלת מחרדות, מחשבות טורדניות, דאגות בלתי פוסקות, דיכאון, אבל אף פעם לא הגעתי למצב שאני קמה פתאום בבוקר ומרגישה ספק לגבי המציאות, מתחילה לתהות לגבי האם הכל אמיתי? האם אני באמת כאן? ואני רואה הכל אבל לא מצליחה להאמין ולהתחבר. אני חוששת גם מזה וגם מהטיפול התרופתי שמא יחמיר לי את תחושת הניתוק. חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבועיים בערך הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג. סמוך להעלאת המינון התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. לפני יותר משבוע הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור למשך 10 מים והיום אני למעשה מסיימת איתו. מה יכולה חשוב לי לציין איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו .איני יודעת אם יש קשר בין תחושת הניתוק לבין המחשבות האלו או שמא המחשבות האלה קשורות בכדור.

רונית אם תרצי נוכל לדבר זה המייל שלי חווה את אותו הסימפטומים שנים כבר apfyk154@gmail.com אני חושב שנוכל לעזור לאחד השני ע"י שיתוף ותמיכה

רונית אם תרצי נוכל לדבר זה המייל שלי חווה את אותו הסימפטומים שנים כבר apfyk154@gmail.com אני חושב שנוכל לעזור לאחד השני ע"י שיתוף ותמיכה

תוכל ליצור איתי קשר? אני בול באותו מצב ובאותו גיל.