מה עליי לעשות כדי להוכיח שאין לי סכיזורפניה פרנואידית?

מעולם לא שמעתי קולות בראש מעולם לא היו לי מחשבות גדלות מעולם לא עשיתי סמים אני לא שותה אלכוהול מעולם לא היו לי את התסמינים הבאים: תסמינים פסיכוטיים יכולים להתבטא אצל אנשים עם סכיזופרניה כ: פרנויה, כמו האמונה שמרגלים אחריהם או שהם נשלטים על ידי כוחות חיצוניים. אמונה שאחרים יכולים לקרוא את מחשבותיהם. אמונה שלאירועים יומיומיים יש משמעות מיוחדת במיוחד עבורם, כמו שאדם שולח להם הודעות דרך הטלוויזיה. אשליות גדלות, כמו האמונה שהם בעלי חשיבות רבה, חזקים מאוד או בעלי כוחות מיוחדים. שמיעת רעשים או קולות שאינם קיימים, כמו שמיעת פקודות. מעבר מהיר מנושא לנושא בעת דיבור. המצאת מילים. דיון ברעיונות שנראים לא קשורים. קושי בביצוע משימות יומיומיות כגון טיפול עצמי והיגיינה. קושי בתכנון. חוויית תסמינים של קטטוניה, כולל נוקשות פיזית, תנועות חוזרות או חוסר תגובה לסביבתם. *לצורך אבחנת סכיזופרניה נדרש משך תסמינים כולל של חצי שנה לפחות, יחד עם קריטריונים נוספים. מגיל 19 עד 25 אני מתאמן בחדר כושר, וכיום אני מתאמן בחדר כושר יש מוטיבציה רבה להצליח בעולם העבודה וכלכלית ולהתפתח כל מיני תחומי חיים אני עסוק כל היום בפיתוח מיומנות תכנות, ובערב בלימודי יהדות/תורה ולימודי נושאים עסקיים הקשור בהקמת חברת אינטרנט בינלאומית פגיעה רגשית: כתוצאה מהפגיעה הנפשית והלחץ בו הייתי התפקוד שלי ירד פגיעה תעסוקתית : עבדתי לפני האבחון באבטחה משרה חלקית, לא. רציתי למצוא קריירה אלא רציתי להיות יזם שה דורש מיומנויות שלוקח זמן לפתח אצלי זה תכנות(אף לא הכווין אותי ולכן היו לי המון כשלונות) אבי לא הסכים איתי וכעס עליי שאני לא מפתח קריירה במשרה מלאה אבל לא הייתי פגיעה תעסוקתית אלא מבחירה פגיעה חברתית: תמיד רציתי חברים, אבל בגלל מה שעברתי בתיכון הייתי דחוי וגם לאחר הצבא ניסתי להשתלב אבל דחו אותי, בתקופה של המשבר לא הייתה ירידה חברתית, זה פשוט היה הרב הנוכחי שלי ,אבל תמיד רציתי חברה וגם היום אני פעיל חברתית, הטענה כי לא רציתי חברה היא שקרית ולא הייתה פגיעה חברתית על שיבוש בוחן המציאות : שיבשתי לעצמי את בוחן המציאות כדי להתמודד עם חשש והבנה כלפי אלו שעוברים על החוק + הייתי בסרטס רב ועצרתי לעצמי את החיים מרצוני עצרתי לעצמי את החיים מרצון כדי להבין איך להתנהל במצבים כאלו ובכלל בחיים בין היתר ולמה זה קרה לי הייתי בסטרס קיצוני שלא אפשר לי לנהל שגרת חיים אני מבין שצריך להיות אחראי על מעשייך ומה ומה אסור קל וחומר לאחר שלמדתי את הדינים והדרך להתמודד עם זה להיות זהיר וללמוד מה אסור ולא לשבש לעצמי את בוחן המציאות אלא להיות אחראי. היום אני רואה את המציאות כפי שהיא וכמו שהייתי לפני הפגיעה ועכשיו אני יודע להתמודד עם מי שיפגע לא כדין באמצעיים משפטית הייתי בלחץ נפשי כבד שהפריע לי לקיים שגרת חיים תסמינים שכן היו לי: דברתי לעצמי מול המראה פעמים בודדים(ההורים ראו) הייתי בלחץ רב לפעמים מתוך לחץ הוצאתי קולות שהייתי לבד גם קצת הרבצתי לעצמי מלחץ זה היה תקופה של שנתיים בערך שזה התפתח, אבל כאשר ההורים לקחו אותי לטיפול הייתי יותר מודע למצבי והתחלתי להתאפס על עצמי ולהתאושש