פורום פסיכיאטריה - עמוד 1097

שלום בעבר כבר כתבתי לך אך מכיוון שאין אצלי שיפור במצב אני מבקשת להתייעץ איתך לגבי המשך טיפול.. נטלתי ויפאקס/וונלה כ-9 שנים אך בשל אקטיזיה נוראית ברגליים הרופא ביקש שאוריד מינון מ-150 ל-75 ואנסה להסתדר עם מינון זה ואם תחול החמרה אמר שיחליף לי לכדור אחר. הורדתי למינון 75 והיתי על מינון זה 5 חודשים.בזמן זה הרגשתי חרדות איומות ,ניתוק,חרדה חברתית קשה שלא סבלתי ממנה אף פעם..חזרתי לרופא ונתן לי סימבלטה שאני נוטלת אותו כחמישה חודשים ושעלה בהדרגה עד מינון מקסימלי של 120מ"ג.מאז הורדת הויפאקס עברו כחמישה חודשים שבהם אני נוטלת סימבלטה והמצב היה צריך להשתפר לא? אציין שכל התקופה שנטלתי ויפאקס היתה על 150 מ"ג מינון שעזר לי ואילו עכשיו 120 סימבלטה לא ממש עוזר. מה עליי לעשות? אני מתכננת להיכנס להריון ולכן לא מעוניינת להוסיף אביליפיי כפי שהציע הרופא. הבנתי שאביליפי מסוכן בהריון. תעני לי בבקשה.מאז הורדת מינון הויפאקס חלה נסיגה חמורה במצבי. תודה רבה

שלום, אני לוקחת וולבוטרין 300 מג לטיפול בדיכאון כבר חודש ללא שיפור משמעותי, רציתי לשאול האם לפי דעתך זהו מספיק זמן כדיי לשלול את הכדור, כמובן שאתייעץ עם הרופא המטפל, רציתי חוות דעת שניה

שלום, אני לוקחת וולבוטרין 300 מג לטיפול בדיכאון כבר חודש ללא שיפור משמעותי, רציתי לשאול האם לפי דעתך זהו מספיק זמן כדיי לשלול את הכדור, כמובן שאתייעץ עם הרופא המטפל, רציתי חוות דעת שניה

היי שלחתם לי הודעה במייל שיש תשובה לגבי שאלתי ואנני רואה אותה, מדוע??? ממני הלחוצה

היי רציתי עוד שאלה בהמשך לשאלות ששאלתי בעמוד בקודם , לגבי הבחור הזה שהחלים ממחלת הנפש בלי תרופות. דבר ראשון לא ממש ענית לי לגבי השאלה האם יכול להיות שסכיזופרניה תעלם מעצמה בלי תרופות או שזאת טעות באבחנה? דבר שני , הוא לא "מחזיק מעמד " (המילים האלה מזכירות אדם שנאחז בגלגל הצלה) כמו שאת מתארת אלא חי כמו אדם נורמאלי לכל דבר ועניין השאלה היא איך אפשר לעזור לו להתמודד עם הטראומה של האשפוז הכפוי? (מתאר את האשפוז כמו אונס, לוקחים בנאדם נורמאלי בגלל חוסר הבנה, כולאים אותו , מפשיטים אותו בכח כדי לשים עליו פיג'מה, ואף אחד לא מאמין לו שהוא נורמאלי במשך כמה ימים עד שהם מבינים שהוא נורמאלי. אני גם חושבת שמה שעשו לו טראומתי ופלילי )

היי דוקטור אני בחור בן 31 לפני חמש שש שנים קיבלתי התקפי חרדות שהיו על רקע פחד להשתגע הייתי בטוח שאני הולך להשתגע לחלות המחלת נפש הייתי במצב הזה ארבעה חודשים עד שהלכתי לטיפול אצל פסיכיאטרית שנתנה לי כדור רסיטל 20 מג ובאמת לאחר כמה זמן הרגשתי מעולה במשך חמש או שש שנים המשכתי כל יום לקחת את הכדור והרגשתי מצויין היו לי חברות חיי חברה וממש תקופה מצויינת יש לציין שאני אדם שמח ומצחיק מטבעי אני מוקף חברים משפחה טובה ולא עברתי שום טראומה בחיים או משהו בסגנון. לפני שלושה חודשים התחתנתי וכבר חצי שנה לפני החתונה ערדתי לחצי כדור רסיטל והרגשתי מעולה. המפנה חל לפני חודש לערך שאישתי בישרה לי שהיא בהריון במקום לשמוח נכנסתי לחרדות איומות ולחצים מעצם המחשבה שאני הולך להיות הורה ושזו אחריות רבה ואני חושב שפשוט לא עיכלתי את זה המאורע הזה החזיר לי את כל התסמינים של החרדות מבחינה גופנית שזה רעד חוסר תיאבון יובש בפה תחושה של בועה וכדומה חזרתי לפסיכיאטרית שלי והיא המליצה לי לעלות בחזרה את הכדור לשלם לאחר שבוע וחצי לא הייתה הטבה והעלתי לפני שבועיים לערך לכדור וחצי לצערי ההיריון של אישתי לא התפתח בצורה תקינה ולפני שבוע וחצי נאלצנו לעשות הפסקת היריון מאז הלחץ והפחד שיהיה לי ילד מן הסתם ירדו אבל זה הביא לכך שהחרדות שהיו לי פעם שכוללים חרדות של שיגעון ולאחרונה לאחר שנברתי באינטרנט התחלתי לחשוב שיש לי הפרעת אישיות וכל מיני דברים שבסגנון כרגע אני לא מרגיש טוב והפחד העיקרי שלי כרגע זה שבטוח שיש לי הפרעת אישיות כי אני מרגיש כזה בתוך בועה אני אפילו לא יודע איך לתאר את מה שאני מרגיש. סליחה על ההודעה הארוכה אבקש את דעתך מה עליי לעשות ומה את חושבת שיכול לעזור? תודה רבה.

היי , ענית לי מקודם וההודעה נדחקה לעמוד הבא, אז מעתיקה שוב את השאלה שלי, התשובה שלך, והתשובה שלי: ש:תיאור מצב: אדם שאובחן כסובל מסכיזופרניה ואושפז למספר ימים (שוחרר על ידי בית החולים). נטל תרופות אטני-פסיכוטיות ואנטי דיכאוניות במינונים גבוהים במשך שנתיים, ולאחר מכן הפסיק. מאז שהפסיק לקחת את התרופות, עברו 6 שנים, בזמן הזה השלים תארים, עובד לפרנסתו והתחתן - ללא תלות בסביבה, ומתנהג בצורה נורמטיבית לחלוטין. לדבריו חש בטוב רוב הזמן. מיותר לציין שלא התאשפז פעמים נוספות מאז, ולא נזקק לשום טיפול או תמיכה. האם ברמת העיקרון היית אומרת שנמצא ברמיסיה מלאה מהסכיזופרניה, או שהיתה טעות באבחנה? ת: לשונית שלום, אין ספק שאותו אדם נמצא ברמיסיה. לגבי האבחנה נראה לי משונה ש"לחולה סכיזופרני" ניתן מינון גבוה של נוגדי דיכאון גם אם תחת כיסוי של תרופות אנטי פסיכוטיות. מהסיבה האמורה יש לי ספקות לגבי האבחון. האם יש לאותו אדם תובנה לגבי מה שהיה? בברכת חג שמח, דר' קרני רובין ש: תגובה לרופאהשונית 15/04/2014 22:35 ביררתי את הפרטים: הסיבה שנתנו נוגדי דיכאון היא כי האבחנה המדויקת הינה סכיזופרניה אפקטיבית, שזה כולל גם דיכאון. לגבי התובנה , טוען שפירשו לא נכון דברים שאמר, והוציאו אותו מההקשר (באופן כללי הוא בטראומה מהצורה הבוטה שאשפזו אותו) מה את מציעה לעשות? תודה.

בן 93. באפריל 2013 עבר החלפת מסתם אורטלי (Tavi). סובל מאי ספיקה לבבית קלה,פרפור פרוזדורים, עם קוצב לב ואי ספיקה כליתית ( 50%). עד אוגוסט 2013 מצבו הקוגנטיבי היה תקין לחלוטין בהיר וחד מחשבה. מספטמבר גילה חוסר עניין בפעילויות שגרתיות כגון:קריאה, צפייה בטלויזיה , חוסר יכולת לבצע שיחות טלפון שנהג לעשותן באופן עצמאי. באוקטובר לאחר 2 מעברי דירה לקה בהתקפי חרדה קשים. כיום לאחר אבחון ,סובל מדיספוריה. מטופל בזיפרקסה 2.5מ"ג ופרוזאק 10 מ"ג. באופו קבוע בשעות הערב לוקה בבלבול ובמחשבות שוא. מה ההסבר או הסיבה להישנות התופעות לרוב בשעות הערב, והאם ניתן לעשות דבר כדי למנוע אותם

בן 93. באפריל 2013 עבר החלפת מסתם אורטלי (Tavi). סובל מאי ספיקה לבבית קלה,פרפור פרוזדורים, עם קוצב לב ואי ספיקה כליתית ( 50%). עד אוגוסט 2013 מצבו הקוגנטיבי היה תקין לחלוטין בהיר וחד מחשבה. מספטמבר גילה חוסר עניין בפעילויות שגרתיות כגון:קריאה, צפייה בטלויזיה , חוסר יכולת לבצע שיחות טלפון שנהג לעשותן באופן עצמאי. באוקטובר לאחר 2 מעברי דירה לקה בהתקפי חרדה קשים. כיום לאחר אבחון ,סובל מדיספוריה. מטופל בזיפרקסה 2.5מ"ג ופרוזאק 10 מ"ג. באופו קבוע בשעות הערב לוקה בבלבול ובמחשבות שוא. מה ההסבר או הסיבה להישנות התופעות לרוב בשעות הערב, והאם ניתן לעשות דבר כדי למנוע אותם

שלום רב, אני בן 30 ומזה מספר שנים אני סובל מ-OCD ומטופל בלוסטרל. בנוסף אני סובל מיתר ל"ד מגיל צעיר ומטופל ב-20 מ"ג אנלפריל ביום. מאז שהתחלתי לקחת לוסטרל נוצרה ירידה תלולה בליבידו ובזיקפה עד שלאחרונה הגעתי למצב שגם כשיש לי ליבידו אני לא מצליח להגיע לכדי זיקפה.גם בפעמים בעבר שזה כן קרה,זה היה למעט מאוד זמן, ולא הצלחתי להגיע לכדי שפיכה.הפסיכיאטר שאני מטופל אצלו טוען שאין לו אפשרות לתת לי תרופות לטיפול בעניין(למשל ויאגרה)וגם שאני צעיר מדי כדי ליטול תרופה מסוג זה. הבעיה היא שמלבד הקושי התפקודי,אני ואשתי רוצים להיכנס להריון והדבר אינו אפשרי טכנית במצבי הנוכחי.הפסקה עם SSRI היא בלתי אפשרית מבחינתי,זה נוסה בעבר וכל התופעות של OCD חזרו.כמו כן,בעבר נטלתי פרוזאק והמעבר ללוסטרל היה כדי לבחון SSRI שונה עם פחות תופעות לוואי בצד המיני אך הן נותרו אותו דבר.בנוסף,אנחנו מסוגלים לחיות עם המצב הזה והפתרון(למשל ויאגרה)צריך להיות לזמן מוגבל עד שיצליח ההריון ולא משהו על בסיס קבוע(למרות שהייתי מאוד רוצה פתרון קבוע לעניין).האם עליי לגשת לאורולוג?מהן האפשרויות שלי לדעתך? תודה.