פורום פסיכיאטריה - עמוד 199

אני בן 50. משנת 95 אני לוקח פלוטין מדי יום 2 כדורים. פחות או יותר עוזר לי. ועכשיו התבשרתי בקופת חולים שאין לספק את הכדור הזה בגלל בעייה עם חברת טבע. ניסיתי פריזמה וזה לא מתאים לי. ועוד 6 סוגי כדורים שגם הם לא השפיעו עלי לטובה. שאלתי היא. האם ייצור הפלוטין ייפסק לתמיד או שזה דבר זמני. ואם כן מתי יונפק לחולים בבתי המרקחת.

7 וחצי שנים 2 התקפים פסיכוטיים כתוצאה מאהבה ניכזבת.דתייה.התחלתי עתה בקיום יחסים מלאים.אבל התיסכול הורג אותי.לא מרגישה כלום אפילו לא משחק עם משחק מקדים.הכל טכני.אני ים 10 אריפלי וזמעתי שזה מהתרופה.מפחדת שוב לשחק עם המינון כי לפני שנתיים שילמתי 3 חודשי אישפוז בגלל משחק שת הפסקת תרופות.א י מיואשת.האם תוס וולבוטרן תעסור לקשב וגם לחשק.הקשב שלי גמור והפסקתי תואר שני.לא זוכרת כלום ולא מקשיבה.רק שומעת ומתייאשת.יש לי קוצים.חוסר שקט.היפר.מאבד סבלנות ומשתעממת מהר.אשמח ליעוץ או רעיונות.תודה

שלום ד"ר יקרה, אתמול נכנעתי והוספתי לוריבן נוסף כיוון שאני כל היום חסרת שקט, זזה קדימה ואחורה בכיסא ומקפיצה את הרגל. האם ייתכן שחוסר השקט נובע מהפבוקסיל אחרי יותר משלושה חודשים? ההעלאה ל-300 הייתה לפני שישה ימים ולפני כן הייתי על 275 מ"ג. כמו כן, אני מתעוררת לאחר פחות מארבע שעות עם הסטילנוקס עכשיו. אני קמה לאכול (למרות שאני לוקחת רבע מירו הרבה לפני השינה). האם אמביאן סי.אר יעזור לי יותר לישון כרגע? או להפסיק את המירו שכנראה הוא שגורם לי להתעורר אבל מרגיע אותי יותר מכל שאר הכדורים? להחליף את הלוריבן? בבקשה, מה לעשות?

לוקחת כל ערב כדור ליטורבה להורדת כולסטרול האם יכולה לקחת כדור שינה טונייט שהוא אנהטי הסטמין והליטורבה סטטין

לד"ר שלום רב, אשמח לדעת איזו תרופה יעילה יותר לחרדות וOCD, תודה רבה מראש!!

איזה כדור יותר מרדים: נוקטורנו בונדורמין או אסיבל?

שלום וברכה, אני רוצה לתאר מקרה שקרה לי לפני מס' שנים (ב-2013 כשהייתי בן 25) מה שקרה שהייתי בזמנו על מינון של ציפרלקס 20 מ"ג במשך חודש, ואז הייתי אצל הפסיכיאטר שטיפל בי והוא דיבר עם הפסיכולוג שטיפל בי אותו זמן ורשם בפרוטוקול לאחר מכן: Psychologist feels he is cyclothymic; has grandiose fantasies w/o insight, lacks boundaries לאחר מכן הרופא החליף לי את הציפרלקס 20 מ"ג בפאקסט 60 מ"ג בעקבות כך שהוא חשב שיש לי "חשיבה אובססיבית".. לאחר חודש וחצי דיברתי איתו טלפונית ואמרתי לו שהמצב לא השתנה והוא החליף לי את התרופה מפאקסט לונלפקסין 150 מ"ג ועשיתי את ההחלפה בהדרגה, הורדתי את הפאקסט והעלתי את הונלה, ממש בסמוך לכך התחילו לי סימנים מוזרים שאיני יודע מה הם.. השינה שלי לא הייתה "עמוקה" באותו זמן וישנתי מעט שעות שינה והייתי בלחץ בחיים ובעבודה ובעייפות מתמדת.. באותו זמן עבדתי בבית קפה והיה שם את הילד של בעלת הבית שנורא אהבתי אותו והיה מתוק אבל משום מה התחלתי לפחד נורא שאני הולך לרצוח אותו, כי באותו זמן ראיתי סרט שוב ושוב ממש באופן אובססיבי על מישהו שהיה לו פיצול אישיות והוא רצח את גרושתו והמאהב שלה ופחדתי שיש לי גם את אותה הבעיה ופחדתי מאוד ש"האישיות הרעה או יצר הרע" ישתלט עליי ואאבד שליטה. אני זוכר שהלכתי לדודה שלי ואמרתי למשפחה שלי כל הזמן ש"צריך למנוע את הרצח של הילד הקטן", נתקעתי על המשפט הזה והם לא הבינו מה קרה לי ועל מה אני מדבר ולקחו אותי לאותו פסיכיאטר שנתן לי את הפאקסט והונלה, באותה פגישה עם הפסיכיאטר אני גם כן זוכר שאמרתי לו על ה"רצח" שאני חושש שיתבצע, והוא שאל אותי איך זה יתבצע ואמרתי "עם סכין" והוא הסתכל עליי ושאל אותי אם אני רוצה להתאשפז, אני לא הבנתי מה קורה איתי והתחלתי לפחד, שמתי את הידיים על הפנים שלי ושפשפתי אותן ואמרתי לעצמי "אני מרגיש שאני משתגע" וחשבתי שעוד שנייה נכנסים רופאים עם חלוקים לבנים ולוקחים אותי לאשפוז ממש כמו בסרטים.. עוד אני זוכר שאמרתי לרופא ש"אתם הפסיכיאטרים משוגעים מספר אחת אבל רק לא מאובחנים" אבל אז אמרתי לו שאני צוחק.. בפרוטוקול של הפגישה הרופא רשם says he fears killing children at work, or himself, attempts humour but there are no signs of mania. No evidence of cognitive impairment. הרופא הפסיק לי את הפאקסט ונתן לי הלידול ולאחר מכן נתפס לי הצוואר והלשון והפסקתי אותו.. עוד אני זוכר שבאותו זמן קניתי טלית והתחלתי ללבוש אותה ורציתי לחזור בתשובה ואני זוכר ששלחתי לאימא שלי הודעות בטלפון שאני רואה בראש את התאריך שבו היא תיגמל מסמים (היא הייתה מכורה לסמים), ושזו "הארה" ושלא תספר על כך לאף אחד כי זאת "נבואה", ואם היא תספר את ה"סוד" הזה הנבואה לא תתגשם. פסיכיאטר אחר שראה אותי גם כן באותו זמן רשם עליי בפרוטוקול "הרגיש "הארה" שהוא נביא, מדבר עם דמויות דמיוניות כגון "אלוהים ושטן" בראש, שמע אותם מדברים אתו בגוף שלישי." אני זוכר גם שחשבתי שאני נענש על חטאים שהמשפחה שלי עשתה ומקבל עונשים מהשמיים "על מעשה אבותיי" אני זוכר גם שחילקתי את האנשים מסביבי ל"טובים ורעים", לאופוזיציה וקואליציה עוד אני זוכר באותה תקופה שהייתי מנהל שיחה ופתאום פורץ בבכי ללא דמעות לשנייה ואז חוזר לנהל שיחה כרגיל, כאילו עברו עליי מלא מלא דברים בראש שלא דיברתי עליהם ולא הבנתי מה קורה איתי, פשוט הראש שלי היה מפוצץ במחשבות ומשום מה ה-SSRI שלקחתי במקום להרגיע אותי, עשה יותר גרוע. כל המצב הזה עבר לי בערך אחרי פחות מחודש.. האם זו הייתה חרדה או מצב פסיכוטי או מאניה או פרנויה? כיצד זה נקרא במושגים הקליניים? אני פשוט לא מצליח להשתחרר ממה שעבר עליי ולא מבין מה עברתי, למרות שעברו כמה שנים.. אשמח להתייחסות, תודה מראש וסופ"ש נעים

היי דר', כבר המון זמן שאני מרגיש תחושה מפחידה מאוד שאני בחלום ושום דבר לא מרגיש לי מציאותי או מוחשי. זה התחיל לפני שנתיים וחצי, נודע לי מרופא מומחה שאני לא אגבה יותר ואשאר באותו גובה לכל החיים ואני זוכר את היום הזה כיום טראומתי שממנו הכל התחיל להשתבש, נכנסתי לדיכאון והתחילו לי חרדות מהעתיד. לאחר חצי שנה בערך יצאתי מהדיכאון והתחלתי לעשן מריחואנה בתדירויות גבוהות, וכל תפיסת המציאות שלי התחילה להשתבש, בחודשיים האחרונים תחושת הניתוק מהמציאות התחילה להחמיר בצורה מאוד מפחידה, התחלתי טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטר נתן לי כדורים בשם פריזמה. לקחתי את הכדור פעם אחת ולאחר עשר שעות קיבלתי התקף חרדה חזק מאוד שנפסק רק לאחר חצי שעה לא כמו שאר ההתקפי חרדה שלי שלא ארכו יותר מחמש דקות. מאותו יום שלקחתי את הכדור נכנסתי עמוק לתחושת החלום וכרגע זה רק מחמיר מיום ליום ואני נשאב לזה יותר ויותר. אני מרגיש שאני משקיף על עצמי מהצד, שהגוף שלי הוא לא הגוף שלי ושאני מרחף בתוכו, כשאני מדבר כאילו זה לא הקול שלי וכל דבר שאני רואה או שומע לא מוחשי ולא קיים. כשאני נרדם אני מפחד להתעורר כי כל תפיסת החלום והמציאות שלי התבלבלה לגמרי ואני מרגיש במציאות כשאני חולם למרות שאני יודע לזהות מתי אני במציאות ומתי אני בחלום אך לא מצליח לשכנע את עצמי שכרגע אני במציאות. קראתי המון על דה ריאליזציה ועל דה פרסנולוזיציה אבל לא מצאתי אף טיפול ממשי, אם בבקשה תוכלי לעזור לי אני מפחד מאוד להישאר במצב הזה לעוד הרבה זמן ואני מרגיש שאני מתחיל להשתגע ושלעולם לא אצא מזה. .

שלום רב.אני בן 32 בריא בדכ. אני סובל מחרדות והתקפי חרדה והיפוכונדריה כבר כ 11 שנה. יש תקופות קשות יותר ויש קלות יותר. אני ללא טיפול תרופתי כבר לפחות 5 שנים. וגם כשהייתי בטיפול תרופתי הכי הרבה זמן שלקחתי היה כמעט חודש. אני אדם מאוד היפוכונדר ובמיוחד עם אובססיה ללב. ולכן אני פוחד לקחת טיפול תרופתי לחרדה. קראתי שיש תרופות שיכולות להאריך את מקטע ה qt. ואולי יש כאלה שעלולות לפגוע בדברים אחרים. אני מחפש תרופה שיכולה לעזור לי שהיא בטוחה לשימוש עם מיעוט תופעות לוואי. ללא תופעות לוואי מסוכנות.ללא התמכרות ופיתוח עמידות. והכי חשוב בוודאות ללא כל השפעה על הלב בכלל ועל מקטע ה qt בפרט. רק אם אשתכנע בכך אני אסכים ליטול את התרופה. תודה רבה מראש.

אני בסמסטר לפני אחרון של התואר והקושי של המבחנים הכניס אותי ללחץ לא נורמאלי, אני בחיים לא זוכרת את עצמי ככה, אמא שלי אומרת שאם אני לא ישנה יהיה לי קשה להצליח בלימודים ואומרת שאולי כדאי ללכת לקבל מרשם לכדורי שינה אבל אני בדרך כלל ישנה טוב וזה תקופה מסוימת שאחריה הלחץ יעבור, האם כדאי לקבל מרשם באמת?