פורום פסיכיאטריה - עמוד 842

שלום ד"ר, אשמח לקבל חוות דעת בנוגע לדילמה שנוצרה לי. אני לוקחת מזה חודש וולבוטרין 300 ורק עכשיו אני מרגישה יותר הטבה. לפני יומיים התחלתי דיאטה שנקראת דיאטה של אואנה שעושים דיאטה בשילוב תוספים של ויטמינים , תה ירוק מרוכז בטיפות , ותרסיס מיצוי אצות ים 30 מ"ל הבקבוק וצריך לרסס 2 לחיצות 3 פעמים ביום בפה הוא מכיל:אצה האי זאן 35%, אצה למינריה 35%, אצה אונדריה 30% , מים ואלכוהול כוהל בנפח 30%. בעצם לוקחים את כל זה במשך חודש למשך הירידה במשקל. האם זה מסוכן בשילוב התרופה וולבוטרין? לקחתי בינתיים יומיים בלי הפרעה כלשהי שהבחנתי. אשמח לתשובה ממך

האם ל 100 מג לוסטרל ניתן להוסיף 30 מג בונסרין?

שלום. רציתי לדעת כמה זמן לוקח להסתגל לשינוי במינונים של פרוזק. עליתי מ30 ל40 לפני חודש ועדין חשה מועקה וכן כאבי ראש. המועקה ירדה אךקיימת.

שלום, אני לוקחת ויפאקס XR במינון של 75 מ"ג פעמיים ביום (סה"כ 150 ביום) כבר 4 שנים. החיסרון היחיד של התרופה מבחינתי הוא העייפות וחוסר האנרגיה. האם לדעתך שילוב של תרופה המשפיעה על הדופמין תוכל לסייע לעייפות? האם מקובל לשלב ויפאקס עם וולבוטרין? אני יודעת שבעקרון במינונים גבוהים גם הויפאקס משפיעה על הדופמין אבל לפי מה שקראתי ההשפעה היא מזערית. (הפסיכיאטר המלית לי לנסות תרופה מעוררת בשם פרוביג'ל, אבל אני מאוד לא מחבבת אותה)

קראתי באחד הפורומים שוולבוטרין אף יעילה לא רק לדיכאון אלא גם לחרדות ומחשבות פולשניות. זה נכון?

שלום רב, אובחנתי באבחון פסיכיאטרי פרטי כסובל מהפרעה אישיות "קלה" המאופיינת בחוסר מוטיבציה עם חרדות ולפעמים דכאון קל. טופלתי בציפראלקס במינונים הולכים ועולים עד 15 מ" ג ביום וסבלתי מכל תופעת לוואי אפשרית והייתי עייף ואפטי. לפני חודשיים, הפסיכיאטרית העבירה אותי לוולבוטרין 150 מג ולפני חודש העלתי ל 300 מ" ג, ובמקביל הורדתי מינון של בציפראלקס במשך החודשיים עד כדי לכדי הפסקה בתחילת השבוע. בזמן האחרון אני חש עצבנות והתקפי זעם כלפי הסביבה ועצמי, ומרגיש שהחרדות משתקות אותי... האם המתואר זה תופעת גמילה בציפראלקס? האם זה מעליית מינון וולבוטרין? האם יש חלופה לציפאלקס כגון סרנדה שניתן לקחת עם וולבוטרין 300 בכדי להתגבר גם על חוסר המוטיבציה וגם החרדתיות. תודה

אם שלחו מישהו ( עם בעיה נפשית ) להסתכלות על עבירה של איומים על פוליטקאים והוא אומר שם שהוא עשה מה שעה בגלל שהיה מובטל + בגלל השיעמום והתסכול חיפש על מה להתפרק וגם בגלל שהוא כעס על שהם לא ענו למייל אז הוא יהיה כשיר להישפט ? מה הסיכויים שלו לעבור ועדות שחרור בבי"ח פסיכיאטרים אם הוא יגיע לשם + כל כמה זמן יש את זה לכאלה שלא כשירים להישפט

ערב טוב דוקטור אני נוטל כרגע רבע מירו וכדור סירקדין כל ערב רופא המשפחה רשם לי ויאפקס XR רציתי לדעת איך עולים למינון 300 באופן הכי בטוח ומתי לקחת את הכדור ואם חייב אחרי אוכל? באיזה מינון הוא מתחיל להשפיע על נוראדרנלין? האם יש הבדל בין לקחת 2 של 150 XR או לקחת 150 XR ושני 75 XR . ולגבי דופאמין קראתי בכמה מקומות שגם על דופאמין הוא משפיע . האם יש לו השפעה כלשהי אפילו מינימלית על הדופאמין? תודה רבה

היי אני בת 19, ממש מזמן רשמתי בפורום שלך סימנים שאמרת לי שיש לי ocd כפייה אובססיבית, אני חוזרת שוב בשאלה שונה לגמרי אני לא יודעת מה לעשות עם חיי העצובים מאוד קשה לי בחיים , חונכתי במשפחה רוסית מאוד מחונכת ומאוד קשוחה שצריך לעמוד ע״פ כללים שלה , החבר שלי (4 שנים יחד) לפני שנתיים התחיל לימודי רפואה בחו״ל ואני יצאתי מהצבא כי הייתי בדיכאון שאני לא יראה אותו בגלל הצבא ואני התחלתי לטוס , אני ממש אוהבת אותו ובשבילו יצאתי כי אני יודעת שזה ימשיך לנצח אני טסה פעמיים בשנה לחודשיים וחצי , אני עובדת וגם הוא עובד בקיץ בשביל זה, הבעיה שמאוד קשה לי בחיים , אני ילדותית מאוד , אני מרגישה ילדה קטנה ומאוד לא בוגרת לגיל שלי , אני יושנת עם צעצועים כי זה מרגיע אותי ואני לא חושבת שיהיה יום שלא אשן איתם, אני מרגישה רע שאני טסה וטוב מצד שני כי אני אראה את חבר שלי , ורע כי : יש לי משפחה , ויש לי אובססיה לחדר שלי הסגול והנעים שאני כלכך אוהבת כל הצעצועים שלי שם ודברים מעניינים שאני מכינה במו ידי , דברים שאיתי לחו״ל אני לא יכולה לקחת וגם כסף אין הרבה .אני חושבת שההורים שלי עצובים הם מאוד אוהבים אותי ואני לא מוכנה אף פעם לשבת לדבר איתם שיחה נפשית כי אני מתביישת , רק עם אמא , ואבא כועס שאני לא משתפת והוא יודע מהכל אחרון , בקשר לאובססיה לחדר מאז שאני מסמינה כרטיס אני לא מפסיקה לבכות ממש כמו תינוק בוכה על כל דבר שאני מסתכלת , על המחשב שאעזוב על המקלחת .. המיטה הנוחה וככה כל יום עד ליום הטיסה בוכה חזק חזק שכבר לא בא חי לחיות לפעמים (ממש לא רוצה להתאבד ) אני אומרת לעצמי הלוואי והכל היה יותר פשוט.. יום לפני הטיסה אני אומרת זה פעם אחרונה של מקלחת ביי מקלחת ניפגש עוד חודשיים ובוכה חזק וככה לכל פריט דומם בערך , כשהייתי קטנה אמא שלי הייתה אומרת לי ״תראי איזה מקלחת מתוקה היא מחכה לך שתקקלחי , תראי מה קניתי לך דובי שישמח אותך ״ועוד הרבה .. אולי זה נובע מזה .. אבל אני באמת סובלת ולא מוכנה להתבגר בשום אופן רוצה להתנהג כמו בת 16 כי אפילו אני נראית פחות , למרות היחסים שלי עם בן הזוג שהוא גם בכלל לא נראה בגילו ואנחנו ממש שונים משאר הזוגות אנחנו אוהבים מדע ומשחקים קלפים הרבה ושחמט ומאוד רגועים , ושוב עד שמגיע הרגע שאני צריכה לחזור לארץ אני שמחה מהחדר אבל התרגלתי לשם כי החבר שלי שם , ועוד פעם אני עצובה , אני עצובה בלי סוף , כל יום שמתי לב , בוכה כל יום , השקיות מתחת לעיניים מופיעות , התחילו לי בעיות בלב כנראה אי ספיקת לב קלה מרוב כל הלחץ , והתקפי דזה וו לא מוסברים מאף רופא שעברו לחצי שנה עד עכשיו (לפחות זה) אני באמת לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאני מורידה לעצמי שנים בחיי למרות שאני מתאמנת , ואוכלת בריא , הכל מרגיש לי סתם , אני מרגישה שאמות בגלל הלחץ בגיל 40 , אני ממש ממש בוכה הרבה , עצוב לי הכל ! אני אשמח אם תוכלי לעזור לי איך להסתדר בחיי מבלי להתבגר , מבלי לשתף הורים , אני מתוסכלת מאוד ,תודה רבה!

שלום, נוטלת רמרון 30 וקלונקס 0.5 כדור אחד פעמים בשבוע מזה שנים. בלעדי קלונקס אני סובלת מחרדות והתקפי חרדות שעלולים להזיק לחים התפקודיים שבראתי לעצמי ולמצוינות העקבית בתחום התעסוקתי. רק לעיתים רחוקות אני יכולה לקחת כדור אחד בשבוע או בכלל לא- והחשש שלי הוא כמובן התמכרות או שיום יגיע וזה כלל לא יעבוד, או שבאיזשהו אופן הכדור כהשפעה מצטברת דופק את המוח. מוזר לומר אבל רק עם קלונקס אני סוף סוף מרגישה אותי ואת החיים. הכדור חושף את מה שאני באמת הופך אותי לשמחה, חיונית ומלאת חיים, וצר לי שחצי שבוע אני נאלצת לחיות בסוג של צמצום רגשי, משחק של כביכול אדם חי ופחד מהחיים. לכן אני שואלת בקול האם לא עדיף למצוא כדור נוסף מקביל ולקחת תחילת שבוע קלונקס וסוף שבוע את מיסטר X וכך לצמצם אפשרות של תלות או העדר השפעה. ואם כן מה כן יכול להיות למשל אפשרות? תודה ושנה טובה!