חרדה?דיכאון? איך יודעים מה יותר עדיף

ד"ר אירנה שלום, אני כותבת לך על אבא שלי, בן 60+-. סובל מקרישיות יתר(רקע תורשתי), פנסיונר מהצבא שעבד כנהג מונית קרוב ל10 שנים ולפתע התפרץ אצלו התקף חרדה. בבדיקה של פסיכיאטר נאמר לו כי מה שיש לו זה "מחלת הרדיפה". קראתי באינטרנט והבנתי שהכוונה ל"סכיזופרניה". האם זה נכון? אבא שלי לא מצליח לישון אבל נמצא המון במיטה, חוזר על מילים שאומרים לו או שאומר "בא לי למות, בא לי למות....", "מה אני יעשה מה אני יעשה...". הוא נלחץ וחרד מבעיות קטנות כמו למשל נגמר לנו הגז יום שישי (אנחנו שומרי שבת) וכל השבת הוא במיטה מרביץ לעצמו ואומר "מה נעשה אין לנו גז... (שוב ושוב). אני מאוד דואגת לו. אבא שלי איש חכם, מבין עניין, אוהב לצחוק ולשמוח, לשחק עם הנכדים. היום הוא ההפך הגמור. חסר שמחת חיים, מוטיבציה, חסר תיאבון ומצד שני מחפש כל הזמן מה לאכול ולא שבע, הוא ידוע כאיש שאוהב לדבר המון והיום הוא כבר בקושי מוציא מילים ומדבר.. הוא חש בודד ולבד. הפסיכיאטר נתן לו רסיטל ורספונד, כדור ליום וכדור ללילה. הוא מרגיש רע נורא עם הכדורים, רואה מטושטש, חלש, רוצה לישון אבל לא מצליח. אתמול הוא היה שוב אצל פסיכיאטרית והיא נתנה לו את לוריין- אחרי לילה אחד שלקח הוא אמר שהוא מרגיש שיפור רב אבל אני פוחדת שהוא יתמכר וזה כבר לא ישפיע. אני חייבת לציין כי התקפי החרדות זה משהו שידוע במשפחה של אמא שלו(קרה לכמה משם). האם טיפול תרופתי מספיק? זה טיפול לכל החיים?זה אמור לעבור מתישהו? אודה לעזרה, הכוונה והרגעה ;) תודה.