שלום,
מקווה שתוכלי לעזור לי עם תשובה לשאלתי, שהיא כנראה לא פשוטה.
א. אני בן 36, גובה 1.83, משקל נוכחי: 100 ק"ג.
ב. לפני 12 שנה, בשל עודף משקל קל, וכולסטרול בשיעור של 234, התבקשתי לקחת בקביעות סימבסטטין בערך של 20 מ"ג.
ג. כעבור כמה שנים, לאחר שרמת הכולסטרול נותרה דומה, ובמקביל רמת הטריגליצרידים עלתה (לרמה של 300 ולאחר מכן ל-420), הרופאה העלתה את המינון של הסימבסטטין ל-40 מ"ג.
ד. לאורך השנים, רמת הכולסטרול נותרה ברמות של 230-250, הטריגליצרידים עלו לרמות ממוצעות של 450 (עם קפיצות בתקופות שבהן לא הקפדתי על התזונה, וירידות בתקופות שבהן הנהגתי משטר אכילה קפדני).
ה. במקביל מדדי ה-ALT וה-AST הלכו ועלו באופן עקבי. ה-ALT עלה מרמה של 26 (לפני 12 שנה כאשר התחלתי לקחת את הסימבסטטין) ועד לרמה של 100 (בבדיקת דם מינואר 2015). ה-AST עלה מרמה של 23 עד לרמה של 45.
ו. לאורך השנים התחלתי להרגיש פחות ופחות טוב. סבלתי מחולשה, עייפות, מצבי רוח משתנים, הזעה בכל חלקי הגוף לאורך כל היום (גם בחורף), קשיי נשימה וקשיי שינה. הרופאים תמיד ייחסו את כל אלה לחרדה ודיכאון, ופשוט הוסיפו לי בכל פעם עוד איזה כדור SSRI/SNRI לרשימה הולכת ומתארכת של כדורים כאלה. לאורך 10 שנים, למעט בדיקות דם מינימליות (ספירת דם + שומנים בדם), לא נעשו לי בדיקות רפואיות אחרות. אני קיבלתי ללא עוררין את האבחנה והמשכתי לקחת מדי יום ביומו רשימה הולכת וגדלה של כדורים נפשיים + מינונים הולכים וגדלים של סימבסטטין (סך כולל של מעל ל-10 כדורים בכל יום).
ז. לפני כשנה הבעיות השונות החריפו לרמה בלתי נסבלת. ראשית התחלתי להזיע באופן מטורף, 24 שעות ביממה, גם בקיץ וגם בחורף ואפילו כאשר ישבתי בחדרים עם מזגן פועל. רק השילוב של מזגן + מאוורר שמכוון ישירות עלי, הצליחו לעזור.
במקביל קשיי הנשימה החריפו עד מאוד, והתחלתי לסבול מהם על בסיס יומיומי, ולאורך כל היום (כאשר ע"פ רוב בשעות הבוקר, ובשעות הערב זה היה הכי גרוע). בשלב זה שמתי לב, שגם אחרי הליכה של כמה מטרים בודדים, אני מתחיל להנתשף כאילו הרגע סיימתי מרתון. מדובר ברמה כזו שאפילו הליכה מחדר השינה לשירותים הרגישה כמו אחרי אימון כושר מפרך. תופעות נוספות שהופיעו בשנה האחרונה היו כאבים עזים בכפות הרגליים (שבגינן הלכתי באופן צולע), הפנים שלי התנפחו (לא שמתי לב לזה בעצמי, אנשים אחרים הפנו את תשומת לבי לכך), הבטן שלי הפכה להיות נפוחה וקשה, הראיה שלי נחלשה, הזיכרון שלי נחלש באופן משמעותי, התחלתי להשתעל באופן טורדני וקבוע, וגם להיות עם ליחה ונזלת באופן קבוע (ואני מדגיש, באופן יומיומי, על פני שנה שלמה, בלי הפוגות).
ח. בשל כך החלטתי לבצע בדיקות יותר מקיפות, ועשיתי בדיקת "סקר מנהלים" בתל השומר. הבדיקה הקרדיאלית היתה תקינה, וגם כך צילום של בית החזה. בבדיקת ספירומטריה העלו חשש ל-Early Obstructive Pulmonary Impairment וביקשו המשך בדיקות בקופת החולים. בבדיקה גופנית קבעו שהכבד והטחול מוגדלים. בבדיקת US קבעו שיש לי כבד שומני בשלב II. בבדיקת דם נמצאו הערכים החורגים הבאים: HCT=51, HB=17.6, LD=466, Neutrophils No=6.6. בשל מדדים אילו + תופעת ההזעה + העובדה שצבע העור שלי, במיוחד בפנים הוא אדום מאוד, הועלה חשש ל-Polycythemia Vera והתבקשתי לעשות בדיקות נוספות בקופת החולים. ערכים חורגים נוספים היו GGT=53, Cholesterol (Total)=253, Triglycerides=648 וגם פרוטאין בערך של 100 בשתן.
ט. המשכתי בבדיקות בקופת החולים:
בדיקה אצל רופא ריאות – הרופא עיין בתיק הרפואי שלי, וקבע תוך כמה שניות, שאין לי שום דבר, אלא רק חרדה.... התעקשתי לבצע בדיקה מסודרת (שהרי זה מה שהומלץ לי בדו"ח המסכם של תל השומר), ובבדיקת ספירומטריה נמצאו ערכי FEF25-75 ו-PEFR לא תקינים. בדו"ח שהופק ע"י מחשב הבדיקה, הופיע בסעיף Estimated Lung Age גיל של 65... הרופא הסתכל ושוב אמר שהכל בסדר. שהערכים הנמוכים הם בגלל שאני קרוב לוודאי חרד (וגם קצת שמן). בניגוד לאופיי, המשכתי להתעקש וביקשתי שיסביר את התוצאות בדו"ח של הבדיקה, אז הרופא הסכים לעשות בדיקה דומה תחת מאמץ. במהלך הבדיקה התעלפתי, בפעם הראשונה בחיי. והרופא בתגובה? זו חרדה... הכל בסדר, לך הביתה.
בדיקה אצל המטולוגית – כאמור בתל השומר ביקשו שאבצע בדיקות המשך אצל המטולוג. כאשר הגעתי אל המטולוגית, היא הסתכלה בתיק במשך כמה שניות, הביטה בי עוד כמה שניות ואמרה שלדעתה אני "אדום" ושאני מזיע לא בגלל שיש לי בעיה רפואית כלשהי אלא בגלל שאני חרד...
כמו כן ביצעתי בדיקת דם נוספת (שבוע לאחר הבדיקה הקודמת). אדגיש שהבדיקה בוצעה תחת אותם התנאים (אותו משך זמן של צום, אותה שעה, ואפילו אותו יום בשבוע, פשוט שבוע אחד אחרי הבדיקה הקודמת). הפעם התקבלו התוצאות המפתיעות הבאות: כולסטרול (כולל) = 178 (ירידה של 75 נקודות בתוך שבוע...), טריגליצרידים = 250 (ירידה של 400 נקודות בתוך שבוע), רמת הברזל בדם (שתמיד היתה תקינה) קפצה לערך של 431. רופאת המשפחה אמרה בתגובה שלא צריך להתייחס לערכים האלה, שסתם מדובר באנומליה.
י. בשלב הזה המצב הרפואי שלי הגיע לשפל. התקשיתי לזכור פרטים פשוטים, נהייתי מבולבל ביותר, נדודי השינה החריפו, הכאבים ברגלים החריפו וכו'. מאחר וכל מה שרופאי קופת החולים אמרו היה: "אתה חרד...", בפעם הראשונה בחיי התחלתי לפקפק באבחנה והתחלתי לחפש מידע בעצמי. הדבר הראשון שעשיתי היה לקרוא את עלוני כל התרופות שאני לוקח. כאשר הגעתי לעלון של תרופת הסימבסטטין גיליתי לתדהמתי שאני סובל מכמעט כל אחת מתופעות הלוואי המצויינות בעלון, כולל אילו המופיעות תחת הסעיף של "תופעות נדירות שאם מתרחשות הפסק לקחת את התרופה באופן מיידי ופנה לרופא...". קראתי מחקר נוסף שנערך בארה"ב והראה שיש אנשים שמפתחים תופעות של אי ספיקת לב (המתבטאות בתופעות כמו התנשפות אחרי הליכה של כמה מטרים... למרות שהלב עצמו תקין... בדיוק כמו במקרה שלי), פגיעה בכליות (דבר המתבטא למשל בחלבונים בשתן, בדיוק כמו במקרה שלי..), עליה חדה במדדים של תפקודי הלב (בדיוק כמו במקרה שלי...) ועוד.
הפסקתי לקחת את הסימבסטטין על דעת עצמי, ובתוך כחודשיים בלבד חלק גדול מהתופעות נעלמו כלא היו. בעית קוצר הנשימה (שסבלתי ממנה באופן יומיומי) נעלמה לחלוטין. ההתנשפות אחרי הליכה של כמה מטרים בודדים נעלמה לחלוטין, הזיכרון שלי חזר לעצמו, וגם הנזלת והליחה שליוו אותי במשל כל השנה האחרונה כמעט ונעלמו לחלוטין. בדיקת דם שערכתי לאחרונה (3 וחצי חודשים לאחר שהפסקתי לקחת את הסימבסטטין) העלתה כמה ממצאים מפתיעים: מדדי ה-HCT, RBC ו-HB חזרו לנורמה. ערך החלבונים בשתן ירד ל-20 (שזה גם בנורמה), הטריגליצרידים עדיין גבוהים מאוד, אך ירדו ב-20 אחוז לערך של 550. המדדים של תפקודי הכבד השתפרו באופן משמעותי. למשל ה-ALT ירד מערך של 100 לערך של 51. באופן לא מפתיע, הכולסטרול עצמו עלה לשיעור של 271 (בהשוואה ל-253 בבדיקה הקודמת).
וכאן, לאחר התיאור הארוך, אני מעלה את השאלה שלי: האם לפי הנתונים שפירטתי לעיל, אכן ניתן להסיק שלפחות במקרה הפרטי שלי, תרופת הסיבסטטין היתה אחראית לחלק גדול מהבעיות הרפואיות שפיתחתי במהלך השנים? האם אני אחד מהמקרים הנדירים (כפי שהיצרן מציין זאת) שבו התרופה גורמת לתופעות לוואי חמורות ויש להפסיק לקחת אותה?
ואם כן מה הפיתרון? ברור לי שבתור התחלה יש להקפיד על תזונה נכונה וכושר גופני, אבל אני תוהה לגבי הצד התרופתי. האם זה הגיוני שלא לקחת סטטינים בכלל? או שאולי לדעתך אני פשוט צריך פשוט לנסות סוג אחר של סטטינים?
בתודה מראש,
ירון