מאז הלידה כבר שנתיים שאני מרגישה שאני "משתגעת"

לעיתים נדירות דיכאון לידה מתבטא בהפרעה כפייתית (O.C.D) וזה נגרם על ידי שינויים הורמונליים קיצונים מיד אחרי הלידה. מדובר במחשבות מחרידות ולא הגיוניות מהסוג שאת מתארת. ברוב המקרים האישה יודעת שהמחשבות הללו אינן נכונות ואינן הגיוניותו למרות זאת החרדה מאוד גבוהה ואת מנסה לבטלה. טקס הביטול (קומפולסיה) הוא זה שאת מתלוננת עליו. גם במהלכו קיים סבל. בנוסף לרגשות האשם על כך שהיית רוצה להיות עקרת בית ואם טובה יותר. לא קיימות תרופות מהטבע שהן יעילות לטיפול בהפרעה כפייתית. עליי לציין שגם צמחים ואבנים זה חומרים כימיים ובניהם יש גם חומרים רעילים ביותר. התרופות היחידות היעילות להפרעה כפייתית הן מסוג חוסמי סרוטונין, שכנראה הרופא רשם לך. אם תיטלי את התרופות תחושי הקלה בסמפטומים וזה אומר שאת בין 50% מהסובלים מההפרעה ברי המזל שמגיבים בחיוב לתרופות. יש לזכור שאת התרופה יש לקחת במינונה היעיל, לפחות 10 שבועות עד שמחליטים אם היא יעילה או לא. לא סופרים מהרגע שאת לוקחת מינונים נמוכים, אלא רק מהרגע שהתייצבת על מינון טיפולי. אין התמכרות לתרופות הללו ולאן ניתן להפסיקם. הפסקת התרופות מלווה בסיכון לחזרת הסימפטומים. יתכן שדיברת על חלופה חשבת על פסיכותרפיה, על ידי פסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית תוכלי להכיר את הדרך שבה את חושבת, פועלת ומרגישה ואיך הגורמים הללו משמרים ואף מגבירים את הבעיה. בנוסף תוכלי ללמוד איך לשנות את ההתנהגות ובהתאמה את המחשבות בצורה שתוציא אותך מהמצב שבו את נתונה כבר שנתיים. ניתן לנסות לבצע טיפול התנהגותי קוגנטיבי גם ללא תרופות אך עלייך להחליט שאם את לא מצליחה את עושה הכול כולל נטילת תרופות כדי להחזיר לעצמך את השליטה לחייך. בהצלחה ד''ר עישר ניר

סיגל שלום רב, שמי דניס ואני כותבת כתבה בנושא חרדה לאחר לידה עבור מגזין "הורים וילדים". ברצוני להביא למודעות הציבור את התופעה שהולכת ומתרחבת, אך עדיין פחות מדברים עליה (להבדיל מדיכאון אחרי לידה). אשמח מאוד באם תוכלי לעזור לי! כמובן שאת לא חייבת להזדהות ופרטיותך מובטחת! בתודה מראש, דניס 0545275037

דניס שלום. חרדות שונות מופיעות לאחר הלידה, בחלקן, הן התחלה של תהליך כרוני וברובן חולפות עם או אף ללא טיפול. הבעייה אם לא מטפלים היא שברגע של חולשה, עלולים ללקות בחרדה שוב. אשמח לעשור לך בכתיבת הכתבה. ד"ר ניר עישר

דר עישר שלום תודה על התייחסותך. אשמח לשוחח איתך על הנושא. מוזמן ליצור עמי קשר במספר שהשארתי או לתת לי את המספר שלך ליצירת קשר. בברכת סופש נעים, דניס

שלום ד"ר. גם אני נמצאת במצב דומה לסיגל, כאשר בתחילת ההריון ועד עכשיו (כשנה לאחר לידה) סובלת ממחשבות טורדניות מיניות ללא טקסים חיצוניים. מיד עם התפרצות המחשבות הלכתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שעזר מאוד והגעתי ללידה במצב מצוין. הבעיה החלה לאחר הלידה, המצב החל להתדרדר שוב והגעתי לחרדות קיצוניות וקשות מאוד, אך הצלחתי בעזרת בעלי לתפקד ולטפל בילדה ללא הימנעויות כלל. כמובן שחזרתי לטיפול ובהמלצתה של המטפלת cbt שלי לא נטלתי תרופות אלא חשיפות בלבד. השיפור הנו הדרגתי מאוד אך קיים בהחלט ואפילו הצלחתי למצוא עבודה חדשה וטובה, בה אני נמצאת כבר חודש וחצי ומתפקדת היטב. הבעיה הנה שאני עדיין בטראומה ובשוק ממה שעברתי וחוששת מחזרת החרדות, ואין יום מבלי שעדיין לא צצות מחשבות ולעיתים חרדות מתונות יותר. יש לציין כי הפסקתי כבר כמה חודשים עם החשיפות עקב העומס בחיי והעבודה החדשה. לעיתים אני שוקלת שימוש בתרופות למשך כמה חודשים או אף יותר, על מנת להתחזק קצת ממה שעברתי ולהפחית את בואן של המחשבות ואולי כן לשלב גם חשיפות, מאחר וההפרעה כאמור עדיין רחוקה מלהיות מאחוריי. שאלתי היא האם נראה לך שדווקא התקדמותי טובה יחסית ושאם הצלחתי עד כה ללא תרופות עליי להמשיך כך ולתת לחזרתי לשגרה ולחשיפות נוספות לעשות את העבודה, או שדווקא לטיפול תרופתי יכולה להיות תרומה טובה גם בשלב זה? תודה רבה לך מראש

שלום ד"ר. גם אני נמצאת במצב דומה לסיגל, כאשר בתחילת ההריון ועד עכשיו (כשנה לאחר לידה) סובלת ממחשבות טורדניות מיניות ללא טקסים חיצוניים. מיד עם התפרצות המחשבות הלכתי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שעזר מאוד והגעתי ללידה במצב מצוין. הבעיה החלה לאחר הלידה, המצב החל להתדרדר שוב והגעתי לחרדות קיצוניות וקשות מאוד, אך הצלחתי בעזרת בעלי לתפקד ולטפל בילדה ללא הימנעויות כלל. כמובן שחזרתי לטיפול ובהמלצתה של המטפלת cbt שלי לא נטלתי תרופות אלא חשיפות בלבד. השיפור הנו הדרגתי מאוד אך קיים בהחלט ואפילו הצלחתי למצוא עבודה חדשה וטובה, בה אני נמצאת כבר חודש וחצי ומתפקדת היטב. הבעיה הנה שאני עדיין בטראומה ובשוק ממה שעברתי וחוששת מחזרת החרדות, ואין יום מבלי שעדיין לא צצות מחשבות ולעיתים חרדות מתונות יותר. יש לציין כי הפסקתי כבר כמה חודשים עם החשיפות עקב העומס בחיי והעבודה החדשה. לעיתים אני שוקלת שימוש בתרופות למשך כמה חודשים או אף יותר, על מנת להתחזק קצת ממה שעברתי ולהפחית את בואן של המחשבות ואולי כן לשלב גם חשיפות, מאחר וההפרעה כאמור עדיין רחוקה מלהיות מאחוריי. שאלתי היא האם נראה לך שדווקא התקדמותי טובה יחסית ושאם הצלחתי עד כה ללא תרופות עליי להמשיך כך ולתת לחזרתי לשגרה ולחשיפות נוספות לעשות את העבודה, או שדווקא לטיפול תרופתי יכולה להיות תרומה טובה גם בשלב זה? תודה רבה לך מראש

שלום יעל, תרופות הן לא מלה גסה. אין שום סיבה שאשה תסבול ואת מתארת סבל ממושך. את מדברת על חשיפות שעשית במשך תקופה ארוכה ביותר. האמת היא שחשיפות אמורות להפוך לחלק מהחיים. ז"א שאת נחשפת במהלך ההתנהלות היום יומית שלך, כמו כולנו, לגורמי החרדה, ואינך נמנעת ממצבים אלה. אם הבנתי אותך נכון, מה שקורה לך כיום הוא דווקא מחשבות טורדניות שאת עלולה לסבול מחרדות. הטיפול במחשבות אלה הוא קוגניטיבי בעיקרו. אם את רוצה להבין על מה מדובר, אמליץ לך על סיפרם של פורדון וקלארק בהוצאת אח. חשוב שתטפלי בבעיה שלך עד הסוף. אחת מהבעיות הגדולות ביותר היא שאנשים שסובלים מכפייתיות נעצרים באמצע הטיפול. הם חשים את השיפור וחוששים שעבודה נוספת תקלקל להם. הם טועים! אני מקווה שלא תפלי לטעות זו. לסיכום תרופות SSRI, המשך הטיפול או שניהם מומלצים ובלבד שתיחיי חיים ללא חרדות, זאת למרות שהמחלה עצמה כרונית. את אמורה לחיות כמו חולה סוכרת שמטופל היטב והמחלה אינה משפיעה כלל על חייו. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

האמת שקלעת בול לבעיה שלי, מבחינת הפסקת הטיפול ברגע שיש שיפור, ואכן אני נופלת לטעות זו שוב ושוב... רק שאלה נוספת, במידה ואתחיל לקחת תרופות, האם יש אפשרות שהן תעזורנה וגם כשאפסיק אותן מצבי יישאר טוב? ברור שיש סיכון לנפילה, אך האם יש להן תרומה טיפולית גם לתקופה שאחרי נטילתן, או שאם נעזרים בהן אז זה עדיף לכל החיים? אמרת גם שרק 50 אחוז נהנים מהן, האם אכן זה הנתון? כי היה ידוע לי על 70... או שאתה מדבר על התרופה הראשונה שלוקחים וניתן לנסות ולהתאים עד שמצליחים ואז הסיכוי עולה? תודה רבה רבה לך, פשוט הבטחתי לעצמי ולבני משפחתי לנצח את זה בכל מחיר ומרגישה קצת בצומת דרכים...יעל

מחקרים שונים מראים על תוצאות שונות. מהנסיון שלי, בסה"כ כחצי מהמטופלות מגיבות לתרופות בכלל ורק למיעוט מהן התופעות חולפות עד הסוף. אני ממליץ להשלים את הטיפול עם טיפול התנהגותי וקוגניטיבי, כדי שהשליטה תעבור לידייך וגם לא להפסיק את הטיפול התרופתי, אם הוא היה מוצלח. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

אשמח לקרוא את המאמר שלך, לכשיתפרסם

אם כך, אתן צ'אנס נוסף להשלים את הcbt כמו שצריך ועד הסוף, ואחה"כ אשקול גם שילוב תרופתי במידת הצורך, שהרי נראה שהשורה התחתונה היא ללמוד ולנהל את ההפרעה בעצמי בכל זאת, מאחר והתרופות לא בטוח יעזרו...תודה ד"ר עישר

שלום דר אני לא יודעת מאיפה להתחיל אבל אנסה.. לפני 3 שנים עברנו משבר זוגי ראשון וקשה ביותר אישי ואני הצלחנו להתגבר עליו ב"ה וכיום אנחנו חיים בזוגיות תקינה תודה לאל כמובן עם עליות וירידות אבל לריב בסדר. אני כבר משהו כמו שנה חווה חרדות בעבר זה אלו היו חרדות קשות אך לפני מס חודשים התחלתי טיפול בשיטת הemdr והחרדות הלכו וירדו גם מבינת העוצמה וגם התכיפות אך עדיין סובלת מהשאריות שלהם ומה זאת אומרת שאריות? הכוונה למחשבות מתי זה יתחיל ? האם זה יגיע? מתי זה יעבור?? כל מיני מחשבות טורדניות כאלו שלא נותנות לי שקט נפשי אני עדיין בטיפול אך לא שלמה עם עצמי שעדייןן חווה לעיתים התקפים וכמובן חיה ברמה היומיומית עם המחשבות על החרדות. מה אתה מציע לי לעשות??? לא מוכנה לשתות כדורים לוקחת רסקיו וטיפות הרגעה צמחיות כמו ולריאן טינקטורה במקרה הצורך אך כבר רוצה להשאיר את זה לחלוטין מאחורי

ברור שהתגובות של כל אחד מאיתנו אישיות וקשה להכליל את הידע המצטבר על כל האנשים. אני שומע שיש שיפור ניכר אך הפסקת את החשיפות, עקב חוסר זמן. אני מבין שאין לך זמן ללכת אל המטפלת, ושאין לך זמן להקדיש לתרגולים. זה קורה ואילו זה היה בשלב מוקדם יותר בטיפול שלך הייתי ממליץ שתפני זמן, גם על חשבון הטיפול בתינוקת שלך. בשלב שבו את מתארת את עצמך, הייתי מנסה ליישם את מה שלמדת בכל פעם שמגיעה מחשבה. זה לא באמת מצריך יותר זמן מאשר המחשבות החרדתיות שלך. לאחר שבוע של ניסיונות עצמיים הייתי קובע פגישה עם המטפלת, כדי להעריך את התוצאות ולקבל הנחיות מדוייקות יותר. אחרי כן, כנראה שתצטרכי לפגוש אותה לעיתים נדירות, כשמהרישומים שלך יעלה שניתן לשפר את היעילות. בקשר לתרופות: הייתי נותן לשיטה שהמלצתי שבועיים, אם את מתרגלת עם כל הופעת מחשבה כפייתית. אם לא יהיה שיפור, מה שיהיה תמוהה, תוכלי להתחיל לטיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

לפי דברייך עברת טיפול יעיל בחרדות אך נותרת עם הפחד שהחרדות ישובו. זה מצב מצויין, כי את השלב הראשון סיימת. אני ממליץ לך לדבר על זה עם המטפל שלך ולעבוד על הנושא הזה. אם הוא לא מומחה לטיפול התנהגותי קוגיניטיבי, מומלץ שתמצאי אחד. את גם יכולה לנסות להשתמש בספר שכתבתי יחד עם עפרה מירון-ליכטר: להפחיד את הפחד או אם את מעדיפה את הגירסה החרדית: "מפחידים את הפחד" אפשר להשיג אותם בכל חנויות הספרים או להזמין במכון פסגות. בהצלחה, ד"ר ניר עישר