חרדה

נועה שלום, אני מצטער לשמוע שאת סובלת כבר שנתיים. לפי מכתבך שבו את מבקשת את המלצתי, נראה שאת מתקשה לסמוך על הרופאים שלך ומנסה להיות הרופאה בעצמך. אומר לך רק זאת, גם לו היית רופאה ואפילו רופאה פסיכיאטרית, הייתי ממליץ לך לפנות לרופא אחר, לסמוך עליו ולא לנסות לטפל בעצמך לבד. כבר במקורות כתוב ש"אין החבוש מתיר עצמו מבית האסורים", אני מניח שגם את, רק מסבכת את עצמך ואת המחלה שלך, כשאת מנסה לצאת מהכלא ללא עזרתו של מישהו מהחוץ וכשהעזרה מגיעה, את לא סומכת עליו ומנסה שלא ללכת בדרך שהמציל שלך בחר עבורך. בקשר לכדורים, כבר הפסקת את הציפרלקס וזה גרם לך לחזרה של המחלה ולכך שהתרופות כרגע עובדות רק חלקית. עלייך לבחור רופא ולדבוק בהמלצותיו. כשתראי שהוא לא עוזר עשי את אותו הדבר עם רופא נוסף, תמיד ללא עוררין עשי בדיוק את מה שאומרים לך ואם יש בעיות, תשאלי אותו. לעצם השאלה שלך על פרוזק, זו תרופה טובה וייתכן שתעזור לך. את מתארת הפרעת אגורפוביה. האם ניסית טיפול התנהגותי קוגניטיבי? לדעתי, טיפול טוב יכול לפתור לך את הסבל העצום שאת נתונה בו תוך זמן קצר יחסית (בתנאי שאת עושה את המוטל עלייך והרבה מעבר לכך). מקווה לשמוע ממך שחזרת להיות מי שהיית לפני החרדות. בהצלחה, ד"ר ניר עישר