מנסה להבין איך זה עובד..

מה שאת מתארת הוא הפרעת חרדה המציקה לך כבר כמה חודשים. משבשת את איכות החיים, ומאיימת לפגום, או אף פוגמת גם בתפקוד הרגיל שלך ("חרדה להתרחק מהבית") . הפרעת חרדה היא הפרעה המופיעה בכל גיל בחיים. בלמעלה ממחצית המקרים היא נוטה להשאר, ולקבל מהלך ממושך של שנים רבות, עם תקופות של הרעה, ותקופות של הקלה יחסית. הטיפול בהפרעת החרדה הוא בתרופות נוגדות דיכאון (SSRI, או SNRI). תרופות אלו אינן ממכרות, והן לרוב יעילות מאד ויכולות לסלק את החרדה ולאפשר תפקוד ואיכות חיים. פעמים רבות יש להעזר בהן לשנים, כיוון שהתרופות אינן יכולות לרפא את החרדה, אלא רק לסלק את הסימנים ואת הסבל. טיפולים בתרופות מרגיעות כמו אסיבל אינם מומלצים, על אף ההקלה המהירה שהן נותנות, כי השפעת התרופה המרגיעה נוטה לדעוך מהר, ואז יש צורך להעלות מינון, ובמקרים רבים מגיעים להתמכרות. רמוטיב במרבית המקרים אינו יעיל מספיק למצב שאת מתארת. העובדה כי התרופות נוגדות דיכאון (בעיקר SSRI) יעילות כל כך הביאה לתיאוריות שונות המדברות על חוסר איזון במוח, וטענה שהתרופה איכשהו מאזנת מחדש את התפקוד המוחי. יש הגיון בטענות הללו, אבל עדיין המדע לא הגיע להבנה מלאה כיצד התרופות משפיעות. בעיני לא התיאוריה היא הקובעת (גם אם יש לה חשיבות רבה), אלא העובדה שניתן להקל על החיים ולאפשר חזרה לתפקוד וללא סבל מיותר. פני לפסיכיאטר.