ילד בן שנתיים וחצי

הבן שלי בן שנתיים וחצי , הוא אובחן באוטיזם , בטיפולים (פעם בשבוע) ובאיבחונים הוא לא יוצר הרבה קשר עין עם המטפלות אבל בבית הוא כל הזמן יוצר קשר עין , עושה גסטות אך הוא לא מדבר וגם בסופר הוא יוצר קשר עין עם הקופאיות , יוצר קשר עין עם ילדים בקניון או בגנים ציבוריים . באיבחון אצל הפסיכולוג אני לא הבנתי שאלות שהוא שאל ולא עניתי בצורה נכונה מחוסר הבנה (הוא לא ניסה להקשיב) וגם הוא כל פעם ניסה להוציא אותי שקרנית כאילו אני לא מכירה את הבן שלי ואני לא רואה איך הוא בבית וכשאנחנו בקניון ובגנים ציבוריים .. הוא מתעיין בילדים אחרים מנסה להתקרב ויוצר קשר עין עם אנשים זרים , מחייך כשמחייכים אליו , ילד מתחשב לדוגמא בכיתי והוא הסתכל עלי בעצב חיבק אותי , נישק אותי וכל פעם הסתכל אם אני עדין בוכה וכשחייכתי הוא חייך או כשהכלב שלנו נשך אותי ביד ואמרתי "איה" הוא בא ליטף לי את היד והביא לי נשיקה ועשה "נו נו נו" לכלב הוא מבין כל פעם שמבקשים ממנו דברים לו בעברית ובספרית (אך בטיפולים ובאיבחונים הוא מתנהג אחרת לגמרי , יותר סגור) הוא מחכה התנהגות של ילדים / אנשים , לומד הרבה . כרגע הוא בגן רגיל עם טיפולים פעם בשבוע של קלינאית תקשורת ומרפה בעיסוק כשהלכנו לרופאה ההתפתחותית הוא היה בן שנה ו9 חודשים בערך והוא לא ממש שיתף פעולה ובאותו זמן לא היה לו גסטות וגם שם הוא לא יצר הרבה קשר עין עם הרופאה , אבל ברגע שהוא התחיל ללכת לגן הוא השתנה לגמרי , התחיל לעשות גסטות , יותר קשר עין עם אנשים , כי הוא היה איתי עד גיל שנה ו8 חודשים בבית ובקושי היינו רואים אנשים , אבל ברגע שהוא התחיל להיות באינטרקציה עם ילדים ואנשים והשתנה לטובה מאוד . האם שווה ללכת לעוד איבחון ?