אחותי התאומה ואני איבדנו בהדרגה את חוש הריח והטעם. במהלך התקופה עברה אחותי, בהמלצת רופא, ניתוח להסרת פוליפים, אבל לצערנו, זה לא הועיל בנוגע לטעם ולריח. אתמול רופא נוסף המליץ לנו לפנות לרופא נוירולוג, ואמר כי שם ללא ספק נמצא את הפתרון. נשמח אם תוכלו ל

הפרעות בחוש הריח והטעם עשויות לנבוע מגורמים שונים, ולכן ברבים מן המקרים יש צורך בהערכה רב-תחומית, הכוללת את רופא המשפחה, רופא אף-אוזן-גרון (אני מניחה שהוא זה שהמליץ על כריתת הפוליפים), נוירולוג, רופא אלרגיה ורופא שיניים. השכיחות של הפרעה בחוש הריח עולה עם הגיל, ולפי הערכות שונות, ל-50% מן האנשים מעל גיל 60 יש ירידה בחוש הריח. הגורמים האפשריים לאיבוד הדרגתי של חוש הריח והטעם כוללים נזלת אלרגית, פוליפים באף, זיהום ויראלי במערכת הנשימה העליונה שעשוי לגרום לפגיעה קבועה או חולפת בחוש הריח, שימוש בתרופות (ביניהן תרופות הנמצאות בשימוש שכיח, כמו תרופות מסוימות נגד יתר לחץ דם או סוגי אנטיביוטיקה שונים), חבלות ראש, חשיפה לכימיקלים במקום העבודה, עישון וצריכת אלכוהול. סיבות נוספות הן מחלת שיוגרן (Sjogren, דלקת הגורמת להרס בבלוטות הרוק והדמעות, ולכן ליובש בפה הגורם לשינוי בטעם), ובמקרים נדירים גם סוכרת ותת-פעילות של בלוטת התריס. גם חסרים תזונתיים, בעיקר חסרים של ויטמינים (למשל B12) עשויים לפגוע בחוש הריח. במסגרת הערכת הבעיה יש להיבדק על ידי רופא אף-אוזן-גרון, שיבדוק את חלל האף ואת הסינוסים, משום שמחלות באיברים אלה פוגעות לעתים קרובות בחוש הטעם והריח. נחוצה גם בדיקה נוירולוגית, כדי לראות אם יש ממצאים נוירולוגיים נוספים. לרופא המומחה לאלרגיה תפקיד בהערכת נזלת אלרגית ולא אלרגית, וכן בהערכת רגישות יתר לחומרים בבית ובמקום העבודה. גם יש להעריך את מצב חלל הפה, משום שמחלות וזיהומים בחלל הפה עשויים להשפיע על חוש הטעם. ד"ר ליה עשת - אינפומד