שאלות ותשובות - עמוד 101

כדורי מציצה טובים באותה מידה כמו כדורים לבליעה. כדורים אלה לא גורמים לסחרחורות או לתופעות לוואי אחרות. אין צורך לעשות בדיקות דם לפני שמתחילים לקחת כדורים של חומצה פולית וויטמין B. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

שתיית אלכוהול פוגעת בתפקוד הכבד. קומדין מתפרק בכבד על ידי אנזימים ספציפיים. פגיעה בתפקוד הכבד תשבש את המטבוליזם של הכבדף ובתוך כך את פירוק הקומדין, ותפריע להשפעתו על תהליך הקרישה. במילים אחרות, שתיית אלכוהול עלולה להפריע לפעולת הקומדין. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה התלויה מאוד בנסיונו של המבצע. בודק לא מנוסה עשוי פשוט להחמיץ את הממצא ולא לזהותו. כדי שגוש יזוהה באולטרסאונד, הוא צריך להכיל רקמה שונה מספיק מהרקמות הבריאות סביבו. יתכן שהגוש דומה במבנהו לרקמה הסובבת, ולכן אינו נראה באולטרסאונד, ובבדיקות בשיטות אחרות הוא יראה יותר בבירור. לא ניתן להסיק מכך על ממאירותו של הגוש. בהחלט יתכן שהגוש יימצא שפיר. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

במחקרים שנערכו על בעלי חיים לא נמצא נזק מצריכת ממתיקים מלאכותיים בהריון. עקב כך הם נחשבים לבטוחים לצריכה בהריון לדעת כמה רשויות בריאות וקהילות מומחים בעולם, כל עוד הם נצרכים בכמות המומלצת. אך כיוון שהממתיק סכרין עובר את השיליה ומגיע לעובר, ובשל קשר אפשרי בין סכרין לבין סרטן שלפוחית השתן, מומלץ לצרוך אותו בכמות מועטה בהריון, ויש שממליצים להימנע ממנו לחלוטין. ישנה גם דעה שבתקופה קריטית ורגישה כל כך כמו הריון, עדיף, ליתר ביטחון, לצמצם למינימום את צריכת הממתיקים המלאכותיים, כיוון שרוב העדויות מגיעות ממחקרים שנערכו רק על בעלי חיים. מומלץ יותר לשימוש הוא סוכר מתוק וקל, המכיל 96% דקסטרוז ו-4% אספרטיים. ממתיק מומלץ אחר הוא ממתיק על בסיס סוכרלוז. סוכרלוז הוא חומר שאינו נספג בגוף ולכן הוא עדיף. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

על פי התיאור שלך הרופא המליץ לנהוג על פי הנהלים. מובן שאם תתחילי להרגיש צירים, עלייך לפנות לבדיקה חוזרת. אם את לא מרגישה צירים ואם נחה כפי שהמליץ לך הרופא, אין סיבה למעקב יותר צמוד מזה שאת נמצאת בו כעת. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

הפרעות בשינה הן חלק מתמונה של דיכאון. אני מקווה מאוד שהתרופה תעזור לתסמינים וביניהן להפרעת השינה. השפעת הפרוזק עשויה להתבטא רק כעבור 6 שבועות מתחילת הנטילה (בממוצע 6-3 שבועות), ולכן כדאי להמתין ולא להתייאש. בנוסף, ניתן לקחת, לפרק זמן מסוים, כדורי שינה במידת הצורך, על מנת שתוכלי לחזור לתפקוד תקין. מומלץ שתיוועצי עם רופאת המשפחה או עם רופאה פסיכיאטרית. נשמע שהפרעת השינה קשורה להפרעה במצב הרוח. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

גידולי המוח נחלקים לגידולים ראשוניים של רקמת המוח, ולגרורות. גרורות מוחיות שכיחות יותר מגידולים מוחיים ראשוניים, ואחראיות למעל מחצית המקרים בהם מתגלים ממצאים מוחיים בבדיקת הדמיה. הגידולים שנוטים לשלוח גרורות מוחיות במבוגרים הם סרטן ריאות (50% ממקרי הגרורות המוחיות), סרטן שד (15% עד 20%), מלנומה (10%) וסרטן של המעי הגס (5%). ב-10% מן המקרים מקור הגידול ששולח את הגרורות המוחיות אינו ידוע. מספר מוקדים מוחיים בבדיקת הדמיה של המוח אופייניים יותר לגרורות מאשר לגידולים ראשוניים, הנוטים להופיע כממצא בודד. במרבית החולים (80%) גרורות מוחיות מאובחנות לאחר שידוע כבר כי החולה סובל מסרטן, אולם בחלק מן החולים, הגרורות המוחיות מתגלות במקביל לאבחנת הסרטן או לפני שמתגלה המקור. בחולים בהם ביטוי המחלה הראשוני הוא גרורות מוחיות, ומקור הסרטן אינו ידוע, מקום הבירור הראשוני צריך להיות הריאות, שכן ביותר מ-60% מתגלים סרטן ריאות או גרורות ריאתיות שמקורן אחר. גידולים אחרים שעשויים להתבטא כך הם מלנומה וסרטן המעי הגס. בחלק מן המקרים לא מתגלה מקור הסרטן גם לאחר בירור נרחב. את הבירור יש להתחיל בצילום חזה, ולהתקדם ל-CT חזה. בהמשך יש לבצע גם CT של הבטן ושל האגן ומיפוי עצמות, כדי לברר את היקף המחלה הגרורתית. ההקרנות יעילות גם אם לא ידוע מה סוג הגידול, וזה הטיפול המקובל גם בגרורות מוחיות וגם בגידולי מוח ראשוניים. כאשר ישנו ממצא מוחי בודד, במיוחד כאשר מדובר בגידול מוח ראשוני, במקרים רבים קודם להקרנות ניתוח מוח, לצורך הסרת הגידול, אם הדבר אפשרי. כאשר ישנם מספר נגעים מוחיים לא מקובל לנתח. את הביופסיה ניתן לקחת מכל מקום בו מתגלה הגידול, ולא רק באמצעות ביופסיה מוחית. סיווג גידולי המוח הראשוניים מעט סבוך, והוא מתבצע לפי סוג התאים מהם הם מורכבים. כמו כן, מקבל כל גידול דירוג (grade) לפי מאפיינים פתולוגיים שונים, המעידים על מידת האגרסיביות שלו. גליומות (gliomas), מנינגיומות (meningiomas) וגידולים אמבריונליים (embryonal tumors) אחראים ל-95% מגידולי המוח הראשוניים, אך כל אחת מן הקבוצות הללו כוללות בתוכה סל גדול של גידולים עם מאפיינים שונים ותוחלת חיים שונה. הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת הגליומות, הכוללת גידולים אסטרוציטיים (astrocytic tumors) ביניהם אסטרוציטומות, אסטרוציטומות אנפלסטיות וגליובלסטומות (ה- GBM אותו הזכרת), אוליגודנדרוגליומות, גליומות מעורבות וגידולים אפנדימליים. תוחלת החיים הממוצעת של חולים עם גרורות מוחיות ללא טיפול היא חודש בממוצע. הוספה של סטרואידים מאריכה את תוחלת החיים לחודשיים, וקרינה מוחית מעלה את תוחלת החיים הממוצעת לשישה חודשים. תוחלת החיים בגידולי מוח ראשוניים משתנה בהתאם לסוג הגידול ולמשתנים נוספים. לא נשמע שיש צורך לבצע בדיקת MRI אם ב-CT נראו גרורות במספר מוקדים. הטיפולים שהזכרת הם הטיפולים המקובלים. כאשר יש נגע בודד, נותנים לעיתים קרינה סטריאוטקטית, כלומר כמות גדולה של קרינה ממוקמת לגידול, אך השיטה הזאת אינה רלוונטית במקרה של מספר נגעים. מדי פעם נערכים מחקרים שונים, אולם עליך לשאול את האונקולוג המטפל אם נערך כעת מחקר כזה בארץ, ואם כן - היכן. מחקרים כאלה אינם נערכים באופן פרטי, אלא במסגרת בתי החולים, ולכן הרופאים בדרך כלל יודעים עליהם. סיכויי ההצלחה של מחקרים כאלה אינם גבוהים. באשר לשאלות נוספות - פנה אל האונקולוג המטפל בקרוב שלך. מערכת אינפומד אינה נוהגת להמליץ על רופאים, אך בכל בית חולים גדול יש מספר מצומצם של אונקולוגים המטפלים בגידולי מוח, ואין בעיה להשיג את המידע באינטרנט. לקריאה נוספת (באנגלית): http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/braincancer.html קרא עוד

הסימפטומים שאת מתארת הם כלליים ביותר, ועל כן קשה לקבוע אבחנה מדוייקת ללא בדיקות עזר. דלקת בלבלב בהחלט עשויה לגרום לכאבים, אך לרוב הכאבים הם ברום הבטן, בפיזור "חגורתי", כלומר הכאב הוא היקפי. חשוב לערוך מספר בדיקות דם - בדיקות דם כלליות וכן בדיקות של ערכי אנזימים שונים המופרשים מהלבלב - וגם בדיקת אקג, על מנת לשלול את האפשרות שמקור הכאבים בלב. באם אלה תקינים, אולי יש מקום לפנות גם לאורתופד, על מנת לשלול גורמים שריריים או שלדיים. אם הכאב נמשך, פני שוב לרופא ובקשי לבצע בדיקות דם מתאימות. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אדנו-וירוס הוא מזהם שכיח בבני אדם הגורם למחלות חריפות וכרוניות. הוא קשור לדלקות בלחמית העיניים, דלקות של דרכי האוויר העליונות והתחתונות, דלקות בדרכי העיכול, במערכת העצבים המרכזית ובשלפוחית השתן. אין טיפול יעיל בווירוס, ולרוב אין גם צורך בטיפול. מערכת החיסון מזהה את הווירוס ומפתחת תגובה כנגדו, ובכך מסתיימת המחלה. וירוס אדנו מלווה ברוב המקרים בחום, ולא ציינת בשאלתך אם בתך סבלה מכך או לא. נפיחות בלוטות גם כן מאפיינות זיהום על ידי אדנו וירוס, אך ישנם גורמים נוספים רבים שיכולים לגרום להגדלה זו. חוסר יעילות הטיפול האנטיביוטי יכול להעיד על זיהום ויראלי, אך איני יודעת למשך כמה זמן נטלה בתך את האנטיביוטיקה ואם הכמות שלקחה אכן היתה יכולה להשפיע אם הזיהום היה חיידקי. בדף הבא תוכלי לקרוא לגבי הווירוס: http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=127 קרא עוד

לא ציינת בשאלתך מדוע ביצעתם את בדיקות הדם. ערכי ההמוגלובין של בנכם הם אומנם מעט גבוהים, אך עדיין בגדר הנורמה לגילו. יתכן שהבדיקות נלקחו לאחר מחלת חום או בזמן שהיה מיובש מעט, לאחר הקאות או שלשולים, ולכן ערכי ההמוגלובין גבוהים יחסית. אם שאר בדיקותיו תקינות והרופא אשר עוקב אחריו לא מצא בעיה כלשהי בבדיקותיו, אינני רואה סיבה לדאגה בשלב זה. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד