שאלות ותשובות - עמוד 147

בקע סרעפתי מולד הוא מום המופיע בלידה אחת או שתיים מתוך 5,000 לידות. ניתן לזהות את הבקע בבדיקות אולטרסאונד, אך לצערי, בחלק משמעותי של העוברים, לא מתגלה הבקע עד ללידה עצמה, למרות ביצוע הבדיקות השגרתיות. אין לי מספיק מידע לגבי אילו בדיקות ביצעת והיכן, ולכן איני יכולה לומר אם היתה טעות באבחון או שפשוט לא ניתן היה לגלות זאת לפני הלידה. שאלה דומה לשלך נשאלה בעבר באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_102608_10.asp קרא עוד

הטיפול התרופתי שונה אם את סובלת כעת מחסר פעילות או מעודף פעילות. קודם כל יש לבצע בדיקות לתפקודי בלוטת התריס הכוללות בדיקת TSH, בדיקת fT4 ובדיקת T3, ולקבל תמונת מצב עדכנית. אם את סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס, כלומר מחוסר בהורמונים, יש צורך ליטול אלטרוקסין, שהוא כדורים עם הורמון בלוטת התריס. הורמון זה בטוח לנטילה הן בהריון והן בהנקה, והכרחי על מנת לאזן את המטבוליזם בגופך, במיוחד בזמן שאת מיניקה. חשוב לעקוב אחר רמת ההורמונים במהלך הטיפול ולוודא שהרמה בטווח הנורמה. כל עוד זה המצב, ההורמונים אינם עוברים לחלב. יש להימנע מלקיחת עודף הורמונים, כיוון שאז ההורמונים עוברים לחלב האם. אם את סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס, יש כמה אפשרויות טיפול. אחת היא טיפול ביוד רדיואקטיבי, המשמש כאבן בניין בייצור הורמוני בלוטת התריס. היוד הרדיואקטיבי מצטבר בבלוטת התריס והורס את הבלוטה, ועל ידי כך מפחית את ייצור ההורמונים. טיפול זה אינו מומלץ במיניקות. אפשרות אחרת היא תרופות נוגדות בלוטת התריס ( מתימאזול, פרופילתיואוראציל), אשר ניתנות לשימוש בנשים מיניקות, אך עלולות לדכא גם את פעילות בלוטת התריס של התינוק, ולכן ניתנות רק כאשר הטיפול בהן חיוני, ואז יש לעקוב באופן הדוק אחר רמות הורמוני בלוטת התריס של התינוק. למרות יתרונות ההנקה, רופאים רבים ממליצים להפסיק את ההנקה בנשים המטופלות בתרופות נוגדות בלוטת התריס ולתת תחליפי חלב אם במקום. האפשרות האחרונה היא ניתוח להסרה מלאה או חלקית של בלוטת התריס - טיפול זה נשמר למצבים בהם כל הטיפולים התרופתיים כושלים. בשלב זה, טיפול כזה אינו רלוונטי עבורך, כיוון שעוד לא ניסית טיפולים מסוגים אחרים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ללמיקטל, או למוטריג'ין, הניתנת כתרופה נוגדת פרכוסים, ישנן כמה תופעות לוואי הראייתיות. טשטוש ראיה מופיע בעד 25% מהמטופלים. הוא תלוי במינון, ומתרחש ב-11% מהמטופלים במינון של 300 מ"ג וב-25% מהמטופלים במינון של 500 מ"ג. כפל ראיה מופיע בעד 49% (!) מהחולים. גם תופעה זו היא תלויית מינון, ושיעור הופעתה נע בין 24% במינון של 300 מ"ג ועד ל-49% במינון של 500 מ"ג. ככל הנראה, תופעות אלו עוברות בהפסקת השימוש. יש לעקוב אחר רמות התרופה בדם, ואני ממליצה לך להיוועץ בנוירולוג המטפל. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

הדיעה הרווחת היא שכדי "לייצר" בת, כדאי לקיים יחסים כמה ימים לפני מועד הביוץ, כיוון שתאי ה- X (האחראים למטען גנטי נקבי), איטיים יותר מתאי ה- Y אך עמידים יותר, ועל כן יש להם סיכוי גדול יותר לשרוד עד הביוץ. חשוב להבין ששיטה זו אינה מבוססת מדעית, ואינה מבטיחה את מין העובר. במקרה שלך, עקב הנידה, נראה שאין באפשרותכם לקיים יחסי מין לפני מועד הביוץ, אך בטוחני שאין זו הסיבה העיקרית לכך שזכיתם ב-3 בנים. יש עוד אינספור שיטות ואמונות דומות, כמו שמירה על סביבה בסיסית בנרתיק האשה, אכילה של מזונות מסויימים (דגים, ירקות), וכן הקפדה על תנוחות מסויימות (התנוחה המסיונרית). מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_082708_7.asp קרא עוד

תסמונת פוטר היא תוצאה של מיעוט מי שפיר, הנגרם בשל מחלה כלייתית אצל העובר. כתוצאה מכך העובר בולע מי שפיר הנספגים במערכת העיכול ומועברים לכליות. לתסמונת יש מרכיבים גנטיים, אך גם התפתחותיים. מידע רב תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_100708_9.asp קרא עוד

פרוגילוטון היא תרופה המכילה אסטרוגן סינתטי: 11 טבליות לבנות המכילות אסטרדיול, ו-10 טבליות נוספות (חומות) המכילות בנוסף גם מינון נמוך מאוד של פרוגסטרון. התרופה משמשת לטיפול בבעיות ושיבושים בדימום הווסתי, וכן כטיפול לנשים הסובלות משחלות פוליצסטיות. יש לציין שכיוון שמינון ההורמונים נמוך מאוד, אין להשתמש בתרופה כאמצעי מניעה. את הכדורים הללו יש ליטול במשך 21 ימים, אחריהם יש לעשות הפסקה בת 7 ימים, ואז לעבור לחפיסה הבאה. אינני יודעת מהי הסיבה שבגינה את נוטלת פרוגילוטון, ולכן לא אוכל לענות לך. באופן כללי, אין מניעה ליטול שתי חפיסות ברצף, אבל אז לא יגיע הדימום הווסתי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

לרוב בדיקה זו אינה משמשת לאבחנה של היפוגליקמיה, שכן ידוע שהיא הרבה פעמים גורמת להיפוגליקמיה עצמה. יש לבצע בדיקת סוכר רגילה בזמן שאת מרגישה את התחושות האלה. באופן כללי, רמה תקינה של סוכר נעה בין 70 ל-110 מ"ג\ד"ל, אך הגבול להגדרה של היפוגליקמיה הוא מתחת ל-60, ולעיתים אף מתחת ל-50 מ"ג\ד"ל. הדבר תלוי בבדיקה עצמה ובעוד גורמים נוספים, כגון פעילות גופנית, טיפול תרופתי וכן הלאה. בכל מקרה, הערכים שלך אכן מעט נמוכים מהרגיל, אך שוב, לא ניתן להסתמך על בדיקה זו. גשי עם התוצאות לרופא המטפל והיוועצי עימו כיצד להתקדם משם. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

לא ציינת ממה את סובלת: מכאבים? מדימום? מתחושה של בליטה בפי הטבעת? ישנם טחורים משני סוגים - פנימיים או חיצוניים. במקרים רבים הם כלל לא גורמים לסימפטומים, אך הם יכולים לגרום לכאב, לדמם או לבלט. הדמם האופייני לטחורים מתרחש במהלך מתן יציאה ומופיע על נייר הטואלט. חשוב להבידק על ידי פרוקטולוג, שיאשש שאכן מדובר בטחורים. הטיפול תלוי בדרגת החומרה, בסימפטומים ובמשך הזמן שהבעיה נמשכת, ומתחלק לטיפול שמרני ולטיפול ניתוחי. הטיפול השמרני כולל שינוי תזונתי וטיפול תרופתי. תזונה נכונה היא זו המעודדת יציאה רכה, כגון מזון עתיר סיבים, שתייה מרובה של מים ופתרונות נוספים למניעת עצירות. ניתן להשתמש בשמנים לריכוך הצואה לפרקי זמן קצרים. גם אמבטיות ישיבה עשויות לעזור. הטיפול התרופתי כולל משחות מאלחשות. ישנה משחה בשם פרוקטו גליבנול הנמכרת ללא מרשם, המכילה לידוקאין (מאלחש) וטריבנוזיד וניתן להשתמש בה ללא חשש. כאשר הטיפול השמרני לא עוזר, פונים לפתרונות ניתוחיים, כגון סקלרותרפיה, קשירה, כריתת טחורים ועוד. הייתי ממליצה לך לגשת לבדיקה על ידי רופא המשפחה או פרוקטולוג, לתאר לו ממה בדיוק את סובלת, כדי שיוכל להמליץ לך על הטיפול הנכון לך. לקריאה נוספת: http://www.infomed.co.il/hemorrhoids.asp קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

השילוב בין מתוטרקסאט לבין מוקסיפן (אמוקסיצילין) הוא אכן בעייתי, ועלול לגרום לרעילות של מתוטרקסאט. כך גם שילוב של מתוטרקסאט עם טטראציקלין, אשר דווקא מפחית את היעילות של מתוטרקסאט. הייתי נמנעת לפחות מהשילוב של מתוטרקסאט עם מוקסיפן. הליקובקטר פילורי הוא חיידק המצוי בקיבה בכ-50% מאוכלוסיית העולם. עם זאת, לרוב האנשים הנושאים אותו אין תסמינים. הטיפול בו בתרופה בודדת אינו יעיל, ויש ליטול כמה תרופות למשך שבוע עד שבועיים. ישנם 4 פרוטוקולים אפשריים לטיפול, וברובם משולב תכשיר נוגד חומצה ממשפחת ה- PPI, כדוגמת לוסק. הקו הטיפולי הראשון הוא PPI, מוקסיפן 1 גרם וקלאריתרומיצין 500 מ"ג (שלושתם פעמיים ביום למשך 14-7 יום. ניתן להמיר את המוקסיפן בתרופה אחרת שנקראת פלג'יל (500 מ"ג פעמיים ביום). אמנם ההמרה נועדה לאנשים שרגישים לפניצילין, אך גם הבעייתיות במקרה שלך יכולה להיות סיבה להחלפה זו. אפשרויות אחרות הן PPI, מוקסיפן ופלג'יל, ועוד כמה פרוטוקולים הכוללים מוקסיפן או טטראציקלין. למעשה, אם נרצה להימנע הן ממוקסיפן והן מטטראציקלין, אנו נותרים עם הפרוטוקול שציינתי לעיל, לאחר ההחלפה של מוקסיפן בפלג'יל. אגב, גם השילוב של לוסק עם מתוטרקסאט מעלה את רעילות המתוטרקסאט, ולכן כדאי להשתמש בסותר חומצה (PPI) אחר כגון Lansoprazole. עוד אוסיף, כי כ-20% מהמטופלים בהליקובקטר פילורי אינם נרפאים לאחר קורס טיפולי אחד, ואז מומלץ קורס טיפולי שני שבו מגוונים את האנטיביוטיקות. בתום הטיפול, בדרך כלל עורכים עוד תבחין נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא את הכחדת החיידק. בדיקות דם אינן מומלצות למעקב ריפוי. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד