שאלות ותשובות - עמוד 15

פרט חשוב ביותר לא כתבת בשאלתך, והוא מועד הניתוח של אביך. מצב של כאבים בשבועות הראשונים לאחר הניתוח אינו דומה למצב בו הכאבים נמשכים מעבר לחודש או חודש וחצי לאחר הניתוח. חשוב גם לדעת את הדינמיקה של הכאב, כלומר את מהלך השינוי שחל בו:, האם הכאב במגמת שיפור (הוא יכול להיות איטי אך במגמת שיפור) או שמא הכאב מתגבר? תיקון ניתוחי של בקע מפשעתי הוא ניתוח שגרתי ושכיח ביותר. הכאבים לאחר הניתוח משתנים בין אדם לאדם. יש הסובלים מכאב יותר מאחרים, כמובן. בנוסף, יש הבדל במשך הכאבים בין ניתוחים המבוצעים בשיטה הפתוחה, המותירים על העור צלקת באורך כ-7 ס"מ, לבין אלה הנעשים בשיטה הלפרוסקופית, המשאירים 3 צלקות קטנות מאד. בניתוח לפרוסקופי בדרך כלל הכאב נמשך זמן קצר יותר. הכאב נמשך בממוצע ימים בודדים עד שבוע. במקרים יותר נדירים הכאב נמשך שבועות בודדים, שבועיים או מקסימום 3 שבועות, אבל הכאב תמיד אמור להיות במגמת שיפור. אם הכאב נמשך מעבר לכך, אם הכאב נמשך על אף טיפול תרופתי נוגד כאב, או אם יש מגמת החמרה של הכאב, יש להיבדק על ידי רופא, רצוי על ידי הכירורג המנתח. יש סיבות רבות היכולות לגרום להימשכות הכאב, וכשהם נמשכים, זה לאו דווקא בשל אי הצלחת הניתוח. הסיבות האלה יכולות לכלול זיהום בפצע הניתוח, פגיעה בעצב באזור החתך, נזק פנימי שנגרם במהלך הניתוח ועוד. שכיחות חזרת בקע לאחר טיפול ניתוחי הוא סביב 5%, אולם נתון זה משתנה בהתאם למטופל, לשיטת הניתוח, לשימוש ברשת או לאי שימוש בה, ועוד. בנוגע לאביך, אם הכאב במגמת החמרה, יש מקום לבדיקת רופא. אם הניתוח היה לפני ימים בודדים בלבד, והכאב במגמת שיפור איטי, מומלץ ליטול תרופות נוגדות כאב ולהמתין. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

גלולות משנות את המאזן ההורמונלי הטבעי, ועל כן, בחודשים הראשונים לנטילתן, יתכנו בהחלט דימומים בין-מחזוריים. אין סיבה לדאגה, התופעה נורמלית ואת עדיין מוגנת. בתקופת הסתגלות זו, תיתכן גם הופעה מוקדמת מהרגיל של הדימום הווסתי. אינני יודעת מתי התחלת ליטול את הגלולות, אך אם במחזורים הבאים (עד 4 חודשים מתחילת הנטילה), התופעה תימשך, כדאי לשקול החלפת סוג הגלולה, כיוון שהדימומים הללו בוודאי לא נוחים לך. כמו כן, חשוב לא לפספס אף גלולה, שכן פספוס של גלולה (אפילו אחת), עשוי לגרום גם הוא לדימומים מסוג זה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מינון Concerta ניתן בכפולות של 18 מ"ג. ניתן לתת עד 72 מ"ג ליום (לילדים בגילאים 6 עד 12 ניתן לתת עד 54 מ"ג ליום). רצוי שתרד לפחות ל-36 מ"ג ליום ותראה איך אתה מרגיש עם התרופה. אנא פנה לרופא המטפל לייעוץ. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אין לי מושג באיזה יום את אמורה להתחיל את החפיסה, היות וזה נקבע לפי הווסת שלך. אם עברו פחות מ 24 - שעות מהרגע בו שכחת גלולה עד שנזכרת - את מוגנת במהלך החודש. קרא עוד

סימבלטה היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת מעכבי הסרוטונין, ואין התוויה לשימוש בתרופה לבעיית חרדה. לפירוט נוסף על התרופה, להלן קישור למידע על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=391 קרא עוד

נפח דגימה תקין צריך להיות בטווח שבין 1.5 לבין 5 מ"ל. ריכוז הזרע הוא בטווח התחתון של הערכים התקינים. תנועתיות של 50% מוגדרת כתקינה, וכך גם המורפולוגיה. בחלק מהזרעונים הראש אינו תקין. תאים עגולים גם הם בלתי תקינים - שתי הצורות האחרונות נכנסות לקטגוריית התאים בעלי מורפולוגיה לא תקינה. אני מצרפת קישור מתוך אינדקס הבדיקות של אינפומד אשר יעזור לך להבין את התוצאות של הבדיקה:

אכן, כפי שהבנתם, ישנם מספר פרמטרים בבדיקת הזרע שאינם תקינים: ריכוז התאים (concentration) אמור להיות בין 20 ל-150 מיליון תאים במ"ל, ואצלכם הספירה עומדת על 4 מיליון תאים. דווקא פרמטר זה אינו מדאיג במיוחד, כי די בתא זרע בודד על מנת להביא להפריה. לגבי צורת התאים, או "מורפולוגיה" (morphology), ישנם שני ערכי ייחוס, בהתאם למעבדות השונות. 50% או 14% מהתאים צריכים להיות עם צורה תקינה. במקרה שלכם, לא נמצאו תאים עם צורה תקינה, מה שבהחלט יכול להוות גורם בעייתי בכניסה להריון. תנועתיות (motility) - לפחות 50% מהתאים אמורים להיות עם תנועתיות תקינה. במקרה שלכם, רק 36% מהתאים הם עם תנועתיות תקינה, אך גם על בעיה זו ניתן בדרך כלל להתגבר. לסיכום, נראה שהבעיה העיקרית היא בצורת התאים. אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה, ולגשת עם תוצאותיה לאחד ממרכזי הפריון לגבר, שם תוכלו לקבל הסבר מפורט על התוצאות והשיטות הטיפוליות המוצעות. מידע נוסף על בדיקת זרע תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/examinations/semen-analysis/ קרא עוד

ערך של עד 150 מ"ג חלבון בשתן ליממה נחשב תקין. את עשית בדיקת שתן בסטיק והתשובה שהתקבלה גבוהה מהתקין. הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות, בין היתר, תופעה חולפת עקב מחלת חום, מאמץ גופני או מתח נפשי. כ-20% מהמטופלים מראים הפרשת חלבון בשתן הקשורה לתנוחה, ומוגדרת כשפירה. אני ממליצה לך, ראשית כל, לחזור על הבדיקה, ואם צריך, לבצע איסוף שתן לחלבון ל-24 שעות, או בדיקת היחס בין מיקרואלבומין לבין קראטינין. זו בדיקה טובה יותר מבדיקת שתן לסטיק כאשר רוצים לדעת האם יש הפרשת חלבון בשתן ואת כמותה. פני לייעוץ הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

אין בעיה כיוון שהצבע אינו נספג בדם. קרא עוד

בעלי בן 29. היו לו כאבים בכתף במשך כחצי שנה. עשינו ברונכוסקופיה עם ביופסיה. אחרי בדיקות האבחנה היא Sarcoidosis. רשמו לו טיפול בפרדניזון במינון של 40 מ"ג. עוד לא התחלנו את הטיפול. אין שום סימנים אחרים של מחלה, תפקודי הריאות טובים, אין קושי בנשימה, אין שיעול. האם לפי ממצאי בדיקת CT ובדיקת High-Resolution Computed Tomography (HRCT) שתוצאותיהן מפורטות בהמשך, אין שום סיכוי להחלמה בלי Prednisone? להלן ממצאי הבדיקה: שינויים אינטרסטיציאליים גסים ונגעים מיקרונודולריים רבים, ברובם מתמזגים לתוך הקונסולידציות האלבאולריות. השינויים הנ"ל בולטים יותר באונות העליונות. ניתן לזהות סימני פיברוזיס ריאתי והקטנת נפח קלה ב-RUL. במיצר ובשערי הריאות הודגמה לימפאדנופתיה בינונית, מרבית קשרי לימפה נראים מסויידים קלות. סרקואידוזיס היא מחלה כרונית, רב-מערכתית, שסיבתה אינה ידועה, המאופיינת בהצטברות של תאי מערכת החיסון ליצירת מבנים הנקראים גרנולומות בתוך איברים שונים, עד כדי הרס המבנה התקין של הרקמה. ישנן תבניות שונות של התפתחות המחלה: חריפה, תת-חריפה ואיטית. הצורה האיטית, הנראית בכעד 70% מהחולים, כוללת הופעה של הסרקואידוזיס על פני חודשים וכוללת בדרך כלל תסמינים נשימתיים. ישנה גם צורה א-תסמינית, אשר מתבטאת רק בשינויים בצילום החזה. סרקואידוזיס היא מחלה רב-מערכתית. הריאות כמעט תמיד מעורבות. ל-90% מחולי סרקואידוזיס יש פתולוגיה בצילום החזה במשך המחלה, 50% מפתחים בעיה ריאתית קבועה ו5%-15% מפתחים פיברוזיס (הצטלקות) של רקמת הריאה. מחלת הריאות של סרקואידוזיס מתבטאת קלינית בקוצר נשימה במאמץ ובשיעול יבש (במקרים השכיחים). ישנה גם מעורבות פלאורלית (של רקמת הריאה, דבר שיכול לגרום לכאבים בחזה) ב1%-5% אשר מלווה בנוזל פלאורלי (נוזל בין מעטפות הריאה). טיפול הבחירה לסרקואידוזיס הוא גלוקוקורטיקואידים (סטרואידים, כדוגמת פרדניזון). אולם הבעיה העיקרית בסרקואידוזיס היא ההחלטה מתי לטפל. מכיוון שהמחלה מתנקה ספונטנית בכ-50% מהמקרים, ומכיוון שנזק קבוע לאיברים אינו משתפר תחת טיפול בסטרואידים, ישנה מחלוקת לגבי ההתוויות לטיפול. ישנם קריטריונים מתי להתחיל טיפול. עבור מחלה ריאתית, מקבלים את ההחלטה על בסיס שילוב של ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית, צילום חזה ותפקודי הריאות. בדרך כלל עוקבים אחרי המחלה הריאתית חודשיים-שלושה, אםו התהליך הדלקתי אינו דועך ספונטנית, נהוג להתחיל בטיפול. הטיפול המקובל הוא פרדניזון 1 מ"ג לק"ג משקל גוף למשך 4 עד 6 שבועות, וירידה הדרגתית על פני חודשיים-שלושה. אם המחלה מתלקחת, חוזרים על הפרוטוקול. יש גם טיפולי קו שני ושלישי, אך לא אפרטם כאן. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד [01/09/2008] קרא עוד