שאלות ותשובות - עמוד 181

הכינוי "גלובוס", מהמילה הלטינית "כדור", מתייחס לאותה הרגשה של "משהו תקוע בגרון", אשר קשורה בדרך כלל למצבי חרדה. אלפרליד שייך לקבוצת תרופות ההרגעה כגון לוריבן וקלונקס. אלו תרופות השייכות לקבוצת הבנזודיאזפינים, הגורמות להתמכרות. זאת אומרת שלאחר תקופה של שבועות או חודשים, כפי שציינת, הגוף "מתרגל לתרופה" ואז המינון שקודם הקל, כבר אינו משפיע, ונדרש מינון גבוה יותר כדי להשיג את אותה ההשפעה. בנוסף, לאחר נטילה ממושכת, הפסקת השימוש כרוכה בתהליך של גמילה, בדומה לגמילה מחומרים ממכרים אחרים, כגון אלכוהול או אפילו סמים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה-SSRI (הפועלות על ידי שינוי בספיגת סרוטונין בתאי המוח), כגון הציפרלקס, ותרופות נוספות. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. לפעמים, ונראה שזה המצב אצלך, התרופה הראשונה שמנסים אינה משפיעה, ואז כדאי לנסות תרופה אחרת מאותה קבוצה, או מקבוצה דומה (למשל סרוקסאט, לוסטראל, מירו, או אפקסור). התרופות מקבוצת ה-SSRI יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 2-3 שבועות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופת SSRI בדרך כלל ניתן להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש באלפרליד. חשוב לדעת כי טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או בקיצור CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, כרוך בפחות תופעות לוואי, ונמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה בעתיד. מסיבה זו, מומלץ לשקול את האפשרות הזו במקביל לבחינת הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

אין כל סיבה שביצוע הגרידה ימנע ממך לקבל את החיסון נגד סרטן צוואר הרחם. לא מצאתי דבר בספרות הרפואית לגבי זמן שעליך לחכות בין גרידה לבין החיסון, או כל התוויית נגד בנוגע לקבלת החיסון, או כל סיכון בכרוך בכך. תופעות הלוואי של החיסון הן מועטות, וכוללות נפיחות, גרד, אדמומיות באיזור ההזרקה וכן חום סיסטמי, אך אינן נפוצות. על מנת לקבל את החיסון עליך בכל מקרה לפנות לרופא על מנת לקבל מרשם, ולדעתי עלייך לציין כי עברת את הגרידה לפני חודש, למרות שזה, כאמור, לא ימנע ממנו מלתת לך את המרשם. החיסון נגד סרטן צוואר הרחם ניתן בסדרה של 3 זריקות לנערות בגילאים 9 עד 26, ולכן את בגיל המתאים. החיסון ניתן במרשם רופא בלבד. רצוי לתת את החיסון לפני חשיפה לווירוס. לגבי נטילת הגלולות, השימוש בהן הוא למניעת הריון, אך אינו מונע הידבקות בווירוס הפפילומה, ולכן עדיין מומלץ להתחסן. תוכלי לקרוא על החיסון באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=456 קרא עוד

המחלה אינה כרונית, אך זיהום של הקיבה בחיידק הליקובקטר פילורי יכול לחזור על עצמו. כלומר, אם טיפלת בו, הוא יכול לחזור בשנית. הליקובקטר הוא גורם להתפתחות כיב בקיבה. למונח פפטי אין הרבה להוסיף על האמור - פפטי זה כיב עיכולי, של מערכת העיכול. אני ממליצה לך לקרוא על כך באתר: http://www.infomed.co.il/ulcer.asp קרא עוד

היחס בין הצילומים השונים : צילום פנורמי שווה לכ- 20 צילומים בודדים (סטטוס מלא) צילום CT שווה לכ- 5 צילומים פנורמים. לשם השוואה, בצילום חזה כמות הקרינה הנה פי 1000 מצילום שיניים בודד. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

פתיחת פה נורמלית הינה בין 45- 50 מ"מ . ככלל, אם אדם מסוגל להכניס 3 אצבעות מכף ידו לפיו, פתיחת הפה נורמלית. לפני עקירת שן בינה תחתונה יש לבצע צילום פנורמי ולעיתים יש צורך בצילום CT . בהחלט חייבים לראות את כל השורשים. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

ראשית יש לבדוק כי הנשכן = סד לילה אינו מפעיל לחץ על השיניים ובכך גורם לתזוזת שיניים. לגבי הרווחים בשיניים, יש להתייעץ עם אורתודנט - מומחה ליישור שיניים. יחסית נדיר לראות תזוזות שיניים משמעותיות בגלל סד לילה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm קרא עוד

לא ברור מה הקשר בין בקע סרעפתי לבין מחלת הזרימה החוזרת (ריפלוקס) מהקיבה לוושט. ברוב האנשים הסובלים מזרימה חוזרת נמצא בקע סרעפתי, אך רוב האנשים עם בקע סרעפתי אינם סובלים מזרימה חוזרת. ישנם מספר שינויים באורחות החיים היכולים להקל על צרבת עקב זרימה חוזרת: 1) הפסקת עישון. 2) הימנעות ממזונות המחמירים צרבת: קפאין, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מאכלים שומניים ומנטה או כל מזון אחר אשר אתה מזהה כמגביר את הסימפטומים. 3) הימנעות מארוחות מאוחרות לפני שכיבה. 4) ירידה במשקל במידה והינך סובל מעודף משקל. 5) הימנעות מלבישת בגדים צמודים המעלים את הלחץ בקיבה. 6) הגברת הריור על ידי לעיסת מסטיק. 7) אכילת ארוחות קטנות. 8) לבדוק האם אתה נוטל תרופות המחמירות זרימה חוזרת, כגון תרופות אנטי-כולינרגיות או חוסמי תעלות סידן. 9) אם ישנם סימפטומים ליליים יש לישון בתנוחה בה הראש והכתפיים מורמים מעל בית החזה על ידי הגבהת המזרון (לא על ידי שינה על מספר כריות מכיוון שתנוחה זו מכופפת את הגוף, מגבירה את הלחץ על הקיבה ויכולה להחמיר ריפלוקס). אתר אינטרנט המפרסם מוצר להפחתת הריפלוקס לילי הוא www.bedge.com ובו קישורים רבים למידע על מחלת הזרימה החוזרת (GERD). אם כל אלה והטיפול התרופתי אינם עוזרים, עליך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג על מנת לבצע בדיקת אנדוסקופיה לוודא שאין נזק לרירית הוושט (תסמונת בארט - לועזית: Barrett's syndrome) ובדיקת מנומטריה אשר בודקת את הלחצים בוושט ובשריר המעגלי שיוצר את הסוגר הוושטי-קיבתי. לאחר בדיקות אלו ייתכן ותוכל להיעזר בניתוח להפחתת זרימה חוזרת. ניתוחים אלה מבוצעים על ידי לפרוסקופיה ותוצאותיהם טובות באנשים הסובלים מזרימה חוזרת שאינה מגיבה לטיפול התרופתי. קרא עוד

לא ברורה לי הסיבה לאירועים החוזרים . ניתן להתייחס למספר נקודות שיכולות לעורר בעיות בחגורת הכתף: חבלה ונזק למבנים פסיביים כמו סחוס / קפסולה של המפרק, הפוגעת ביציבות הפסיבית של המפרק ומקשה על עבודת השרירים בעיה צווארית המשליכה כאב לכתף ופוגעת בתפקודה בעיה בתנועתיות עצבים היוצאים לזרוע מהצוואר תנועה שאינה טובה באחד ממפרקי חגורת הכתף הפוגע בתנועה ומקשה על תפקוד השרירים מנח כתפיים או צוואר לא טוב הפוגע באיכות התנועה עבודה ממושכת במנח כתפיים וזרועות שאינו מומלץ, למשל עבודה עם זרועות מורמות מעל גובה הכתפיים (כתיבה ממושכת על לוח, לדוגמה) כאבי כתף על רקע דלקות בגידים הן נפוצות, ואין קשר לאזורים אחרים בגוף, כך שאין מה לדאוג מהתפשטות הבעיה . רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות קרא עוד

גישה זו נכונה היום כמו תמיד. כמובן, שיש מחלות בהן גישה זו חיונית במיוחד. לדוגמה, דלקת של השקדים הנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוק חייבת להיות מטופלת 10 ימים, אחרת הסיכון לדלקת כליות או דלקת פרקים עולה. גם בזיהומים קשים כמו זיהום של העצמות או זיהום פנים הלב חייבים לטפל במשך כל מכסת הימים שרשם הרופא (בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית או באנטיביוטיקה דרך הפה) על מנת למנוע את הישנות המחלה. יש מחלות כמו דלקת ריאות או זיהום בדרכי השתן שלא ברור כמה זמן צריך לטפל בהן באמצעות אנטיביוטיקה, אך מומלץ לסיים את כל הטיפול כפי שנרשם על ידי הרופא. [25/03/2001] קרא עוד