שאלות ותשובות - עמוד 180

בדיקת ממוגרפיה יש לעבור מגיל 50, או אם יש היסטוריה משפחתית של סרטן שד - מגיל 40. בנוסף, יש לבצע בדיקות עצמיות מדי חודש, ובדיקת רופא אחת לשנה. לפניך דף אבחון עצמי בפורטל שלנו, בו מפורט כיצד לבצע בדיקה עצמית ופרטים נוספים. http://health.ynet.co.il/takeCare/symp69.asp קרא עוד

האם את מתכוונת לקחת גם תירוקסין וגם KELP במהלך ההריון? אלה כדורים טבעיים, ולכן אין בידי מספיק מידע בשביל לענות לך האם הם יעילים, או מה ההשפעות שלהם. לא הייתי מתחילה עם ניסיונות בזמן ההריון. חכי לתקופה שלאחר הלידה בשביל לבדוק את טיב הכדורים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

ההמלצה כיום באופן כללי היא לבצע בדיקת דם סמוי בצואה מדי שנה לגבר מעל גיל 50 וקולונוסקופיה אחת ל-10 שנים. אני מצרפת קישור רלוונטי מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_090807_33.asp קרא עוד

שוב, כמו רבות לפניך, את שואלת את שאלת "מיליון הדולר". אני אוכל להסביר קצת על הבדיקה, אך ההחלטה הסופית היא כמובן שלך. עליך לשקול את יתרונות הבדיקה מול חסרונותיה תוך התחשבות בממצאים אובייקטיבים כמו גילך, תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ועוד. קודם כל, חשוב להבין שכל בדיקות הדם, כמו גם הממצאים באולטרסאונד - כולם בדיקות סקר, והתוצאה המתקבלת היא תוצאה סטטיסטית בלבד (המצביעות על סיכוי או סיכון של 1 ל...), רמת הדיוק והאמינות של בדיקות אלו נאמדת בכ-85%. לעומתן, הבדיקה היחידה שיכולה לתת תוצאות אמינות בדיוק של עד 100% היא בדיקת מי השפיר. הבדיקה עצמה היא בדיקה קצרה מאוד שאינה מסובכת, והיא מבוצעת תחת אולטרסאונד על מנת לראות היכן נמצא העובר ולהימנע מפגיעה בו. החיסרון הבולט של הבדיקה הוא, כאמור, הסיכון להפלה בעקבותיה. על פי הספרות הרפואית ה"מסורתית", הסיכון להפלה בבדיקת מי שפיר הוא כחצי אחוז, כלומר 1 ל-200 בדיקות. לאחרונה נערכו מחקרים נוספים והממצאים מדברים על סיכון של כ-1 ל-1600. בכל אופן, מובן שהסיכון עדיין ישנו. מעבר לכל זה, משרד הבריאות מממן את הבדיקה לכל אישה מעל גיל 35, וזאת מכיוון שהסיכון ללידת צאצא הלוקה בתסמונת דאון עולה ככל שעולה גיל האם. ולמרות כל האמור, אני מאמינה שעליך לשקול את כל הפרמטרים, להיוועץ ברופא המטפל, אך גם כמובן להקשיב לתחושות הבטן ולרחשי ליבך. אף אחד לא יוכל להחליט עבורך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

התרופה אינה מומלצת לילדים מתחת גיל 12, אך אם היא נרשמה עבור בתכם, כנראה שהיתה סיבה טובה לכך. לא ציינת מדוע ניתנה לה התרופה. ישנוניות אינה תופעת לוואי ידועה של טיפול בלוסק. אם היא נמשכת, רצוי לקחת את הילדה לחדר מיון על מנת לשלול סיבות אחרות לישנוניות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

לא ציינת מה שם התרופה שניתנה לך בהזרקה. ולכל תרופה זמן השפעה שונה. האם קיבלת סטרואידים? האם נוגד כאבים בלבד? פריצת דיסק היא התבלטות של החומר הפנימי של דיסק בין-חולייתי דרך הציפוי הסיבי החיצוני שלו, שגורמת ללחץ על שורשי עצבים סמוכים, רצועות ומבנים אחרים. לעיתים קרובות זוהי תוצאה של סיבוב או כיפוף פתאומי של עמוד השדרה. לחץ על שורש עצב גורם לסכיאטיקה, ובמקרה חמור, עלול לגרום נזק לתפקוד העצב, שמוביל לאובדן תחושה, חולשת שרירים או אובדן החזר גיד. הטיפולים במצב כזה כוללים מנוחה, מניפולציה, מתיחה ומשככי כאב. אם הטיפול נכשל, כורתים את החלק הבולט של הדיסק. לגבי הזריקה שקיבלת, אם מדובר בטיפול בנוגדי כאבים, לרוב לוקח מספר שעות עד תחילת ההשפעה, ולעיתים ההשפעה היא מיידית. אם מדובר בסטרואידים, ההשפעה היא ארוכת טווח, וגם לוקח זמן רב עד שמרגישים בהשפעה. לעוד מידע, ראי את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_020908_2.asp קרא עוד

קראטינין הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספאט בשריר, המסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. קראטינין ברמה של מעל 1.2 נחשב לאי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות כרונית היא איבוד הדרגתי ומתמשך של תפקוד הכליות. ישנן סיבות אפשריות רבות לאי ספיקת כליות. הסיבות השכיחות לאי-ספיקה כרונית הן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלייתיות גלומרולריות וכליה פוליציסטית. סיבות נוספות הן חסימות במערכת השתן, תרופות הפוגעות בכליות, מחלות רקמת חיבור ועוד. ההחלטה על תחילת טיפול בדיאליזה בחולה עם אי-ספיקת כליות נובעת ממספר גורמים. אינדיקציות חד-משמעיות לתחילת טיפול הם סיבוכים של אי-ספיקת כליות, כמו דלקת של קרום הלב, הצטברות נוזלים בגוף ובריאות שאינה מגיבה לטיפול במשתנים, עליה משמעותית בלחץ הדם שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, פגיעה מוחית או עצבית, דימום, בחילה והקאות קשות, רמת קראטינין מעל 12 mg/dL או אוראה מעל 100 mg/dL. ברוב המקרים לא ממתינים לסיבוכים קשים אלה שיופיעו, אלא מתחילים את הטיפול בדיאליזה בשלב מוקדם יותר. המעקב אחר תפקודי הכליה של החולים הדוק, ובדרך כלל מקובל להתחיל להכין את החולה לדיאליזה כאשר קצב הסינון של הכליות (GFR) הוא 15 עד 20 מ"ל לדקה. לאור הירידה החדה שציינת שישנה אצל אביך בערכי הקראטינין, כדאי בהחלט לשקול דיאליזה לפני שהסיבוכים יתחילו. לצערי, אין לי מידע על השתלות כליה בחו"ל, אך קודם אני ממליצה לברר עם הנפרולוג כיצד ניתן לעבור ניתוח מסוג זה פה. השתלת כליה כרוכה בנטילת כליה בריאה מתורם במטרה להחליף כליה פגומה של המקבל. סיכויי ההצלחה בניתוח גדלים אם משתילים כליה מקרוב משפחה המתאים לחולה. תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה לפני ההחלטה. אני מציעה להתייעץ עם הנפרולוג על כל האפשרויות. לעוד שאלות בנושא, ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_041605_5.htm קרא עוד

מומחה במחלות זיהומיות קרא עוד

האזור הטורקולומברי הוא אזור בעמוד השדרה שבו יש חוליות טורקליות (חוליות בגובה בית החזה), וחוליות לומבריות (בטניות - בגובה הבטן, פחות או יותר). באזור זה ישנה עקמת לצד ימין. המפרק הסקרואיליאקי הוא זה המחבר את עצם הסקרום לעצם האיליאקית, שתיהן עצמות הבונות את האגן. קליטה מוגברת מעידה ככל הנראה על תהליך דלקתי או זיהומי. אספקט מדיאלי הוא האספקט הפנימי של העצם. כדי להבין את המבנה לעומק עליך להתבונן בספר אנטומיה. הסימפיזיס פוביס הוא החיבור של שתי עצמות האגן, שאותו ניתן להרגיש באצבע ממש באזור איבר המין הנקבי, בערך באזור הדגדגן. הטיביה היא עצם השוק והקונדיל הוא מבנה אנטומי שהוא חלק מאותה עצם. מפרק ה-MTP הוא ה- metatarsal phalangeal, כלומר המפרק המחבר בין עצם כף הרגל לעצם הראשונה המרכיבה כל אחת מאצבעות כף הרגל. שם יש קליטה מוגברת, זאת אומרת תהליך דלקתי או תהליך אחר המתבטא בקליטה מוגברת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

דרך מדוייקת יחסית לקביעת משקל רצוי היא באמצעות בדיקת אחוזי שומן והשוואת התוצאה לאחוזי השומן הרצויים. אחוזי שומן רצויים בנשים הם 20% עד 30%. את אחוזי השומן ניתן למדוד באמצעות משקלים אלקטרוניים אשר בודקים גם אחוזי שומן. ניתן לרכוש משקל כזה לבית או להימדד אצל דיאטנית קלינית או בחדר כושר. מומלץ לקרוא את ההוראות הרשומות בחוברת ההדרכה של המכשיר לפני המדידה. דרך נוספת לקביעת משקל רצוי היא באצעות טבלת משקל לפי גובה ולפי מבנה גוף. מצורף קישור לטבלה: http://www.clalit.org.il/meir/Content/Content.asp?CID=6&u=317 קרא עוד