שאלות ותשובות - עמוד 236

MPV משמעו נפח ממוצע של הטסית, HCT זה המטוקריט - אחוז התאים האדומים בדם, TSH זה מדד לתפקוד בלוטת התריס- כאשר ערך זה נמוך, יש תפקוד יתר בבלוטה; כאשר הוא גבוה, יש תת פעילות הבלוטה. קרא עוד

אין לזה משמעות קלינית. הערך MPV מציין את נפח הטסית הממוצע, וכל עוד זה סביב טווח הנורמה אין סיבה לדאגה. קרא עוד

בדיקות המעבדה והסימפטומים שאת מתארת מתאימים לבעיה אנדוקרינית בבלוטת התריס. הסתירה אשר הפתיעה את הרופא שלך היא שהסימפטומים (דיכאון, עייפות, עור יבש ועליה במשקל) מתאימים לתת-פעילות של הבלוטה, בעוד רמת ה- TSH (הורמון מגרה תריס) מתאימה לפעילות יתר של הבלוטה. רמה תקינה של T4 חופשי ו- T3 כולל אינה עומדת בסתירה לפעילות יתר של הבלוטה, משתי סיבות: ראשית, תיתכן פעילות יתר סוב-קלינית שבה רמות ההורמונים תקינות ורק רמת ה- TSH נמוכה. במקרה זה, בדרך כלל מומלץ רק לעקוב אחר בדיקות הדם אחת לחודשיים. שנית, פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להתבטא רק בעלייה של רמת ה- T3 החופשי, אשר רמתו לא נמדדה בבדיקות שביצעת. רמה חיובית של נוגדנים כנגד בלוטת התריס תיתכן הן בפעילות יתר והן בתת-פעילות, ולכן אינה מכוונת לאבחנה. רקע משפחתי של בעיות בבלוטת התריס מחזק גם הוא את החשד שמדובר בבעיה אוטואימונית. מומלץ להשלים את הבירור על ידי מדידה של רמת T3 חופשי ובדקית אולטרסאונד של הבלוטה המוגדלת, על מנת לקבל תמונה ברורה יותר. תוכלי למצוא מידע רב על פעילות יתר ועל תת-פעילות של בלוטת התריס על ידי שימוש במנגנון החיפוש של אינפומד. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד קרא עוד

ביילודים, הסיבה השכיחה ביותר לעודף נתרן, היפרנתרמיה, היא התייבשות, כאשר מים ונתרן אובדים יחד בשתן, אבל כמות המים שאובדת גדולה יותר מכמות הנתרן. זה מופיע אצל תינוקות כאשר אין ביכולתם לשתות בכמות מספקת. סיבה אפשרית נוספת היא שלשולים, הגורמים לאיבוד נוזלים רב, אם אינם מאוזנים על ידי שתייה מספיקה. הטיפול העיקרי הוא מתן נוזלים ואיזון אלקטרוליטי. אין לי מספיק מידע לגבי מצבה הבריאותי של התינוקת, ולכן איני יכולה לומר מה יהיה הטיפול הטוב ביותר בשבילה. אני מניחה כי היא מקבלת טיפול מלא ונכון בבית החולים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

פבוקסיל, או Fluvoxamine, הוא תרופה ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (הנקראות בקיצור SSRI). מלכתחילה חשבו שתרופות אלו גורמות לירידה במשקל, והן אף שווקו זמן קצר כתרופות נגד השמנה. היום חושבים שתרופות ממשפחה זו, בשימוש ממושך, דווקא קשורות עם עלייה במשקל. הדוגמה הבולטת ביותר היא השפעותיהם של סרוקסאט או פרוזק. לא כל התרופות ממשפחה זו גורמות לעלייה במשקל לכל החולים, יש שוני בין תרופות בתוך המשפחה. למשל, עבור רוב החולים הנוטלים ציטאלופראם לא דווחו שינויי משקל משמעותיים. לגבי נוגדי דיכאון אחרים: על Venlafaxine (אפקסור) לא מדווחות בספרות הרפואית תופעות לוואי של עלייה במשקל. עם Nefazodone (Nefadar) קרא עוד

דולוקסטין, המוכרת בשם סימבלטה, היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת ניצול חוזר של סרוטונין ונוראפינפרין במוח. פעילות זו מאפשרת הקלה הן בתסמינים הנפשיים, והן בכאבים הגופניים הנלווים לדיכאון, כגון כאבי גב וכתפיים. דולוקסטין ניתנת גם לטיפול בכאב עצבי היקפי אצל חולי סוכרת, והיא התרופה הראשונה שאושרה באופן ספציפי להתוויה זו. אינני יכולה להמליץ על תרופות אחרות מבלי לדעת את המצב הבריאותי הכללי. אם הכאבים נמשכים ואינם נסבלים, יש לגשת לרופא הנוירולוג ולמרפאת כאב למציאת טיפול יעיל ומתאים. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

ריר וחתיכות בהירות בצואה יכולים להיגרם על ידי מספר סיבות, ביניהן זיהומים של מערכת העיכול, בעיות תפקודיות שונות של מערכת העיכול ומחלות מעי דלקתיות. לא ציינת אם את סובלת מתסמינים נוספים, כגון שלשול או עצירות, כאבי בטן וכדומה. אם אין תסמינים נלווים, יכול להיות כי אין שום מחלה מאחורי תסמינים אלו, אך בכל זאת אמליץ לך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

התקשרתי לחברת מגה גלופלקס לברר את העניין. השאלה אכן רלוונטית, וקשה למצוא עליה את התשובה. נאמר שאין בעיה להשתמש במגה גלופלקס באנשים עם G6PD היות שסולפאט הוא מלח של חומצה גופרתית, וסולפא היא תרכובת אחרת. בכל מקרה, רצוי ליידע את הרופא המטפל. אם תרצי מידע נוסף, הטלפון של שירות הלקוחות הוא 1-700-700-220. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד

פסאודו-טומור צרברי (Pseudo Tumor Cerebri או PTC) ובתרגום חופשי - "גידול מוחי מדומה", הוא מצב בו הלחץ התוך-מוחי גבוה מן הרמה הנורמלית, בלא שיש גידול מוחי אמיתי והרחבה של חדרי המוח, כפי שקורה בהידרוצפאלוס (Hydrocephalus). זה אמנם לא מצב מסכן חיים, אך הוא פירוש עלול לסכן את הראייה באופן בלתי הפיך כתוצאה מלחץ על עצבי הראייה. 90% מהסובלים ממצב זה הן נשים, ולרוב נשים הסובלות מעודף משקל. אטיולוגיות אפשריות ל- PTC הן שימוש בתרופות כגון טטראציקלינים, nalidixic acid וברזל, אולם בחלק ניכר מהמקרים לא ברור מה גורם להופעת המחלה. בעיות אופייניות שחשים החולים הם, כפי שאת מתארת, כאבי ראש, טשטוש ראייה, פגיעה בשדה הראייה וסחרחורות. הטיפול והמעקב הנדרשים במצב כזה כוללים הפסקת נשימוש בתרופה אם יש חשש שהיא עלולה היתה לגרום לפרוץ המחלה, ביצוע בדיקות חוזרות של שדות הראייה כדי לבדוק אם המחלה מתקדמת או נסוגה ובאיזה קצב, שימוש במשתנים, ירידה במשקל, שימוש בסטרואידים (למרות שתופעת לוואי של סטרואידים הן עלייה במשקל), ובמקרים החמורים בהם נשקפת סכנה אמיתית לעצב הראייה למרות טיפול שמרני (כפי שמתואר לעיל) - ביצוע פנסטרציה (fenestration) של עצב הראייה, פעולה בה מנקבים את עטיפות עצב הראייה כדי לשחרר את הלחץ. אפשרות נוספת ופחות מוצלחת היא ביצוע שנט בין החלל המכיל את נוזל המוח (CSF) לחלל הפריטוניאלי, שוב, כדי להפחית את הלחץ. המעבר בין טיפול כזה או אחר, תרופתי או ניתוחי, צריך "להיתפר" לכל חולה וחולה עם הרופא המטפל. לא ידוע לי על קשר סיבתי בין נפיחות בעפעף לבין התפרצות או התקדמות של PTC. באיחולי רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד קרא עוד