שאלות ותשובות - עמוד 251

הגופיף הצהוב הוא הזקיק לאחר שמשתחררת ממנו הביצית. בשלבים הראשונים של ההריון, הגופיף הצהוב חשוב מאוד, מכיוון שהוא אחראי על הפרשת הפרוגסטרון ושימור ההריון. מכאן שהממצא תקין בהחלט! שיהיה בשעה טובה והמשך הריון תקין! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

אתה סובל משתי מחלות שונות: מחלה דלקתית של המעי (מחלת קרוהן) והיצרות מולדת של המסתם האאורטלי בלב. עברת ניתוח החלפת המסתם למסתם ביולוגי ולא מכאני, אנו מניחים על מנת להימנע מהצורך להשתמש בתרופות נוגדות קרישה כגון קומדין עקב הסכנה המוגברת לדימום ממערכת העיכול במחלת קרוהן. תרופות אלו ה"מדללות" את הדם חיוניות במושתל מסתם לב מכאני (אך לא ביולוגי), על מנת למנוע אירועים תסחיפיים ופגיעה במסתם המושתל עקב היווצרות קרישי דם. לא ידוע על קשר בין היצרות מואצת של המסתם האאורטלי (או כל מסתם אחר) לבין שימוש בתרופות אימוראן ופרדניזון. גורמי סיכון ידועים להיצרות מואצת של מסתם ביולוגי הם מין נשי, עישון, סוכרת ורמות גבוהות של שומני הדם. יתרונם של המסתמים המכאניים הוא עמידותם, ולכן אינם סובלים מתופעה של היצרות חוזרת. חסרונם הוא היותם תרומבוגנים - כלומר נוטים ליצור קרישי דם ולכן יש צורך בטיפול קבוע בתרופות נוגדות קרישה. הטיפול בשילוב של שני מצבים רפואיים אלה דורש תיאום בין רופא קרדיולוג ורופא גסטרואנטרולוג. אנו מאחלים לך הצלחה בניתוח החלפת המסתם החוזר ורפואה שלמה. קרא עוד

ALT הינו אנזים הקיים בתאי הכבד, ורמות גבוהות שלו מעידות על נזק לתאי הכבד ו"דליפה" של האנזים אל זרם הדם. מחלות דלקתיות כרוניות של המעי (IBD - Inflammatory Bowel Disease) כוללת בעיקר את מחלת קרוהן ודלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis). סיבוכים של מחלות אלו המתבטאים בכבד כוללים: 1) כבד שומני הקיים בכמחצית מחולי IBD עקב מחלה קשה כרונית, תת-ספיגה וטיפול בסטרואידים. 2) אבנים בדרכי המרה ברבע מחולי מחלת קרוהן עקב תת-ספיגה של מלחי מרה. 3) Primary sclerosing cholangitis - מחלה של היצרויות של דרכי המרה המאובחנת במיעוט חולי IBD, בעיקר בלוקים בדלקת כיבית של המעי הגס. בשתי המחלות האחרונות האנזים שרמתו עולה בדם הוא בעיקר פוספטאז בסיסי (Alkaline phosphatase). רמות ה- ALT מוגברות אצלך במידה קלה (בערך פי 2 מהנורמה). יש צורך לחזור על הבדיקה ולראות אם קיים שיפור או החמרה, וכן למדוד את רמות שאר אנזימי הכבד ואת תפקודי הקרישה (המבטאים את תפקוד הכבד). במידה וההפרעה ממשיכה, יש לחפש את סיבתה. ייתכן ומדובר בסיבה שאינה קשורה למחלת המעי, כגון זיהום בדלקת נגיפית של הכבד, וייתכן ומדובר בתופעת לוואי של תרופות או צריכת אלכוהול. מומלץ להמשיך מעקב אצל הרופא המטפל ובמידת הצורך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג. קרא עוד

הסימפטומים שלך הם בעיקרם עצביים. אתה מתאר חולשת שרירים היכולה לנבוע מחסר עצבי מוטורי, וכן הרגשת הירדמות (פרסתזיה) של הרגליים, שהיא ביטוי של בעיה עצבית תחושתית. ייתכן ומדובר בהפרעה של העצבים הפריפרים (היקפיים) או בעיה בעמוד השדרה המותני. מומלץ לפנות לבדיקה מסודרת אצל רופא נוירולוג. קרא עוד

מחלת השנית (שנקראת גם סקרלטינה), נגרמת ע"י חיידק הסטרפטוקוקוס. היא מתבטאת בדלקת גרון ופריחה המופיעה 12-48 שעות לאחר הופעת הדלקת בגרון. לעיתים ייתכנו גם כאבי בטן והקאות. הלשון אדומה ובצקתית וייתכן על החלק העליון של הלשון חיפוי לבן ועליו נקודות אדומות (מראה של תות שדה לבן). לאחר מספר ימים הלשון נראית אדומה עם נקודות אדומות (מראה של תות שדה אדום). סביב הפה קיים חיוורון. כמו כן יש פריחה נקודתית על הגוף המופיעה תחילה בבתי השחי, במפשעות ובצוואר, שלעיתים מתחילה כאזורי אודם. במקרים קשים ייתכנו שלפוחיות קטנות על עור הבטן והרגלים. כשבוע לאחר תחילת המחלה מופיע קילוף העור המתחיל בפנים ולבסוף בידיים וברגלים. זה יכול להימשך 6 שבועות. ההחלמה היא תוך 5-7 ימים גם ללא טיפול. טיפול אנטיביוטי בפניצילין יביא לשיפור מהיר עם ירידת החום תוך 12-24 שעות. ההדבקה היא מדרכי הנשימה ולא ממגע בפריחה. המחלה מקנה לאדם חסינות לכל החיים. קרא עוד

לתיקון לפרוסקופי של הרניה יש מספר יתרונות בהשוואה לניתוח פתוח: 1. פחות כאב לאחר הניתוח. 2. אשפוז קצר יותר. 3. חזרה מהירה יותר לפעילות רגילה. אולם יש לו גם חסרונות: 1. חזרה של ההרניה וכשלון הניתוח, בשיעור גבוה פי 2 מלאחר ניתוח פתוח. 2. שיעור גבוה פי 10 מניתוח פתוח של סיבוכים קשים של פגיעה בכלי דם, שלפוחית ומעי. החולים הנוטים לסיבוכים הם המבוגרים יותר והבריאים פחות, וזה לא כך במקרה שלך. לגבי ההחלטה, יש להתייעץ עם הכירורג , שכן הצלחת הניתוח תלויה כמובן גם במיומנותו בביצוע ניתוחים מסוג זה. קרא עוד

בכדי לענות על שאלתך באופן חד משמעי יש לראות את הצילום ואת המצב בפה. מספר נקודות באופן כללי בנוגע לשאלתך: 1. ככלל אפשר להסיר את העששת ללא עקירה, אך הדבר תלוי במנח השן ובעומק העששת. 2. במידה ויש עששת עמוקה בשן בינה, בדרך כלל לא מבצעים בשיניים אלו טיפולי שורש וכתרים אלא מעדיפים לעקור אותן. 3. בהחלט יש 4 שיני בינה:2 בלסת תחתונה ו- 2 בלסת העליונה. במידה ושיני הבינה אינן מכאיבות, אינן פוגעות בשיניים הסמוכות ואין בהן עששת שלא ניתנת לטיפול - אין הכרח לעוקרן. 4. בדרך כלל כאשר עוקרים שן בינה עליונה או תחתונה בצד אחד, יש צורך בעקירת שן הבינה השנייה באותו הצד בכדי שלא תעבור בקיעת יתר. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

כבכל פעולה רפואית הנעשית, ישנם סיבוכים שעלולים להתרחש. הנפיחות שהתרחשה אצלך עלולה לקרות והינה סיבוך סביר. אין ללמוד מהאירוע הספציפי לגבי המשך ביצוע שאר העקירות - הסירי חשש מליבך, אם כי הסיכוי לסיבוכים תמיד קיים. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

אינני מומחה פה ולסת, אך אוכל בכל זאת לענות על שאלתך. שן בינה תחתונה בהחלט יכולה לגרום לכאב בזמן פתיחת הפה. ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

מספר הלימפוציטים בדם עולה בהשפעת זיהומים נגיפיים (ויראלים). ייתכן שהיה לך זיהום וירלי כלשהו שגרם לכך. קרא עוד